במשך שנים בשאר אל-אסד נתפס כמי שמתייצב באופן מובהק ומוצהר לטובת השיעים ואיראן. אך בחודשים האחרונים מגלה נשיא סוריה מגלה סימני התחמקות בכל הנוגע למחויבותו לציר הרשע האיראני. דיווחים אמינים מגלים שבחודשים האחרונים רוסיה ואסד קוראים לאיראן לא לפתוח בחזית אל מול ישראל מהגולן, ודורשים ממנה למנוע מהמליציות לפעול בשטחה של סוריה באופן שיסכן את הישרדותה של דמשק.
זוהי תפנית משמעותית ביותר, גם במונחים עדתיים וגם במונחים פוליטיים, שכנראה חמקה לכם מהרדאר כשהייתם עסוקים במלחמת ההישרדות שלנו כאן בארץ. בשאר אל-אסד העלווי, שתמיד היה ה"אבו עלי" של השכונה, שיעי על סטרואידים שנלחם נגד האויבים הסונים הגדולים ביותר ומכריע אותם בקרב הישרדות בסוריה, מתחיל בחודשים האחרונים לשדר מסרים של בוגדנות אמיתית בכל מה שקשור לנאמנות לפטרון האיראני וחיזבאללה.
זה התחיל בשינוי פוליטי מובהק, שבמרכזו נאמנות גוברת לרוסיה שמעוניינת בהרגעת החזית מול ישראל ושיקום המדינה והכלכלה. ולפתע בערוץ המשטר, תחנת al SANA הסורית הממלכתית, החלה בסרטון תעמולה – לא חד מאוד – המסביר לצופה הסורי את הקשר התיאולוגי והגנטי וההיסטורי בין הנצרות האורתודוקסית הרוסית לבין העלווים בסוריה, בטענה שבעצם מדובר באותו עם, שהעלווים הם "נוצרים" ולא שיעים, ושרוב ההיסטוריה הנוצרית האורתודוקסית מקורה בכלל בסוריה. לאחר מכן, הדמות המוזרה החלה להסביר על המסך שהרוסית תהפך לשפה השנייה בסוריה, ושרוסיה וסוריה הם אחד.
מהלך מקביל הוא התקרבותו של בשאר אל-אסד לציר האמירויות בדובאי ואבו דאבי, כהמשך להעדפה של רוסיה – וגם לסין. אשתו, אסמה אל-אסד, הצליחה לשכנע את סין להשקיע בתשתיות סלולריות וחשמל בסוריה.
הפרוקסי החדש של אסד
בהמשך דווח שרוסיה עושה סדר ב"שבעת הכפרים" באזור בשביל להשיג שליטה ויציבות בגבול. כבר לפני חודשים דווח שרוסיה הקימה 16 עמדות חדשות במעבר הגבול בקוניטרה ותחנת משטרה צבאית, כדי למנוע מחיזבאללה והמיליציות לגרום להתלקחות בגבול בין ישראל לסוריה. וכאן הכול מתחבר לכך שסוריה של אסד הפכה להיות עוד מדינה פוסט-סובייטית, שהאסלאמיות הקיצונית היא לא זו שמובילה את המדיניות שלה אלא אינטרסים של שיקולי עלות תועלת בדיוק כמו מדיניות מוסלמים פוסט-סובייטיות אחרות כגון אוזבקיסטן וצצ'ניה כמדינה עצמאית בתוך רוסיה.
בנוסף, אסד פנה לאמירויות לבקש כסף והשקעות לשיקום סוריה, ומתחת לאף של כולנו החל אפילו לגייס על ידי המודיעין הסורי שוב, ובעצימות רבה, את השבט הסוני הגדול ביותר שיושב בדיוק על המעברים של דיר אל-אזור, שדרכם איראן מעבירה את כל הנשק והמליציות. כל זאת בתיווכו של אחיו מאהר אל-אסד, שעל פי הדיווחים דורש מכול פליט לבנוני 6,000 דולר רק כדי להיכנס לסוריה. יחד עם הרוסים, אחיו של בשאר גם מנע העברות נשק וכניסתו לסוריה.
המהלך המבריק החדש, שפרטיו המלאים טרם דוברו, נראה כך: אסד גייס את השבט הסוני הגדול והעשיר ביותר בעולם, אל עוקדא'ת, ובמיוחד את חמולת "אל חסון", שבמשך מאות שנים ממוקמת באזור הרגיש ביותר להמשך הפעילות של איראן בסוריה במרחב דיר אזור – שבו נמצא ציר העברת הנשק וניוד המיליציות לסוריה ובהמשך ללבנון.
גייש אלאשהר' ("הצבא השבטי") הם סונים שהמודיעין הסורי משלם להם. כל עוד משחדים אותם, הם יכולים לרקוד על כל החתונות, ולהרוויח גם מההעברות של האיראנים לתוך סוריה וגם מבשאר אל אסד. הם בני השבט "זובייד" ממטריית השבט אלאקודעא'ת, השבט הכי גדול והכי עשיר בעולם – במקור מתימן, והמשך מאות השנים האחרונות חיים באזור אבו כמאל. השבט מסייע לאסד בלחימה והצקה בלתי פוסקת לכורדים שמקבלים סיוע אמריקאי, ובשליטה יותר טובה במעברים ובאזור, ובכך מונע מאיראן לעשות בסוריה כל העולה על רוחה.
עדיין לא נקבע מי יאמר את המילה האחרונה, ומלחמות השליטה באזור עוד נמשכות. בשבוע האחרון דווח על קרבות מפתיעים בין הפרוקסי החדש של המודיעין הסורי לבין המחלקה ה-47 של איראן באזור דיר אל-אזור, ומכך אפשר להבין שחלה תפנית. מי שעשו את הבלגן הם חמולת חסון, אחת מהחמולות של השבט. גם השייח' אחמד חסון, הקאדי והמופתי של סוריה שהודח, כנראה היה חלק משבט זה. היו הרוגים בחילופי אש בינם לבין האיראנים, וגם חטיפות. נראה שאסד הצליח לכפות את כוחו באזור דיר אזור, ולפגוע בהתבססות איראן בסוריה, גם באמצעות רוסיה וגם באמצעות "פרוקסי" שקט שממומן על ידו – בדיוק לפי אותו שיטה רוסית, שהרחיקה במשך יותר ממספר שנים את האיראנים עד 40 קילומטר מהגבול, על ידי ארגונו של אחמד אל עוואדה’ שברח וגלה לירדן. גם הרוסים שילמו משכורות לארגון סוני קטן.
ברית אינטרסים במקום אסלאם קיצוני
רוסיה, סין והאמירויות – כולן מעדיפות כלכלה ויציבות בסוריה על פני מלחמת הג'יהאד נטולת התחתית של איראן, שלא נתנה אופק להמשך החיים במדינה הסורית.
מה אנחנו יכולים להבין מכך? שנכון להיום אסד פועל לפי האינטרסים של רוסיה ולא לפי האינטרסים של איראן. נראה שלתפיסתו עדיף להפחית את התלות בבעלת ברית שפועלת לפי חזון משיחי אפוקליפטי, לטובת בעלת ברית חזקה שפועלת לפי חזון רציונלי של שיקולי עלות תועלת, ומעוניינת בכלכלה ושיקום סוריה ולא בחזית אסלאמית משיחית. סוריה של אסד הפכה להיות מעין מדינה פוסט-סובייטית, שהאסלאמיות הקיצונית היא לא זו שמובילה את המדיניות שלה, אלא אינטרסים של שיקולי עלות-תועלת. ימים יגידו האם המדיניות הזו היא זו שתכריע את איראן, או שאיראן תמצא שם את דרכה מחדש.
