מעטים מכירים את שמו של קלאוס מייקל קוהנה מחוץ למולדתו, למרות שכבר שנים רבות הוא נחשב לאיש העשיר ביותר בגרמניה. קוהנה בן ה־87, שזכה לכינוי "מלך המשלוחים", משמש כיושב ראש הכבוד של ענקית הלוגיסטיקה Kühne+Nagel ששווה היום, לפי המגזין פורבס, לא פחות מ־44 מיליארד אירו. החברה מחזיקה במניות רבות בין היתר בלופטהנזה, בהופאג-לויד ובגרייהאונד ליינס.
כמו כן, קוהנה נחשב גם ליזם הגרמני הגדול ביותר בכל הזמנים וללא ספק הדיסקרטי שביניהם. מדוע? ובכן, האיש העשיר בגרמניה מעולם לא הסכים שיחקרו את מקורות העושר שלו. היום, הסיבה לכך כבר ברורה. המגזין האמריקני "ואניטי פייר" פרסם השבוע תחקיר ענק שחשף את העבר האפל של החברה שקוהנה עומד בראשה ואת הקשר שלה ליהודי גרמניה בתקופת השואה.
קצת היסטוריה: סבו של הטייקון ייסד את Kühne באוגוסט 1890, בברמן. בשנת 1933, שלושה חודשים בלבד לאחר שהיטלר הפך לקנצלר גרמניה, הוא ירש את החברה לאביו אלפרד ולאחיו ורנר. שני האחים לקחו חלק פעיל בשינוי שהתחולל בגרמניה באותן השנים ומהר מאוד גם חברת המשלוחים עברה תהליך של "אריניזציה". הצעד הראשון שאלפרד ואחיו ורנר נקטו בו לאחר שהיטלר עלה לשלטון היה לפטר את השותף היהודי שלהם, אדולף מאס.
במהלך מלחמת עולם השנייה העסקים של האחים קוהנה גדלו באופן אקספוננציאלי. השניים התעשרו על ידי הובלת סחורות שנבזזו ממשפחות יהודיות ממערב אירופה הכבושה – בעיקר רהיטים, ספרים ויצירות אמנות. המבצע זכה לכינוי "M-Aktion", קיצור של "Möbelaktion", שמתורגם ל"מבצע רהיטים". בין השנים 1942-1944 נבזזו בהולנד, בצרפת, בבלגיה ובלוקסמבורג כ־70,000 בתים השייכים ליהודים.
על פי שחזורו של ההיסטוריון ממינכן פרנק באז'ור, שני האחים קוהנה אף סיפקו את החומר "ציקלון B" לתאי הגזים שבהם נהרגו היהודים במחנות ההשמדה. לאחר המלחמה, אביו ודודו של קלאוס הצליחו למחוק מההרשעות על פעילותם בתקופת הרייך השלישי, כנראה הודות לקשריהם עם סוכנויות מודיעין אמריקאיות, בריטיות וגרמניות. עם זאת, הם ירדו מהרדאר והפכו לאובססיביים לפרטיותם.
קלאוס מייקל קוהנה, בן יחיד וללא ילדים בעצמו, נולד שנתיים לפני תחילת מלחמת העולם השנייה. הוא החל לעבוד בעסק המשפחתי בשנת 1958, כשהיה בן 21. בשנת 1966 הוא כבר מונה למנכ"ל ובשנת 1998 הפך לנשיא וראש הדירקטוריון. באופן חריג, ב־2015 הסכים הטייקון לחקור את מעשיו של אביו אך סירב לפרסם את ממצאי המחקר. "בשלב מסוים צריך לתת לאבק של ההיסטוריה להתיישב על הדברים", הסביר.
במהלך השנים שלאחר המלחמה, אלפי חברות גרמניות פתחו את הארכיון שלהן כדי לאפשר להיסטוריונים לבחון את שיתופי הפעולה הרווחיים שלהן עם המשטר הנאצי. בשנת 2000 יותר מ־6,500 חברות גרמניות הסכימו לשלם סכום כולל של כ־2.5 מיליארד דולר לקרן למען משפחות קורבנות השואה – ביניהן, גם Kühne+Nagel. עם זאת, החברה של קוהנה סירבה בתוקף לפתוח את הארכיון שלה ועד היום לא עשתה זאת. בסוף חודש נובמבר האחרון, כיתוב הופיע על קברו של אלפרד קוהנה: "עושר נאצי". קלאוס תמיד נשאר מסור לאביו ומעולם לא גינה את פשעיו.
