הגשושית "קליפר אירופה" של נאס"א שוגרה מפלורידה ביום שני, בדרכה לאירופה, ירחו הקפוא של צדק, במטרה לגלות האם יש בו את המרכיבים הדרושים לקיום חיים. השיגור התבצע זמן קצר לאחר חצות היום בעזרת הטיל פלקון האבי של חברת ספייס אקס, והגשושית צפויה להגיע לירח של צדק בעוד חמש וחצי שנים.
מאוחר יותר נאס"א אישרה שהיא קיבלה בהצלחה אות חיים מהגשושית ושהלוחות הסולאריים העצומים שלה – שנועדו לקלוט את האור החלש שמגיע לצדק – נפרסו במלואם.
המשימה תאפשר לסוכנות החלל האמריקנית לגלות פרטים חדשים על אירופה, שמדענים מאמינים כי מתחת לפני השטח הקפואים שלו ייתכן ויש אוקיינוס. "עם קליפר אירופה, אנחנו לא מחפשים חיים על אירופה, אלא מנסים לראות אם "עולם האוקיינוס" הזה יכול להיות ראוי למגורים, וזה אומר שאנחנו מחפשים מים", אמרה ג'ינה דיברצ'יו מנאס"א לפני השיגור.
"אנחנו מחפשים מקורות אנרגיה, ואנחנו ממש מחפשים את הכימיה שם, כדי שנוכל להבין אילו אקלימים עשויים להיות ראויים למגורים בכל היקום שלנו", היא הוסיפה. אם יימצאו יסודות המאפשרים חיים, יצטרכו לשלוח משימה נוספת כדי לנסות לגלות אותם.
"זו הזדמנות עבורנו לחקור כוכב, שבשונה ממאדים שהיה ראוי למגורים לפני מיליארדי שנים, עשוי להיות ראוי למגורים היום, ממש עכשיו". אמר המדען הראשי בתכנית "קליפר", קורט ניבור, לעיתונאים.
כשהיא ברוחב של 30 מטרים, כאשר הלוחות הסולאריים פרוסים במלואם, קליפר היא הגשושית הגדולה ביותר שנאס"א אי פעם שלחה לחקר בין-כוכבי.
חיים פרימיטיביים?
בעוד שגילו את הירח אירופה כבר ב-1610, תמונות התקריב הראשונות שלו נשלחו מגשושית "וויאג'ר" רק בשנת 1979 וחשפו קווים אדומים מסתוריים החוצים את פני השטח שלו. הגשושית הבאה שהגיעה לירח הקפוא של צדק הייתה "גלילאו" של נאס"א, בשנות ה-90. היא מצאה כי יש סבירות גבוהה שבאירופה יש אוקיינוס. הפעם, ה"קליפר" נושאת מערך של מכשירים מתקדמים, כולל מצלמות, ספקטרוגרף, רדאר ומגנטומטר למדידת הכוחות המגנטיים שלו.
המשימה תנסה לקבוע את המבנה וההרכב של המעטפת הקפואה של אירופה, את עומקה ואף את מליחות האוקיינוס, כמו גם את האינטראקציה בין השניים – כדי לגלות, למשל, אם מים עולים אל פני השטח במקומות מסוימים.
המטרה היא להבין האם שלושת המרכיבים הדרושים לחיים קיימים: מים, אנרגיה ותרכובות כימיות מסוימות. אם תנאים אלו קיימים על אירופה, חיים עשויים להימצא באוקיינוס בצורת חיידקים פרימיטיביים, הסבירה בוני בוראטי, סגנית המדען הראשי של המשימה. עם זאת, סביר להניח שהחיידקים יהיו בעומק רב מדי מכדי שה"קליפר" תוכל לזהות אותם.
49 הקפות
הגשושית תעבור 2.9 מיליארד קילומטרים במהלך מסעה, וההגעה צפויה להיות באפריל 2030. המשימה העיקרית תימשך עוד ארבע שנים.
הגשושית תבצע 49 מעברים קרובים מעל אירופה, ותתקרב עד ל-25 קילומטרים מעל פני השטח. היא תיחשף לקרינה עזה – שוות ערך למיליוני צילומי רנטגן בכל מעבר. כ-4,000 אנשים עבדו על המשימה, שעלתה 5.2 מיליארד דולר, במשך כעשור. נאס"א אומרת שההשקעה מוצדקת בשל חשיבות הנתונים שייאספו.
אם במערכת השמש שלנו יש שני כוכבים ראויים למגורים (אירופה וכדור הארץ), "חישבו על מה שזה אומר כשמכפילים את התוצאה במיליארדי מערכות שמש אחרות בגלקסיה הזו", אמר ניבור. "אם נשים בצד את השאלה "האם יש חיים?" על אירופה, עצם השאלה של יכולת קיום חיים פותחת אפשרות חדשה לחיפוש חיים בגלקסיה", הוא הוסיף.
ה"קליפר" תפעל במקביל לגשושית Juice של סוכנות החלל האירופית (ESA), שתחקור שני ירחים נוספים של צדק – גנימד וקליסטו.
