ראש ממשלת ירדן, בישר אל-ח'סאונה, הגיש היום (ראשון) את התפטרותו למלך עבדאללה השני, בעקבות הבחירות לפרלמנט שסבבו סביב תסכול הציבור עקב המלחמה בעזה, כך דווח בתקשורת הממלכתית. לפי חוקת הממלכה, הממשלה מתפטרת בדרך כלל לאחר בחירות מחוקקות. המלך הוא שממנה את ראש הממשלה, ולא הפרלמנט, שלו יש סמכויות מוגבלות.
המפלגה האסלאמיסטית המובילה במדינה, חזית הפעולה האסלאמית (IAF), זכתה במקום הראשון בבחירות שנערכו ביום שלישי, והשיגה 31 מתוך 138 מושבי הפרלמנט. ה-IAF היא הזרוע הפוליטית של תנועת האחים המוסלמים בירדן, והתוצאה מעניקה לאסלאמיסטים את הייצוג הגדול ביותר שלהם מאז 1989.
למרות אחוז הצבעה נמוך של 32 אחוזים, המפלגה זכתה בקולות רבים שהצביעו מתוך תסכול של הבוחרים מהבעיות הכלכליות ומהמלחמה בעזה. ירדן חתמה בשנת 1994 על הסכם שלום עם ישראל, והייתה למדינה הערבית השנייה שעשתה זאת אחרי מצרים, אך מאז פרוץ המלחמה באוקטובר האחרון ישנן הפגנות קבועות הקוראות לביטול ההסכם. כמעט מחצית מאוכלוסיית המדינה היא ממוצא פלסטיני.
ח'סאוונה, בן 55, עמד בראש הממשלה מאז אוקטובר 2020. בפרלמנט הירדני יש שני בתים. בנוסף לפרלמנט הנבחר על ידי האזרחים, יש גם סנאט המונה 69 חברים שממונים על ידי המלך.
המלחמה בעזה פגעה בתיירות לירדן, שמסתמכת על ענף זה לכ-14 אחוזים מהתמ"ג שלה. הממלכה תלויה רבות בסיוע חוץ, בעיקר מארצות הברית ומקרן המטבע הבינלאומית. ברבעון הראשון של 2024, שיעור האבטלה עמד על 21 אחוזים.
