18 שנה עברו מאז הסתיימה מלחמת לבנון השנייה, ועד שצה"ל נכנס בשנית לפעול במדינת הארזים כדי להשמיד את תשתיות חיזבאללה ולסכל את תכנית "כיבוש הגליל". האוגדה הראשונה שנכנסה לפעולה היא אוגדה 98 שכללה את החטיבות הסדירות – קומנדו, צנחנים וחטיבת השריון 7. יחד איתם נכנס גם גדוד ההנדסה של האוגדה – 8219, והיה לכוח המילואים הראשון בלבנון מאז 2006.
הגדוד, בפיקודו של סגן אלוף במיל' מאיר דובדבני, השתתף במשך חודשים ארוכים בתמרון ברצועת עזה, ושוחרר לבית אחרי מאות ימי מילואים. בין הסבבים התכוננו המפקדים למערכה בצפון, וכשהוקפצו ללבנון, ידעו מה עליהם לעשות. ב-1 באוקטובר נכנסו ללבנון יחד עם האוגדה ושאר החטיבות הסדירות, וחלק מהפלוגות בגדוד פוזרו בין החטיבות השונות כדי לסייע להם במשימותיהם, אך הגדוד פעל בעיקר עם חטיבת הצנחנים.
"גם בעזה נלחמנו איתם במשך שלושה חודשים באופן צמוד – בזייתון, בש'ג'עייה, בחאן יונס. הבאנו הרבה הישגים בלחימה ארוכה וקשה, מעל הקרקע ומתחת", אומר סא"ל דובדבני, "להילחם עם חטיבה סדירה זה קצב מאוד גבוה – מדי יום ולילה, חזק וטוב, ולשמחתי יש לנו חיבור מעולה ואנחנו רלוונטיים לגמרי ומקבלים פירגונים מכולם".
"בכל התקופה בין הסבבים, הפנים שלנו היו צפונה. כשניתן הסימן והחליטו שמתחילים לפעול פה, אז נבחרנו להיות במקום ובזמן הנכון. חטיבת הצנחנים הייתה החטיבה הראשונה שנכנסה פנימה ואיתם היינו כוח המילואים הראשון מכל צה"ל שנכנס ללבנון מאז 2006. מאוד מרגש ומעורר גאווה ואחריות על כך שסומכים עלינו. היו הכנות טובות".
"מבחינת היכרות עם המשימה והשטח, המטרה מאוד ברורה. יש פה תושבים שלא חזרו כבר שנה לבתים שלהם. כמילואימניקים אנחנו מבינים את המשמעות והכניסה הקרקעית היא חלק ממה שתביא את זה. הצבא עושה את זה בצורה מאוד מקצועית ואחראית, מפעילים הרבה ארטילריה וחיל אוויר לפני שנכנסים. אנחנו במלחמה אז ברור שיש מטענים והפתעות שמחכות לנו אבל הכניסה מתוכננת מאוד ואחראית", אומר דובדבני.
איזה שינויים הייתם צריכים לעשות מהלחימה בעזה ללחימה בלבנון?
"השטח הוא אחר לגמרי, וזה הכי משמעותי", אומר המג"ד. "בעזה הכל מישורי ושטוח, אפשר ללכת לכל מקום בלי בעיה. פה כל הליכה, עם השיפועים והמשקלים על הגב, זה אתגר אחר ברמה הפיזית והמנטלית. בנוסף, לחיזבאללה יש יכולות שאין לחמאס. לא מסתכלים פה רק על הבית הקרוב, אלא 360 מעלות ולטווחים של קילומטרים רבים. זה איום שלוקחים בחשבון כל הזמן. מתנהלים באופן מבצעי, ביום עם עמדות ההסוואה טובות ובלילה עם משמעת מבצעית ובלי אורות".
לשאלה מה הפתיע אותם, הוא עונה כי "חיזבאללה פחות חזק ממה שחשבנו. נערכנו בכמות ובאיכות למשהו יותר חזק. זה גם בגלל הפעולות המוצלחות שקרו עד עכשיו – מהאוויר והמודיעין, שיצרו הרתעה בצד השני, דילול כוחות משמעותי שמאפשר להגיע להישגים מהירים וטובים, אבל כל זה בערבון מוגבל אל מול מה שחווינו עד עכשיו".
משימות הגדוד, ככוח הנדסי, איכותי, עם ניסיון מבצעי רב, מתחלקות בין השמדת תשתיות האויב בתום כיבוש המתחמים והכפרים, וגם בפתיחת הצירים ונטרול המטענים לפני כן. "כמו בעזה, בכל היישובים צמודי הגדר אין הפרדה בין מרחב אזרחי לצבאי. כואב הלב כי כל הכפרים האלה יכלו להיות פסטורליים כמו מטולה או יישובים אחרים בצפון, אך בפועל הם הפכו להיות מוצבים קדמיים ונקודות היערכות של חיזבאללה לקראת חדירה לישראל, אומר דובדבני".
"באנו מאוד חדים ואנחנו הורסים את התשתיות האלה כך שמי שירצה לשקם אותן ייקח לו שנים רבות לעשות את זה, אם בכלל תהיה לו היכולת. השמדנו עשרות תשתיות, בתים מבצעיים, מחסני אמל"ח. אנחנו עושים חישופים של השטח וחסימות של נתיבי חדירה שאם ינסו להשתמש בהם בעתיד זה יהיה יותר קשה. בהתקפה אנחנו פותחים צירים ממולכדים, מכשולים ושדות מוקשים. ככוח הנדסה אנחנו אמונים על זה".
בחיזבאללה היו מוכנים להגעה שלכם?
"היו היתקלויות לא מקריות. מי ששם – נשאר כדי להילחם, אבל בכמות הרבה יותר נמוכה ממה שחשבנו. היו מטענים גם על הצירים אבל בעיקר ליד הבתים שהיה חשוב להם לשמור עליהם. יש לנו טכניקות להתמודדות עם זה עם כמה שפחות נפגעים. עובדים בשיטה נכונה, סבלנות והרבה אמצעים להתגבר על המטענים. עד עכשיו הצבא פועל בהצלחה גדולה, ואנחנו מרגישים מאוד מוכנים גם למשימות הבאות. אנחנו מנצחים בשטח בצורה חד משמעית. מה שירצו שנעשה – נעשה".
דובדבני הוא קצין במילואים, ובחייו האזרחיים עובד בעיריית ירושלים באגף צעירים וסטודנטים. מתוך כך הוא מכיר בחשיבות הרבה של הוקרת העורף, המשפחות והמעסיקים שתומכים בחייליו, ולכן הקים בגדוד את "צוות העורף", שתומך בפצועים, במשפחות השכולות ולהבדיל, גם במשפחות החיילים שבחזית.
"כשיודעים שדואגים למשפחות בעורף ועוזרים להם לפתור בעיות, זה עוזר ללוחמים להילחם בראש שקט. כשהיינו בתוך לבנון בראש השנה, כל משפחה קיבלה מתנה מיוחדת לחג ומכתב הוקרה ממני. אנחנו מבינים שעורף חזק הוא תנאי לחזית חזקה. אצלי בעבודה מפרגנים, מבינים את הקושי והחשיבות של מג"ד במילואים, עושים עבורי התאמות כדי שאעשה את המשימות פה בצורה הכי טובה שאפשר", אומר דובדבני.
"לאחרונה הוצאנו מכתב לכל המעסיקים של חיילי הגדוד בו אנחנו מודים להם על הגב והתמיכה שמאפשרים לנו להילחם. בכלל, כולם פה חזית אחת, מילואים וסדיר. לא מתעסקים במה שמפלג אלא במה שעושים ביחד, ואז השאר נראה טפל ולא חשוב, וגם אז יודעים למצוא את הביחד למרות ההבדלים. הלוואי והאווירה הזאת שנוכחת פה כל כך תהיה גם בשאר המדינה בשגרת היום יום", הוא מסכם.
