ב6.10.2023, מול הזריחה היפה של ים המלח, יצאו אחרוני החוגגים בפסטיבל התמר לעבר ביתם לחגוג את חג שמחת תורה, מבלי לדעת מה יהיה סיומו האמיתי של שבוע מלא מוזיקה חיה, קצב וריקודים. שנה לאחר המעבר הבלתי אפשרי, הפסטיבל, שלאורך השנים קיבל את מעמדו כאחד האירועים המוזיקליים הגדולים בישראל וחוגג השנה 24, חוזר. הוא יתקיים לאורך חג הסוכות, בחול המועד 17 עד 22 באוקטובר 2024. מול שקיעות, זריחות וכוכבים, יופיעו בזה אחר זה אביב גפן, אביתר בנאי, דודו טסה, אהוד בנאי, אודיה, אושר כהן, מוש בן ארי, מארק אליהו, ורבים נוספים. עם ביצועים ייחודים לאותו מעמד, יבקשו האומנים להעניק צלילים של נחמה עבור העם שעדיין שבוי ביום הנורא שאין לו סוף.
"הפסטיבל בשנה שעברה היה גדול ומוצלח ומעולה", מספר המנהל האומנותי רוני חוס, " אחרי שבוע מדהים חזרנו הביתה, וקמנו למציאות חדשה. בפסטיבל אני אמנם המנהל האומנותי אבל גם הקהל. אני זוכר שהייתי עם המשפחה, חוויתי מוזיקה, ראיתי זריחות, שקיעות. נהניתי מאוד. המעבר הזה היה מזעזע. קשה נורא. לכולנו בעצם, לא רק לי. ולמעשה עד היום אנחנו עוברים מעברים מאוד חדים בין רגעים מחדשים של מוזיקה ואומנות ורגעים קשים.
אפשר לראות את זה גם עכשיו. למרות המצב הביטחוני מסביב, אנחנו כרגע נמצאים בשיא ההקמות לפסטיבל תשפ"ה. אני עובד על התוכנית לאירוע הזה כבר כמעט חצי שנה, כמובן עם המון רגישות, מחשבה ועין פקוחה למציאות הישראלית. יש רגעים בתכנון שאתה יכול יותר להתקדם, יש רגעים שאתה טיפה הולך אחורה. אני ישראלי, אני חי פה. לרגע אני לא מנותק ממה שקורה".
חשבתם לבטל את האירוע ההמוני, לאור המציאות?
"מה פתאום. אין לנו אף פעם מחשבות לבטל. אנחנו מסתכלים קדימה. יש דברים שאנחנו לא יכולים להימנע מהם. כל עוד אנחנו בים המלח, מקום יחסית בטוח, ומבחינה חוקית אפשר לעשות את הפסטיבל נלך על זה בכל הכח. הנשמה צריכה את זה. גם ככה המציאות לא פשוטה ואנחנו ערניים לכל מה שקורה. אני חושב שחמישה ימים של פסטיבל בים המלח, יכול להביא רגעים אחרים בין כל הקושי.
בפסטיבל, אין רגעים ספציפיים שמתכתבים עם המלחמה, או לזיכרון האירועים הקשים. אבל חוס צופה חיבור גדול יותר בין האומנים לקהל שמולם, כמי שחולקים את הכאב המשותף שעדיין לא פג.
"אמני הפסטיבל, גדולים כקטנים, ימצאו את הדרך לבטא את הרגש במקום שבו הם נמצאים. הם כמו כולנו. ישראלים שנמצאים במציאות נוראית כבר שנה. פסטיבל התמר הוא כמוה מדינה קטנה, שיכולה לספק מפלט לכל זה. מזג האוויר משובח, הרוחות נעימות ואני חייב להגיד שמבחינת רכישת הכרטיסים, אנחנו בסדר. כמובן לא כרגיל, הקצב שונה. אם בשנים קודמות הקצב היה מיידי, הישראלים שוקלים בקפידה את צעדיהם. אנחנו עוברים פה משמחה לעצב בשניות. אנחנו בטלטלות ומצבים קיצוניים, העם שלנו יכול. ולא כולם מסוכלים.
אבל לפעמים ברגע של כאב המוזיקה היא דווקא מה שיכול לרומם אותך וזו תרופה שאני שאני מציע לכולם, כולל לי. בטקסי הזיכרון ראינו כמה שיר, אומנות או ריקוד יכולים לתת. אנחנו, מארגני הפסטיבל, אוהבים מה שאנחנו עושים וניתנה לנו הזכות לקיים את הפסטיבל הזה דווקא עכשיו. נהיה כאן בשביל כל מי שירצה להגיע".
