אכזבה מאחורי הסורגים. מאז יום העצמאות ועד ערב ראש השנה חתם נשיא המדינה על הקלה בעונשם של כחמישים אסירים בלבד, במסגרת מתווה החנינה המיוחד שהוכרז לרגל שנת ה־70 למדינה.
מתווה החנינות, שהושק בתיאום עם משרד המשפטים, הזמין אסירים בעלי מאפיינים שנקבעו מראש להגיש בקשות לקיצור מאסרם. הוא התבסס על שיקולי חסד ורחמים ו"תקנת השבים" והיה אמור לחול על אסירים השפוטים למאסר ראשון ולתקופה קצרה של עד שנתיים, או לאסירים בעלי נסיבות בריאותיות, אישיות או משפחתיות קשות ומורכבות: כאלו שעברו את גיל 70, או סובלים ממחלות קשות ולקויות.
אוכלוסיית היעד של המתווה כללה גם אסירים ואסירות צעירים, שילדיהם הקטינים מטופלים בידי אפוטרופוס שאינו הורה טבעי, ואסירים שסבלו התעללות מצד נפגע העבירה. במסגרת המתווה נקבע שבכל מקרה לא תינתן חנינה לאסירים בעבירות רצח והריגה, עבירות מין או עבירות על ביטחון המדינה.
מנתונים שנמסרו מבית הנשיא והתפרסמו באתר "פוסטה" עולה כי מאז פרסום מתווה החנינה המיוחד וכניסתו לתוקף ב־20 באפריל, התקבלו בבית הנשיא מעל 2,500 פניות בכתב ובקשות קיצור מאסר, מחיקת קנסות ומחיקת רישום פלילי.
במסגרת הטיפול בפניות נפתחו כ־1,400 בקשות חנינה, כאלף יותר מאלו שנפתחו בתקופה המקבילה בשנת 2017. אלא שמתוך כלל בקשות החנינה שהוגשו, רק כ־300 עמדו בקריטריונים שהוגדרו במתווה ה־70 להקלה בעונשי המאסר. כאמור, עד ראש השנה הקל הנשיא בעונשיהם של חמישים אסירים בלבד.
בלשכת הנשיא טוענים כי מדובר במספר חנינות הגבוה פי שבעה ממספר החנינות וההקלות בעונשי מאסר שניתנו אשתקד בחודשים המקבילים. זאת ועוד, כבר עם פרסום המתווה הורידו במשרד המשפטים את רף הציפיות.
שקד וריבלין הבהירו שלא מדובר בחנינה גורפת או המונית, כפי שגרסו השמועות, אלא בשימוש רחב מהרגיל בסמכות הנתונה ממילא לנשיא להקל במאסרים, על בסיס "שיקולי חסד ורחמים".
"אופייה של חברה נבחן לא פחות באופן שבו היא רואה את אסיריה ומורשעיה כחלק בלתי נפרד ממרכיבי הזהות שלה", אמר הנשיא ראובן ריבלין עם השקת מתווה החנינות. "אני מבקש לראות בשנת השבעים למדינת ישראל את ההזדמנות להשיב אל תוך הקולקטיב שלנו גם את מי שיצא ממנו ונמצא ראוי לשוב".
