בית המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים פסק אמש (ראשון) כי לא ניתן יהיה לקיים תפילות בהפרדה במרחב הציבורי בעיר. עם זאת, בית המשפט קבע כי על העירייה לאפשר קיום תפילות במרחב הציבורי.
העתירה הוגשה על ידי ארגון ראש יהודי ועותרות נוספות, נגד החלטת עיריית תל אביב לפיה כלל אין לאפשר תפילות במרחב הציבורי. זאת בהמשך לבקשות חוזרות של ראש יהודי בבקשה לקיים את תפילות יום הכיפורים והקפות שמחת תורה בכיכר דיזינגוף.
סגן נשיא בית המשפט, השופט ארז יקואל, קיבל באופן חלקי את העתירה. "שוכנעתי כי העירייה לא שקלה את כל השיקולים הנדרשים והרלוונטיים ביחס לרכיב ההחלטה הקשור בעצם מניעת תפילות במרחב הציבורי כליל. מצאתי כי בכך נפל בהחלטה פגם מנהלי המצדיק את ההתערבות השיפוטית המבוקשת".
עוד קבע השופט כי על העירייה "לשוב ולשקול את טענות העותרים בדבר עצם הזכות לקיום תפילות במרחב הציבורי, להתייחס אליהן באופן שונה וככל הניתן – לאשרן. כך הן ביחס לשעות הספורות במהלך יום כיפור (4 שעות) והן ביחס להקפות שמחת תורה".
באשר להחלטת העירייה בדבר איסור הפרדה מגדרית במרחב הציבורי, קבע השופט כי אין מקום להתערבות בית המשפט.
בחודש אפריל פנתה עמותת ראש יהודי לעיריית תל אביב בבקשה לקיים אירוע תפילה בכיכר דיזינגוף, ביום הכיפורים הקרוב מכניסת החג ועד צאתו. העמותה ביקשה שבזמן התפילה לא תופעל המזרקה שבכיכר וכי ניתן יהיה להשתמש במחיצה לצרכי הפרדה. שלושה חודשים לאחר מכן, פנתה העמותה שוב לעירייה בבקשה לקבל מענה לפנייתה, כשהיא מדגישה שבתי הכנסת צרים מלהכיל את ההמון שמצטרף לתפילות בחג, שאינו רגיל בתפילות בשאר מועדי השנה. בחודש אוגוסט דחתה העירייה את פניית ראש יהודי וקבעה כי לא תאושר העמדת המרחב הציבורי לקיום תפילה על מנת שישמש כבית כנסת.
כנגד החלטה זו עתרה כעת העמותה, שאף הגישה עתירה דומה בשנה שעברה, שנדחתה. בעקבות פסק הדין בערעור שהוגש, התקיימו בשנה שעברה תפילות ביום הכיפורים בכיכר דיזינגוף ללא מחיצה. המארגנים תלו דגלי ישראל שישמשו כמעין מחיצה אך לא הוצגו ככזאת. מפגינים רבים הגיעו למקום ובקריאות ומעשים שצרמו לרבים – פגעו ברגשות ציבור המתפללים עליהם נמנים רבים מתושבי תל אביב והפריעו לתפילות ביום הקדוש.
בעקבות כך, החלטת העירייה לגבי קיום תפילות במרחב הציבורי נדחתה לשנה הנוכחית.
בבקשה נוספת שהוגשה לעירייה חודש לאחר מכן, ביקשה העמותה לקיים את התפילה למשך מספר שעות מצומצם ולא לאורך כל החג. העותרים הדגישו את החשיבות שבהצבת המחיצה ההלכתית על מנת לאפשר למובילי התפילה ולציבור הרחב שחפץ בכך להתפלל בהפרדה כמסורת ישראל סבא מזה אלפי שנים. הם הבהירו כי משתתפים אחרים יוכלו להשתתף בתפילה על פי רצונם החופשי, כי לא מבוקש לאכוף עליהם דבר וכי כל מי שירצה להיכנס לאזור ההפרדה יוכל לעשות כן משאין מבקשת הדרת רגלו של מאן דהוא מהמרחב. העותרים אף העלו אפשרות לקיום האירוע באתר חלופי כגן מאיר, "והכל למען שלום ואחווה".
עיריית תל אביב דחתה גם בקשה זו, והדגישה את התנגדותה לקבע הפרדה מגדרית במרחב הציבורי באמצעות הצבת מחיצה.
עמותת ראש יהודי טענה כי נפל פגם בהחלטת העירייה משום שהיא לוקה בחוסר סבירות ובפגיעה בלתי מידתית בציבור, שיש בה פגיעה בזכות יסוד לחופש הביטוי הדתי בעיר וכן בחופש הדת והפולחן, ונטען עוד כי יש פגיעה בשוויון למול הציבור המוסלמי אשר הותרה לו עריכת תפילה בציבור ובהפרדה מגדרית במרחב הציבורי בעיר.
מנגד, העירייה עמדה על כך שלא התקבלה החלטה לאסור באופן גורף קיום תפילות במרחב הציבורי ושהסוגייה אינה התפילה עצמה אלא הפיכת המרחב הציבורי הפתוח ל"בית כנסת", עם הצבת שולחנות, במה וכיו"ב כבקשת העמותה.
השופט יקואל הדגיש את הזכות לשאת תפילה שאינה נושאת מגבלת מקום. "אין בידי לקבל את הנימוק המרכזי עליו נשענת העירייה, לפיו די באת שהיה בעבר עד לתקופת הקורונה שחלפה – אי קיום תפילות במרחב הציבורי – כדי לבסס היעדר פגם שנפל בהחלטתה בהקשר זה. אף אין בידי לקבל את מבוקשה של העירייה לקבע בעבור מתפללים את מיקום התפילה בבית הכנסת דווקא, אף אם יש בכך עדיפות הלכתית, כטענת המשיבים.
"הזכות לחופש דת ופולחן היא זכות יסוד ראשונה במעלה, הנמנית על אושיותיה החוקתיות של מדינת ישראל… אכן, כגישת העותרים, יום כיפור מסמן, בין היתר, יציאה למרחב הציבורי מהחלל הסגור ויש בו קדושה ברורה וחשבון בנבכי הנפש והאמונה. אם בוחר אדם לבטא את אמונתו ולערוך חשבון אישי מתחת לכיפת השמיים דווקא, אין זה ממקומה של הרשות או אחרים למנוע זאת ממנו, כל עוד ואין במעשיו משום הפרעה או התנגשות עם ערך אחר".
לעניין המחיצה נתלה השופט בפסיקת בית המשפט העליון בעניין כי "ככלל, הפרדה מגדרית במרחב הציבורי מתקשרת בתודעה לאיסור הפלייה, לפגיעה בשוויון ולהדרת נשים במרחב הציבורי".
לסיכום הדגיש השופט יקואל כי ראוי להדגיש את חשיבותה של פשרה בהקשרים של שימוש מגזרים שונים במרחב הציבורי. "בטוחני כי עדיין יש ביכולתם של הצדדים להתכנס סביב גיבוש מתווה מתואם ומכובד לקיום שני האירועים שעל הפרק".
תגובת העותרות וארגון ראש יהודי על החלטת בית המשפט: "הציבור החילוני הפסיד. פסק דין שאומר שלא ניתן לשים מחיצה בזמן תפילה, עבור אלו החפצים בכך, ובניגוד לרצון המתפללות החילוניות והמסורתיות שעתרו לבית המשפט, מהווה הפסד לאלפי חילונים ומסורתיים שמעוניינים להתפלל כמסורת ישראל מידי דורות. אין זה מאבק של דתיים מול חילונים. הדתיים ממילא ימצאו פתרונות לעצמם בבתי הכנסת. למרבה הצער, בית המשפט, למרות האמפטיה שגילה, פספס את העיקר: ללא אפשרות הפרדה במחיצה לא יהיה מניין כלל משום שלא יהיו שומרי הלכה שיובילו אותו. ולכן, פסק הדין בפועל מביא לתוצאה אבסורדית ופוגענית. קשה להשלים עם העובדה שבמדינת היהודים, לא ניתן לקיים תפילה הלכתית ביום הכיפורים ברשות הרבים למי שמעוניין בכך, לשעות ספורות בלבד. כואב ומצער כאחד".
בארגון חותם תקפו את החלטת בית המשפט. הרב אביעד גדות, מנכ"ל הארגון אמר: "מלכתחילה לא היו ציפיות גבוהות מבית המשפט ואכן הוא החליט להצטרף לרדיפה כלפי כל סממן יהודי במרחב הציבורי בתל אביב תוך שהוא מתעלם מבקשתם של תושבי העיר המבקשים לקיים את תפילות יום הכיפורים – היום הקדוש ביותר לעם היהודי, בהפרדה מתוך כבוד למסורת ישראל. בית המשפט בחר לכפות את תפיסתו הפרוגרסיבית על תושבי תל אביב. החלטה זו אינה מייצגת את רוב תושבי העיר והיא חלק מתרבות בקריסה אותה מחליף עם ישראל בהתקרבות למסורת ולשמירת התורה והמצוות".
"החלטת בית המשפט מדגישה את הצורך הדחוף ברפורמה כוללת במערכת המשפט, אשר תעצור את הניסיונות לקדם יצירת מדינת כל אזרחיה, אותה מובילים גורמי שמאל תוך נקיטת מדיניות אנטישמית בחסות בית המשפט. יש להסדיר את נושא התפילה בהפרדה בציבור באמצעות חקיקה והוכחת משילות הן כלפי מערכת המשפט והן כלפי עיריית תל אביב".
