המשנים ליועצת המשפטית לממשלה, אביטל סומפולינסקי ומאיר לוין, שיגרו היום (ראשון) לשר המשפטים יריב לוין, יו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה, מכתב בו הם מביעים את התנגדות היועמ"שית לחוק לסגירת התאגיד אותו הגישה ח"כ טלי גוטליב. "משמעותה המיידית של ההצעה היא ביטול מלא ומוחלט של השידור הציבורי בישראל ושינוי יסודי במפת התקשורת הישראלית. לא ניתן לקבל החלטה על מחיקה משדה התקשורת של במת ביטוי מרכזית בחופזה, בהצעת חוק פרטית, ללא תשתית מקצועית, ובניגוד לאופן שבו פעלה הממשלה בנושא בעבר. מדובר בנושא בעל חשיבות ציבורית רבה, שעד כה נבחן במסגרת עבודת מטה ממשלתית שכללה את פעילותן של שורה של ועדות ציבוריות שמונו על ידי הממשלה לבחינת הנושא", נאמר במכתבם של השניים.
לטענתם, "ההצעה הנוכחית מצטרפת לשורת מהלכים המקודמים בעת הזו המאיימים על עצמאותו של התאגיד ועל יכולתו למלא את תפקידיו הציבוריים. בנסיבות אלו עולה חשש כבד, כי ביסוד ההצעה עומד גם הרצון להפסיק את שידורי התאגיד בשל תכנים המשודרים בו. עוד יש לזכור כי גם אם המהלכים השונים לא יבשילו לבסוף, בכל אחד מהם בפני עצמו, וודאי בהצטברותם, יש משום אפקט מצנן משמעותי וחמור כלפי התאגיד וכלפי גופי התקשורת האחרים בישראל".
"המסר העולה מן הדברים ברור וחמור – ביקורת על השלטון או שידור תכנים שאינם מיטיבים עם השלטון עלולה להוביל לצעדים נגד גופי התקשורת ולהגבלתם. נתון זה נושא אף הוא משקל משמעותי בבחינה המשפטית, והחשש מתעצם נוכח אופן קידום ההצעה – שלא במסגרת עבודה ממשלתית, בלא עבודת מטה ובהתעלם מעבודתן המקצועית של ועדות שישבו על המדוכה", הוסיפו השניים.
במכתב נוסף אותו שיגרה היום המשנה ליועמ"שית אביטל סומפולינסקי לשר לוין היא הביעה את התנגדות היועמ"שית גם להצעת החוק של ח"כ גוטליב להרחבה דרמטית של חסינות חברי הכנסת מפני חקירה והעמדה לדין. סומפולינסקי מציינת כי הצעתה של גוטליב מבקשת "לשנות באופן מהותי ביותר את האיזונים עליהם מבוסס הסדר הקיים, ולמנוע למעשה את עצם החקירה נגד חבר הכנסת, באמצעות הרחבת ההסדר כך שלא ניתן יהיה לפתוח בחקירה נגד חבר הכנסת או להגיש נגדו הליך אזרחי, אלא אם הכנסת ברוב של 90 חבריה קבעה באופן פוזיטיבי כי פעולותיו של מושא אותו ההליך לא נעשו לשם מילוי תפקידו".
לדבריה, "הצעת החוק נותנת משקל יתר וכמעט מכריע לחופש הפעולה של חבר הכנסת, ומנגד היא דוחקת הצידה שיקולים כבדי המשקל של שוויון בפני החוק ועקרון שלטון החוק. הסטת האיזונים באופן כה מהותי, מעניקה לחברי הכנסת זכויות יתר משמעותיות ביותר בהליך פלילי או אזרחי המוגש נגדם, החותרות נגד התכליות שבבסיס מוסד החסינות. ההסדר המוצע ימנע בפועל את חקירתם והעמדתם לדין של חברי כנסת ואת האפשרות להגיש נגדם תביעות אזרחיות, במנעד רחב של מקרים, וכן יביא לשיבוש הליכי חקירה. בכך הצעת החוק הופכת את מוסד החסינות למעין 'עיר מקלט' לחברי הכנסת. ככל הידוע לנו, גם במבט השוואתי מדובר בהסדר חריג ורחב בהיקפו".
"מניעת אכיפת הדין – הן הפלילי, עוד משלב החקירה, והן האזרחי – במנגנון שיביא דה-פקטו גם לתחולה על מקרים שאינם קשורים לתפקידם הפרלמנטרי של חברי הכנסת, מייצרת למעשה שכבה מורמת מעם, ללא הצדקה. בכך ההסדר המוצע מערער את עקרונות היסוד של השוויון בפני החוק, שלטון החוק ואמון הציבור במערכת השלטונית ונבחריה".
