ארגון ה-OECD פרסם היום (ג'), את נתוני דו"ח Education at a Glance (EAG) לשנת 2024. הדו"ח מתייחס ל-38 מדינות החברות בארגון, ובכלל זאת מדינת ישראל. הדו"ח סוקר שורה ארוכה של מדדים בתחום החינוך, השופכים אור על מצבה של מערכת החינוך בישראל ביחס למדינות החברות ב-OECD, ועל האתגרים הייחודיים העומדים לפתחה של מערכת החינוך, לאור אופייה הייחודי של מדינת ישראל.
שר החינוך, יואב קיש: "אחד הנושאים שעולה מהדו"ח הוא הגידול המשמעותי שחל בישראל בתנאי השכר של המורים בגנים, ביסודי ובחטיבות הביניים. שיפור שכרם ותנאי העסקתם של המורים הוא מרכיב מרכזי במהלכים שאנו מובילים להזנקת מערכת החינוך הישראלית. הסכם השכר שאנו עמלים עליו כבר תקופה ארוכה עם ארגון המורים ובשל לחתימה מהווה חלק בלתי נפרד ממחויבות זו, ויביא לשיפור משמעותי גם בשכרם ובתנאי העסקתם של מורי התיכונים. אני מאמין כי למהלכים הנוספים שאנחנו מקדמים במערכת החינוך, ובראשם תכנית לימודים אקדמית כבר במהלך התיכון, וקידום הכשרה בתחום הבינה המלאכותית (AI) במערכת החינוך, תהיה השפעה מכרעת על עיצובה וקידומה של מערכת החינוך בישראל שנים קדימה".
מנכ"ל משרד החינוך, מאיר שמעוני: "מערכת החינוך הישראלית ניצבת בפני אתגרים משמעותיים מאד, כשהשנה המלחמה הממושכת והמציאות הביטחונית הקשה יצרה אתגרים חדשים ומורכבים מאוד. על אף זאת, מערכת החינוך מצליחה להתמודד עם הקשיים, למצוא פתרונות לכל תלמידה ותלמיד, ולהמשיך לפעול בשגרת חירום. צעדים אלה הכרחיים להמשך מגמת צמצום הפערים של מערכת החינוך מול יתר מדינות ה-OECD".
מדינת ישראל מדורגת במקום הראשון מתוך 34 מדינות בשיעור ההוצאה לחינוך כאחוז מהתמ"ג מבין מדינות ה־OECD – עבור מוסדות בחינוך היסודי, העל יסודי והעל תיכוני. עוד עולה מדו"ח כי במדינת ישראל ההוצאה לחינוך גבוהה לצד מספר תלמידים גבוה: הגידול השנתי בהוצאה לחינוך בישראל מסתכם בין השנים 2015-2021, ב- 5.5% לשנה לעומת ממוצע ה-OECD ב-1.6% לשנה.
מספר ימי הוראה בישראל בין הנמוכים ביותר: מתוך כל המדינות החברות ב-OECD, מדינת ישראל נמצאת במקום 21 מתוך 29 מדינות בחינוך הקדם יסודי, 23 מתוך 37 מדינות בחינוך היסודי, במקום 32 בחטיבות הביניים ובמקום 30 בחטיבה העליונה מתוך 36 מדינות. ב-2023 בישראל המורים לימדו 179 ימים בחינוך הקדם יסודי והיסודי (גני ילדים וכיתות א'-ו') ו-173 ימים בחטיבות הביניים ובחטיבות העליונות (כיתות ז'-יב'), כאשר בשני שלבי חינוך אלו הגבוהים יותר חופשת הקיץ מתחילה מוקדם יותר בכ-10 ימים. ב-OECD בממוצע מספר ימי הוראה גבוה יותר: 194 ימים בחינוך הקדם יסודי (גני ילדים), 183 ימים בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים ו-182 ימים בחטיבה העליונה.
שיעורם של בני 0-24 מכלל האוכלוסייה הוא הגבוה ביותר ב-OECD (43.1% בישראל לעומת 29.7% בממוצע מדינות ה-OECD). שיעור זה הוא יותר מפי 2 מזה של יפן, המדינה האחרונה בארגון מבחינת מדד זה. ההשוואה בין 2010 ל-2022 מצביעה על הזדקנות האוכלוסייה במדינות ה-OECD לפיה שיעור בני 0-24 מכלל האוכלוסייה ירד ושיעור בני +65 עלה. בישראל לעומת זאת שיעור בני 0-24 לא השתנה, ושיעור קבוצת גילאי 25-64 ירד.
ב-2022 שיעור הלמידה של בני 3-5 במסגרות חינוכיות בישראל היה 98.1% ושל בני 6-14 96.5%. מתחת לגיל 3, טרום חינוך חובה, שיעור למידה היה 56.5% בהשוואה למדינות האחרות ולממוצע ה-OECD בישראל שיעור הלמידה של ילדים מתחת לגיל 3, שעומד על 56.5%, גבוה מאוד ביחס ליתר מדינות ה-OECD. בארבעה מדינות בלבד -ישראל, דנמרק, נורבגיה וקוריאה, שיעור זה גבוה מ-50%. ראוי לציין בהקשר זה כי באף אחת ממדינות ה-OECD אין חינוך חובה מתחת לגיל 3.
שיעור אי למידה אצל התלמידים בגילאי הלימודים בחט"ע מוגדר כשיעור הילדים בטווח הגילאים הרשמיים עבור חט"ע ושלא לומדים באף מסגרת בחט"ע מכל סיבה שהיא. ב-2022 שיעור אי הלמידה אצל התלמידים בחטיבה העליונה בישראל נמוך מזה של ה-OECD: כ-4.4% בלבד בישראל אינם לומדים במסגרות חינוכיות לעומת כ-6.6% בארגון. שיעור אי הלמידה בקבוצת גיל זאת נע בין 0.5% בפולין ל-31.1% במקסיקו.
שכר המורים בפועל בישראל גדל יותר מהגידול בשכר בOECD (למעט בחטיבה העליונה) – בין 2022 ל-2023 שכר המורים בפועל בישראל גדל בכ-9-10% בחינוך הקדם יסודי (גני ילדים), בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים. ב-OECD הוא גדל באותם שלבי החינוך בכ-4-7% בלבד.
המורות מרוויחות יותר מהמורים בחינוך הקדם יסודי (גני הילדים) ובחטיבת הביניים. ההשוואה בשכר בפועל של המורים מראה כי בישראל הבדל השכר הינו לטובת הנשים בהשוואה לגברים בחינוך היסודי ובחט"ב. נשים מרוויחות כ-8% יותר בחינוך הקדם יסודי (גני הילדים) וכ-3% יותר בחטיבות הביניים. בחינוך היסודי שכר הנשים נמוך מזה של הגברים ב-3%. לעומת זאת, ב-OECD שכר בפועל של הנשים דומה לזה של הגברים בחטיבות הביניים, בחינוך היסודי ובחטיבה העליונה.
מנהלי מוסדות חינוך בישראל, בכל שלבי הגיל, משתכרים ב-50%-57% יותר מאשר בעלי השכלה שלישונית (השכלה גבוהה) במשק הישראלי. יש לציין בהקשר זה כי רובם המכריע של מנהלי בתי ספר בישראל, בכל שלבי החינוך, הם בעלי תואר שני או דוקטורט (כ-99% בחטיבת הביניים, כ-96% בחינוך היסודי וכ-80% בחטיבה העליונה).
