המצב הביטחוני בחזית הצפון משפיע עמוקות על שגרת החיים בנהריה. המוסדות החינוכיים בעיר, ובכללם ישיבת בני עקיבא אביר יעקב, נדרשים להתכונן לאתגרים המורכבים המתווספים למשימות היומיום. בישיבה נערכים לפתיחת שנת הלימודים ושואפים להיות אי של יציבות בעבור התלמידים.
לדבריו, בישיבה למדו את המציאות ומצאו פתרונות. "למשל, לא כל המבנים שלנו מתאימים לזמן מלחמה. יש כיתות צפוניות שאסור לנו ללמד בהן, וגם בכיתות בקומה העליונה אסור ללמוד. באופן כללי אין מספיק מקלטים או מרחבים מוגנים, ואנחנו יוצרים בעזרת פיקוד העורף כל מיני אופציות ומשתמשים בכיתות אחרות. למשל, חדר מגמה או חדר עיון, שנמצאים במקומות מוגנים יותר, הפכו להיות כיתות אם".
ראש הישיבה, הרב יחזקאל רפאלי: "המורים מקבלים הכשרה להתנהלות במצבים ביטחוניים, וגם לשמירה על החוסן של התלמידים. בנינו סדנאות להתמודדות עם פחד"
אנשי צוות רבים גויסו למילואים, והדבר יוצר אתגרים תפעוליים. "אנחנו משתדלים להביא אנשי צוות נוספים לפי הצורך, כי היו הרבה ר"מים שגויסו או מורות שהבעלים שלהן גויסו. היה לנו לא קל, אבל יפה לראות את הצוות נרתם. אם יש ר"מ שלא נמצא, מישהו אחר לוקח את שתי הכיתות לבית המדרש ומלמד אותן יחד. אנשים נרתמו יפה מאוד".
יש הורים שמעדיפים לשלוח את הילדים למקום אחר?
"אין עזיבה. להפך: בחופש יש בית מדרש לנוער, והם באים בכל יום. עכשיו אני בא מסיום מסכת שעשו שם תלמידים שהגיעו ממעלות ומקריית־אתא. יש לנו נוער חזק. אלה חבר'ה שחוו בלילה אזעקות, קמו בבוקר ונסעו באוטובוס כדי ללמוד תורה פה".
מענה נפשי
כל אזעקה מחייבת את הנוכחים בישיבה לפעול מיד, שכן לרשותם עומדות 15 שניות בלבד כדי להגיע למרחב מוגן. בהתאם לכך, ברחבי מתחם הישיבה מוצב בימים אלה שילוט המצביע לעבר המרחב המוגן הקרוב. "התלמידים כבר יודעים למשל שאם יש אזעקה כשנמצאים בבית מדרש, רצים לקיר הדרומי ליד ארון הקודש", אומר הרב רפאלי. "אם נמצאים במגרש בהפסקה או בחדר האוכל זה מצב מורכב, כי בתוך 15 שניות המון תלמידים צריכים להיכנס למקום קטן".
נוסף לשינון מסלולי המילוט, הישיבה השיקה תוכניות שנועדו להכין את הצוות והתלמידים למקרי החירום. "הכשרת הצוותים היא חלק עיקרי בהיערכות שלנו", אומר הרב רפאלי. "אנחנו מכינים את עצמנו לכל התרחישים כדי שלא נהיה מופתעים ב־1 בספטמבר, כי בנקודת הזמן הזו אני לא יודע אם הולכים לפתוח את שנת הלימודים כרגיל או שהלמידה תהיה מרחוק.
"המורים שלנו מקבלים הכשרה לא רק בהתנהלות במצבים ביטחוניים, אלא גם איך לשמור על החוסן של התלמידים. בנינו סדנאות שנוגעות להתמודדות עם פחד ואי ידיעה. מתגלים בתלמידים כוחות מדהימים, אבל הם עוברים דברים לא פשוטים וחשוב לנו לתת להם את המענה".
אחד המיזמים שנועדו לטפל במצוקות הנפשיות הוא "אחים מקשיבים": "תלמידים בתפקידי מנהיגות מכיתות י"א־י"ב עוברים הכשרה ומקבלים כלים לליווי של התלמידים הצעירים. הם נותנים להם תמיכה רגשית ולימודית", מסביר הרב רפאלי. "היוזמה מספקת לתלמידים הצעירים סיוע מעשי ורגשי, ומקנה להם תחושת שייכות ותמיכה. זה לא תחליף לנוכחות של אנשי טיפול או מחנכים, אלא מענה חברי – דמות של חבר בוגר שיש לו פרספקטיבה.
"היוזמה נותנת הרבה לשני הצדדים, וכבר הצגנו אותה בפני תיכונים ובתי ספר, גם ברשת בני עקיבא וגם בסביבה, שמבקשים לאמץ את המודל".
גם להורים לא קל בתקופה הזאת, ובשבילם יזמה הישיבה את סדרת המפגשים "חינוך על כוס קפה", המעניקה להם כלים להתמודדות עם האתגרים שניצבים בפניהם. "המפגשים מאפשרים להורים לשתף את הקשיים ולקבל תמיכה מקצועית ומעשית", אומר ראש הישיבה. "הם מקבלים כלים להתמודד עם המצב באופן הטוב ביותר, ובכך גם לתמוך בילדיהם".
ישיבת בני עקיבא נהריה הצליחה לשמור לא רק על רוח אופטימית, אלא גם לתפקד היטב מבחינה לימודית. למרות השנה המשובשת נשמרו אחוזי הניגשים לבגרות – הודות למסירות של הצוות החינוכי, שיצר בתחילת השנה מפגשי לימוד וירטואליים ופיזיים לקבוצות קטנות כדי לא להשאיר אף תלמיד מאחור. "היכולת שלנו להסתגל ולצמוח מתוך הקשיים היא שמחזיקה אותנו", אומר הרב רפאלי. "כל יום שאנחנו מצליחים להעניק חינוך ותמיכה לתלמידים שלנו, זהו ניצחון קטן. ברמה האישית, ברור שיש חשש. הילדים שלי באו ממרכז הארץ אלינו לשבת. קשה להגיד שהייתי רגוע, אבל אין שום סיכוי שהם לא יבואו".
חוסן בעיניים
הרב רפאלי מתפעל מהחוסן הציבורי. "אני מסתכל בבית הכנסת אצלי, שנמצא בשכונה לא דתית", הוא מספר. "חשבתי שבערב שבת, כשהיו טילים כל היום, הוא יהיה חצי ריק, אבל נכנסתי ובבית הכנסת היו 300 איש. תמיד אומרים על הציבור הישראלי שהוא חזק, ופה אתה רואה את זה בעיניים. זה מרגש. אנשים מתמודדים. יש חששות, המסעדות והחניות ריקות כי המצב מתוח, אבל אנשים מבינים את המשימה הלאומית".
במקביל להכנות במערכת החינוך, קבוצת הורים מנהריה והסביבה התאגדה השבוע בדרישה לא לפתוח את שנת הלימודים ללא מיגון מתאים וללא תוכנית עבודה של הממשלה למיגור האיום של חיזבאללה על יישובי הצפון. ההורים מבקשים לא לשלוח את הילדים למוסדות הלימוד, ובכך להפעיל לחץ על הממשלה. בהודעה שפרסמו נאמר: "לא נפתח את שנת הלימודים במתווה 'ידיים על הראש'. אסור לנו לנרמל את המצב הקיים. הילדים בחרדות, הילדים מפחדים, ואנחנו לא מחכים יותר לאזעקה הבאה".
