בית המשפט העליון הורה היום (ד') לראש הממשלה נתניהו למסור את תשובתו לבקשות להוצאת צו ביניים נגד החלטתו לפטר את שר הביטחון יואב גלנט. בהחלטה שנתנה השופטת יעל וילנר, בשתי עתירות שהוגשו לבג"ץ נגד החלטת הפיטורים, תגובתו של נתניהו ושל שאר המשיבים, בהם היועמ"שית ושר הביטחון גלנט, תתקבל עד השעה 12:00 מחר. הדחיפות משום שהממשלה תצביע על כניסתו לתפקיד של השר ישראל כץ, במקומו של גלנט, בחמישי בערב.
את העתירות נגד פיטורי גלנט הגישו משמר הדמוקרטיה הישראלית באמצעות עו"ד יובל יועז, והתנועה למען איכות השלטון בישראל עם פורום חומת מגן לישראל. בעתירות בבקשה למתן צו על תנאי, מבוקש צו ביניים בהול וכן קיום דיון דחוף בנושא. לטענת משמר הדמוקרטיה הישראלית, מדובר בהחלטה ש"נגועה באי סבירות קיצונית העולה בנסיבות העניין כדי אי חוקיות", לשון העתירה.
"באופן חריג ביותר, עתירה זו מוגשת בלא שנעשתה פנייה מוקדמת אל מי מהמשיבים. העותרת מודעת לתנאי הסף להגשת עתירה לבית משפט נכבד זה בדמות מיצוי הליכים מהותי, ומתן זמן מספיק למשיבים להידרש לפנייה לגופה. ואולם העותרת מצויה בדעה, כי הנסיבות הקיצוניות הנוכחיות, מצדיקות הגשת עתירה ישירה לבית משפט נכבד זה, בלא צורך להידרש לפנייה אל המשיב 1 (ראש הממשלה – א"כ) בדרישה שיחזור בו מהחלטתו".
עוד נטען בעתירה כי "אין חולק על כך שלראש הממשלה נתונה סמכות לפטר ממשלתו שר, בהודעה מטעמו ובהתראה של 48 שעות. הסוגייה אינה סוגייה של סמכות, אלא של שיקול דעת בהפעלת הסמכות – עילת הסבירות […] במקרה דנו, ראש הממשלה […] נתן משקל יתר לשיקולים פוליטיים וקואליציוניים, וייחס משקל נמוך במיוחד, עד כדי משקל אפס, לשיקולים בדבר הצורך ביציבות בפיקוד והנהגת מערכת הביטחון בעת מלחמה המתנהלת בעצימות במספר רב של זירות; ובדבר הצורך בניסיון ביטחוני נרחב של הנושא בתפקיד שר הביטחון. דחיקתם של שיקולים אלה לקרן זווית דווקא בעת חירום ביטחונית מלמדת כי ההתעלמות מהם נגועה באי-סבירות קיצונית המחייבת את ביטולה של ההחלטה".
אמש, היטלטלה שוב הספינה הפוליטית והציבורית בישראל, עם פיטוריו של השר יואב גלנט מתפקיד שר הביטחון. בנאומו, תלה השר גלנט את הפיטורים בשלוש נקודות מחלוקת בינו לבין ראש הממשלה: חוק הגיוס, המחלוקת סביב היתכנות עסקת חטופים והקמת ועדת חקירה ממלכתית. מנגד, מסביבת ראש הממשלה נתניהו מנו שלל סיבות אחרות, הנוגעות לניהולה של המלחמה, ולחוסר האמון העמוק בין השניים. ייתכן ושאלת חוקיות ההחלטה ועמידתה במבחן הסבירות תיבחן כעת בבג"ץ, אך כלל לא בטוח, למרות ההחלטה שניתנה היום, כי בג״ץ יתערב בהחלטת נתניהו.
סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין הגיב לסוגייה: "כב׳ השופטת וילנר כבר הפכה את עצמה לשר המשפטים, כשהוציאה צו שערורייתי והשתלטה על ניהול הוועדה לבחירת שופטים. עכשיו זו ההזדמנות לברך אותה על עליית מדרגה נוספת, כשהיא באה בנעליו של ראש הממשלה ודנה בפיטורי ובמינויי שרים, במקום לדחות את העתירה על הסף.
"השמים הם הגבול. נמתין במתח עד ל-20 בינואר, על מנת לראות מתי כב׳ השופטת וילנר תדון בהכרעת העם האמריקני בבחירות לנשיאות ארה״ב".
