בשכונות קו התפר בירושלים טוענים בחודשים האחרונים כי גדר הביטחון, שאמורה להגן על התושבים, משמשת למעשה מחסה לטרוריסטים ועמדת תקיפה המסייעת לפלסטינים במלחמתם נגד יהודי העיר. עצם קיומה, אומרים בשכונות, הוא סכנה ביטחונית.
דורון אליסין, תושב פסגת־זאב, הקים לאחרונה קבוצה שתתעד את מה שהתושבים הסמוכים לגדר רואים מדי יום. לדבריו, פיגועים מתקיימים למעשה בזכות הגדר. "כל עניין גדרות הביטחון הוא זריית חול בעיניים. חושבים שהגדרות האלה עוצרות את השב"חים מלעבור, אבל המצב רחוק מזה. יש לנו המון עדויות של נקודות שכּוֹחות הביטחון והמשטרה כבר יודעים שעשרות שב"חים חוצים בהן את הגדר אל תוך שטח ישראל, מדי יום, עם תרמילים על הגב, אבל אף אחד לא עושה כלום כדי לעצור את זה.
"הם קופצים מעל הגדר, זורקים מעבר לגדר צמיגים שהבעירו מאחוריה, תולים דגלי חמאס על הגדר, יורים ירי חי אל הבתים בשכונות היהודיות ובורחים – וכל הזמן הזה, הגדר משמשת להם מחסה".
לפני כחודש חיסל כוח מג"ב מחבל פלסטיני שעלה על הגדר בענאתא, סמוך לפסגת־זאב, ויידה ממנה בקבוקי תבערה לתוך השכונה היהודית. התושבים אומרים שתגובה כזאת תמיד מאוחרת מדי, והשפעתה מועטה. "יש שם איחוד משפחות עם משפחות מחברון, אבל למרות הנפיצות עדיין מטפלים במחבלים בגז מדמיע. פעמיים־שלוש בשבוע, כשיש התפרעויות והפרות סדר בשועפאט או בענאתא, מאות רימוני גז מושלכים לעברם כהרתעה. רבים מהפלסטינים מגיעים כבר מראש עם מסכות אב"כ, וזה לא מפריע להם להמשיך במשחקי חתול ועכבר".
אליסין מספר שהפלסטינים החוצים את הגדר ללא היתר מקבלים לעיתים סיוע של ממש מישראל. "לפעמים חלק מהשב"חים שעולים על הגדר נופלים, שוברים יד או רגל, ומתקשרים כדי לקבל עזרה רפואית. כוחות ההצלה מפנים אותם אל בתי החולים הישראליים. כשאני רואה הודעות של משטרת ישראל על תפיסה של שניים־שלושה שב"חים, זה יותר ממרתיח. אנחנו מדווחים להם על עשרות כאלה בכל יום, ולא עושים איתם כלום, אבל מתפארים בפנינו על כמה יחידים. כוחות הביטחון משאירים אותנו חשופים. אימהות מספרות על ילדים שמרטיבים במיטה בגלל קולות ירי וזיקוקים, אבל לצערי אין עם מי לדבר, פשוט אין משילות".
פולשים דרך הניקוז
"צריך לחשוב איך מגיעים למצב שמישהו בכלל חושב לעלות על הגדר. איך אין הרתעה", אומר מאור צמח, יו"ר ארגון "לך ירושלים". "הגדר בירושלים הפכה לבדיחה: אפשר לעלות עליה וליידות אבנים ובקבוקי תבערה, להצמיח עליה בתים".
לפי מכון ירושלים למדיניות ציבורית, ההחלטה על בניית גדר הביטחון בקיץ 2002 נכפתה על הממשלה במידה רבה בלחץ דעת הקהל והתקשורת בישראל, שתבעו מענה לטרור הפלסטיני ולהידרדרות במצב הביטחוני בעקבות האינתיפאדה השנייה. רבות משכונות העיר הערביות נמצאות מעברה ה"פלסטיני" של הגדר.
יהונתן יוסף, לשעבר חבר מועצת ירושלים וחבר ועדת החירום והביטחון של העיר, מסביר את מה שקרה בשכונות הללו לאחר הקמת הגדר. "מאז, כל הפלסטינים בעלי האמצעים בשכונות שנותקו מירושלים עברו פנימה – אל הגבעה־הצרפתית, מרכז העיר, דרום העיר, ארמון־הנציב. אף אחד לא לקח מהם את התעודות הכחולות, והם הבינו שמדובר בשלב מקדים לסיפוח האזור למדינה הפלסטינית שהם לא רצו להשתייך אליה. הם רצו להמשיך ליהנות ממערך השירותים של ירושלים המתקדמת. אל החלל שנוצר מאחורי הגדר לא נכנסו ערבים מנצרת או מחיפה, אלא ערבים משועפאט שעברו אל תוך שטחה המוניציפלי של ירושלים".
בעקבות זאת, אומר צמח, החלה הבנייה הבלתי חוקית בשכונות הפלסטיניות להיבנות צמוד לגדר. "חשבנו שההתיישבות יוצרת איזו 'חגורה' שעוטפת את ירושלים מבחינה ביטחונית והתיישבותית כדי לשמור על העיר, אבל הערבים מבינים את זה ונכנסים אל החיץ הזה בבנייה בלתי חוקית", הוא מסביר. "זה גבול אדום – לא ייתכן שבונים בשמורות טבע שעוטפות את ירושלים, לא ייתכן שבונים 'צמוד גדר'".
לדברי יו"ר לך ירושלים, בניית בתים צמודים לגדר משבשת את הביטחון באזור באופן קשה. "אין מעקב אחרי מי שנכנס ומי שיוצא. אני לא רוצה להפחיד, אבל 7 באוקטובר יכול לקרות כאן בקלות. די לבנות מתוך הבית מנהרה באורך של 20 מטרים, והם בתוך העיר בלי שום הפרעה. אף אחד אפילו לא ישים לב. הגדר הייתה 'נכס' ביטחוני שמנע ממחבלים מתאבדים להיכנס אל תוך ירושלים, אבל היום היא הופכת לבעיה ביטחונית".
לדברי יוסף, כדי להיכנס לשכונות הערביות היום, צה"ל והמשטרה נערכים "כמו לפני פשיטה בעזה". הבתים נבנים בלי שום פיקוח או אכיפה, והבניינים הם "גורדי שחקים שגבוהים פי כמה מהגדר. למעשה, לא רק שלא פתרנו את הבעיה, אלא שהכנסנו אותה אל תוך העיר והגדר הפכה לבדיחה. מתחתיה יש גם מעברים תת־קרקעיים של ניקוז מים, וידוע לנו שהתושבים מעבר לגדר פרצו את הסורגים שבמעברים הללו, ודרכם חוצים בקלות אל תוך העיר".
הרשויות: "לא נאכוף"
יהודה נעם, רכז ירושלים בתנועת רגבים, הותקף לפני כמה שבועות בסיור מקצועי שערך לאורך הגדר ליד שכונת כפר־עקב. "אני מסתובב שם לפחות פעם בשבוע ועוקב אחר ההתפתחויות בשטח. השבוע הבנתי לעומק שהבנייה היא על הגדר ממש. יש מבנים שהמזגנים שלהם מונחים עליה. יש לאורכה חלקים שבהם הגדר התלתלית הדוקרנית מעל החומה עצמה קרועה, ויש מבנים שהם הרבה יותר גבוהים מהגדר, וכל מה שצריך זה פשוט לקפוץ מהם אל מעבר לה.
"כשנסעתי שם ראיתי נער שיושב על הגדר. הוצאתי את הטלפון כדי לצלם, והוא מיד קפץ למטה. המשכתי קצת קדימה והבנתי שאין לי ברירה, שאני חייב לחזור באותה הדרך כדי לצאת. עברה בערך דקה מהרגע שעברתי שם ועד שחזרתי, ועל הגדר כבר היו עשרה נערים לפחות שזרקו עליי סלעים גדולים שהוכנו מראש. ראיתי את פלג הגוף העליון של הנערים, והם עמדו קצת מאחוריה. כלומר: מאחורי הגדר יש מעין מבנה שהם יכולים לעמוד עליו. זאת תשתית טרור על הגדר, אני חושד שמדובר במשהו מאורגן".
המחלקה המשפטית של רגבים שלחה בחודש יוני מכתב לעיריית ירושלים ולרשות לאכיפה במקרקעין במשרד האוצר, בעניין מבנה בן 15 קומות בכפר עקב. המכתב מתריע כי המבנה הוקם "בסמיכות למכשול התפר עצמו, ובאופן המאפשר לו שליטה מלאה על כל המרחב שמעבר לחומה. ברור כי מדובר במבנה הגורם לפגיעה חמורה באפקטיביות של המכשול והוא סכנה ביטחונית חמורה. עצם קיומו והשימוש בו צריכים להדיר שינה מעיני כל אדם הקשור לאחריות על הבנייה והאכיפה במרחב צפון ירושלים. מדובר באסון ודאי הממתין להתרחש".
המחלקה המשפטית ביקשה לדעת אם למבנה יש היתר בנייה מהעירייה, ותגובת היועצת המשפטית לרשות לאכיפה במקרקעין הייתה שהבנייה קיימת זה תקופה ארוכה (משנת 2015), ולכן אי אפשר לאכוף אותה באמצעות צו הריסה מנהלי. "לאור העובדה כי קיימים במקום עשרות בניינים שמצבם החוקי והתכנוני זהה (מה שעלול להעלות טענות לאכיפה בררנית) ולאור אחריות הוועדה המקומית, הרשות לאכיפה לא תפעל נגד הבנייה האמורה", קבעה היועצת.
כלומר, אף שהמבנה הוא סכנה ביטחונית מוחשית, המדינה לא מתכוונת להשתמש בסמכויותיה כדי להרוס אותו כי יש עשרות מבנים נוספים בכפר־עקב באותו מעמד משפטי, ונקיטת הליכים נגד המבנה הזה בלי לטפל בכל שאר המבנים הבלתי חוקיים תעורר בעיה משפטית על בסיס "אכיפה בררנית".
ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל ולוחמי מג"ב פועלים בעוטף ירושלים יחד עם כוחות הביטחון, בכל שעות היממה ובכל ימי השנה, נגד הסתננות של פלסטינים ללא אישורי שהייה לישראל. בעקבות התגברות ניסיונות הכניסה מיו״ש לישראל שלא כחוק בחודשים האחרונים, הוגברה הפעילות של מג"ב עוטף ירושלים בהתאמה, לאורך עשרות קילומטרים של תווי גדר הביטחון המקיפה את גזרת ירושלים. הפעילות כוללת מחסומים יזומים, בידוק מוגבר במעברים, סיורים רכובים ורגליים, מארבים ופעילויות מבצעיות נוספות. הפעילות כוללת שימוש באמצעים המתאימים, ומתמקדת גם בכל מי שמסייעים להסתננויות לישראל שלא כחוק".
מעיריית ירושלים נמסר: "מדובר בבנייה מעבר לגדר הביטחון, והשליטה הביטחונית במקום היא באחריות צה"ל. כל פעילות באזור מחייבת תיאום עם צה"ל, לנוכח הסיכונים הביטחוניים. באשר להיתרי הבנייה של המבנים וביצוע האכיפה באזור, הנושא באחריות רשות האכיפה במקרקעין במשרד האוצר". את תגובת הרשות לאכיפה במקרקעין לא ניתן היה להשיג.
