התגובה הרוסית על הפלת מטוס התובלה הרוסי שעליו 15 חברי צוות, הייתה, ראשית, הגנה על בעל הברית בשאר אל אסד, שמערכות ההגנה האווירית שלו היו אלו ששיגרו את הטיל שפגע במטוס, ושנית, הפניית אצבע מאשימה כלפי ישראל שביצעה "פעולות מסוכנות במרחב".
מאוחר יותר פוטין הסביר במסיבת עיתונאים שבמקרה הנוכחי מדובר ב"רצף של אירועים טרגיים מצערים", והבהיר כי "ישראל לא הייתה זו שהפילה את המטוס". ראש הממשלה בנימין נתניהו שוחח טלפונית עם נשיא רוסיה ודיבר בגלוי על התיאום ושיתוף הפעולה בין ישראל לרוסים.
פגיעה בנוכחות וההתעצמות האיראנית בסוריה, היא אינטרס ישראלי מובהק, אבל גם אינטרס רוסי. פוטין לא מתלהב מהנוכחות האיראנית אבל אינו יכול לפעול נגדה בגלוי. בשביל לשמר את המבנה הנוכחי בסוריה, הנשיא צריך את ישראל שתפעל נגד איראן ולכן משמר את היחסים עם ירושלים.
בדיוק החודש לפני חמש שנים, סיפק נשיא ארה"ב דאז, ברק אובמה, את אחת ההצהרות הקריטיות באשר לסוריה. זה היה אחרי תקיפה נוספת של הרודן הסורי אסד, בפרברי דמשק, שבה הוא השתמש בנשק כימי. אובמה אמר אז כי הוא מתנגד למעורבות אמריקנית במלחמה בסוריה, אבל שימוש בנשק כימי הינו קו אדום שלא ירשה שייחצה – ולכן ארה"ב תיכנס למערכה.
ההצהרה הזו נתנה רוח גבית למפרשי האופוזיציה הסורית, שם קיוו שהתערבות האמריקנית תהיה הבשורה הגדולה שתסיים את המלחמה, תוביל לבחירות מקומיות ולסיום משטרו של הקצב מדמשק. אבל אובמה גמגם, נתן עוד כמה הצהרות ללא שום כיסוי והבהיר שוב לעולם הערבי שאי אפשר לסמוך על וושינגטון.
היעדר ההתערבות האמריקנית בסוריה, הצטרף להתנהלות הכושלת של ממשל אובמה באביב הערבי. התחושה של מדינות ערב הייתה שארה"ב, שבחשה במזרח התיכון באמצעות הפלת משטר סדאם חוסיין, וטיפוח שליטים כמו מובארק במצרים, זין עבדין בן עלי בתוניס, עבדאללה סלאח בתימן ועוד, נטשה אותם בשעת מבחן. מיליארדי דולרים שפכה ארה"ב בפעילותה במזרח התיכון, פעילות שכך נראה במבחן התוצאה לא הובילה למציאות חיובית מבחינתה.
את הוואקום שהותירה ארה"ב והאכזבה מוושינגטון, ביקש למלא פוטין. בשם המלחמה בטרור הכניס הנשיא הרוסי יותר ויותר כוחות לסוריה. במלחמה נגד האויב המרכזי בסוריה, ארגון דאעש, הוא השתמש בכוחות השיעים האיראנים, חיזבאללה והמיליציות השיעיות מאפגניסטן ופקיסטן. אחרי שהאיום הזה הוסר, הוא מתנהל בין השחקנים האזוריים, כדי לשמר את שליטתו בפועל בסוריה, כשהעומד בראשה הוא לא יותר מאשר בובה.
הנשיא הרוסי משמר את היחסים עם ישראל שמהווים כוח נגד איראן, סוגר עסקאות עם הנשיא הטורקי ארדואן, כדי להחליש את החמושים באידליב, ומראה לארה"ב איך פועלים במזרח התיכון בצורה נכונה.
אש ללא הבחנה
משלחת בראשות מפקד חיל האוויר, אלוף עמיקם נורקין, המריאה למוסקבה בעקבות אירוע הפלת המטוס הרוסי בסוריה, שהתרחש לאחר תקיפה ישראלית במדינה. נורקין, יחד עם ראש חטיבת קשרי החוץ בצה"ל, תא"ל ארז מייזל וקצינים נוספים, יציגו לרוסים את ממצאי תחקיר צה"ל, לפיהם אש נ"מ סורית היא שהפילה את המטוס הרוסי – שכלל לא היה באזור הפעולה של ישראל, ושנורה בשעה שמטוסי חיל האוויר כבר היו בחזרה בשטח ישראל.
ביום שלישי, למחרת האירוע, הביעו בישראל צער על הפלת המטוס אך הפנו אצבע מאשימה כלפי צבא אסד, וכן כלפי איראן וחיזבאללה. דובר צה"ל אף חשף כי מטרת התקיפה הייתה פגיעה במתקן של צבא סוריה, שממנו עמדו לעבור מערכות לייצור נשק מדויק שישמש את חיזבאללה, שלוחתה של איראן, בלבנון.
מהפרטים שנמסרו מצה"ל גם נאמר כי אש הנ"מ הסורית נורתה "ללא הבחנה", וזו הסיבה לפגיעה במטוס התובלה הרוסי, שבעקבותיה נהרגו 14 אנשי צוות.
האירוע החמור בסוריה אף אילץ את צה"ל לקחת אחריות פומבית על התקיפה בסוריה ולהיחשף כמי שעומד מאחוריה – דבר שממנו הוא נמנע כמעט לחלוטין בכל השנים האחרונות.
בהכנת הכתבה השתתף אריאל זיגלר
