כמעט שנה לאחר טבח 7 באוקטובר והכשל המודיעיני, מפקד יחידת 8200, תא"ל יוסי שריאל, הודיע כי הוא פורש מתפקידו ולוקח אחריות על הכישלון להציג תמונת מודיעין על כוונות חמאס לפתוח במתקפה על יישובי עוטף עזה.
"ב-7 באוקטובר בשעה 06:29 לא עמדתי במשימה כפי שציפיתי מעצמי, שציפו ממני פקודיי ומפקדיי ושציפו ממני אזרחי המדינה שאני כל כך אוהב", כתב שריאל לרמטכ"ל הרצי הלוי. "היום, בהתאם למצב המלחמה, לתהליכים של ליכוד השורות ובניית החוסן היחידתי ולאחר השלמת תהליכי התחקור הראשוניים, אני מבקש לממש את אחריותי האישית כמפקד היחידה ב-7 באוקטובר ובמועד שייקבע בידי מפקדיי להעביר את המקל למשמרת הבאה".
לדבריו, "המידע המפורט שהופק והופץ על תוכניות החמאס ועל היערכותו לא הצליח לנפץ את הבנות היסוד המודיעינית והצבאיות. למרות הציפייה שהייתה מאיתנו, לא הבאנו את ידיעת הזהב".
במכתבו מפרט שריאל את השאלות שהוא שואל את עצמו, לדבריו, מאז הטבח: "למה? מה גרם לכך? מה נדרש היה לעשות אחרת או לצפות אחרת? איפה נעוצים שורשי הכישלון?". הוא הוסיף כי "בליל 7 באוקטובר עצמו, כשלנו כולנו כמערכת מודיעינית ומבצעית ביכולת לחבר בין הנקודות כדי לראות את התמונה ולהעריך למול איום הייחוס שהתהווה. האחריות על חלקה של 8200 בכישלון המודיעיני והמבצעי מוטלת כולה עליי. אני יודע שפעלתי בחרדת קודש ולמרות זאת הרע מכל קרה ואני מבקש סליחה עמוקה".
עוד כתב: "לאורך שנות שירותי למדתי כי הסיכונים וההזדמנויות, ההצלחות, הטעויות והכישלונות, טמונים במפגש בין מידע לידע, בין מודיעין לאופרציה, בין מה שאנחנו יודעים למה שאנחנו לא יודעים. בשנים שלפני ובחודשים שלפני, כמו גם בליל ה-7 באוקטובר עצמו, כשלנו כולנו כמערכת מודיעינית ומבצעית ביכולת לחבר בין הנקודות כדי לראות את התמונה והיערך למול איום הייחוס שהתהווה".
"באופן אישי, כשלתי בכך שלא הבנתי די הצורך, ולכן גם לא שיקפתי די הצורך, שבמציאות הייחודית בגבול עזה אנחנו כמערכת מחויבים לניהול סיכונים אחר, הנגזר ממרווח הטעות המזערי שקיים בגזרה הזו. לא הצבעתי על כך, שבמציאות שבה יש, הלכה למעשה, שתי דיוויזיות קומנדו של נוח'בה בגבול עזה, מרחק דקות בודדות מיישובים ישראלים, ואויבים שנפגשים שוב ושוב עם עוצמתו של המודיעין הישראלי ומפנימים זאת, לא ניתן להסתמך על מרחב התרעה סיגינטי לצורך היערכות אופרטיבית, ובוודאי שלא נכון לבנות על כך שביום פקודה נצליח להשיג את ידיעת הזהב. האחריות על חלקה של 8200 בכישלון המודיעיני והמבצעי מוטלת כולה עליי".
לסיום כתב: "אני יודע שפעלתי בחרדת קודש ולמרות זאת הרע מכל קרה ואני מבקש סליחה עמוקה. סליחה שלא עמדתי במשימה כפי שציפיתם ממני וכפי שאני דרשתי מעצמי. אני יודע וכואב שאת הנעשה אין להשיב. אני מרכין ראש".
