ישראל היא התפוצה האמריקנית הרביעית בגודלה. אחרי קנדה, בריטניה וצרפת – בישראל מתגוררים מספר בעלי זכות ההצבעה הגדול ביותר לבחירות בארצות הברית. כמה בעלי זכות הצבעה יש כאן בדיוק? תלוי את מי שואלים.
ההערכה הגבוהה ביותר היא של המטה הרפובליקני הפעיל מאוד בישראל. על פי הנתונים שבידיהם, יש בישראל כ־500 אלף אזרחים אמריקנים בעלי זכות הצבעה, ולהערכתם, המבוססת על נתוני עבר, כ־85% מתוכם מזוהים עם המפלגה הרפובליקנית. ההערכה של המטה הדמוקרטי בישראל מצומצמת הרבה יותר ועומדת על כ־190 אלף מצביעים פוטנציאליים. על פי אתר FVAP, שדרכו אפשר להירשם להצבעה מעבר לים, יש מעט יותר מ־147 אלף בעלי זכות הצבעה בישראל. מהנתונים שבידיהם עולה כי רק כאחוז וחצי מהם הצביעו בבחירות אמצע הקדנציה לבית הנבחרים ב־2022, אולם שיעור ההצבעה בבחירות אלו נמוך משמעותית מהבחירות לנשיאות.
בבחירות הקודמות שקבעו את זהות הנשיא שיישב בבית הלבן, בשנת 2020, אומרים במטה הרפובליקני בארץ כי שיעור ההצבעה של האזרחים האמריקנים בישראל עמד על 25 אחוזים. הפעם, נציגי המפלגה בארץ הציבו לעצמם יעד של 60 אחוזי הצבעה כאן.
אריאל סנדר, מנהל מטה טראמפ בישראל: "בשתי מערכות הבחירות האחרונות היינו צריכים לדחוף אנשים להירשם ולהצביע, הפעם אנשים יוצרים קשר בעצמם"
קולו של מצביע מחוץ לארצות הברית נספר במדינה האמריקנית האחרונה שבה התגורר או היה רשום כתושב. חלק מהמדינות מאפשרות גם למי שלא התגורר מעולם בארה"ב לממש את זכותו להצביע, לפי הכתובת שבה התגוררו או היו רשומים הוריו.
בשיטת הבחירות האמריקנית יש השפעה גדולה למדינת ההצבעה. האם זוהי מדינה "מתנדנדת", שבה לכל אחד מהמועמדים לנשיאות יש סיכוי לנצח, וניצחון בה מגדיל באופן משמעותי את הסיכוי לזכות בנשיאות, או מדינה שבאופן עקבי ומסורתי רוב קולותיה הולכים למפלגה מסוימת, ובעקבות זאת כל האלקטורים שלה נספרים לזכותו.
מנהל מטה הבחירות למען דונלד טראמפ בישראל, אריאל סנדר, מפרט את המספרים. בבחירות 2020 הצביעו 160 אלף ישראלים, הוא אומר. "הצבנו לעצמנו מטרה להגיע כעת ל־350 אלף, כשבערך 50 אחוז מהם מניו־יורק והסביבה". מדינת ניו־יורק היא מעוז דמוקרטי בלתי מתנדנד. "השאר מפוזרים בפלורידה, ויסקונסין, אוהיו, מישיגן ועוד", כלומר גם במדינות מתנדנדות. "הדגש הראשון הוא לייצר אצל המצביעים הפוטנציאליים רצון להירשם".
כדי להצביע בבחירות בארה"ב נדרשת הרשמה מוקדמת, והליך הבחירות מעבר לים הוא מעט סבוך יותר מאשר לאזרחים תושבים.
"מה שמעניין הוא שאם בשתי מערכות הבחירות האחרונות היינו צריכים 'לדחוף', הפעם אנשים יוצרים קשר בעצמם", אומר סנדר. "מספר האנשים שמתקשרים למטה ולאנשיו, שולחים מיילים ומבקשים לדעת איך נרשמים לבחירות ומה צריך לעשות, הוא בלתי נתפס. זה לא קרה ב־2020 ולא ב־2016. הקהילה הישראלית רוצה להצביע וגם להשפיע. אנחנו רואים גם בקשות שמגיעות מארה"ב, ולא היו במערכות קודמות: השבוע התקשרו שני חברי קונגרס שמתמודדים בבחירות הנוכחיות וביקשו שנסייע להם, כי רואים הרשמה גדולה מישראל במחוזות שלהם. זה מעיד על ההיקפים הגדולים של ההרשמה".
היו נקודות שיא בפניות אליכם, בעקבות התרחשויות פוליטיות?
"כן. היו שלושה 'פיקים'. הראשון היה כחמישה חודשים אחרי תחילת המלחמה, כשביידן היסס לקבל את המדיניות של הממשלה ומנע כניסה לרפיח. ההרגשה הייתה שהממשל הזה אמנם מסייע לישראל, אך מצד שני מונע את הניצחון ועוצר את ישראל מלעשות את מה שהיא צריכה לעשות. הפיק השני היה אחרי ניסיון ההתנקשות בדונלד טראמפ, והשלישי אחרי החלפת המועמד הדמוקרטי מביידן לקמלה האריס, מה שגרם לקפיצה הגדולה ביותר – מתוך הבנה של המצביעים כאן שצריך לפעול כדי שהיא לא תהיה נשיאה".
הוא מתאר את התנהלות המטה, שאליו פונים לדבריו אלפי מצביעים פוטנציאליים. "יש 12 ראשי אזורים, תחתיהם 30 'קפטנים'. אנחנו נערכים, עושים עבודה. הרעיון הוא לצאת בתחילת ספטמבר בקמפיין גדול, אבל אנחנו מרגישים שהוא כמעט מיותר כי לא צריך קמפיין כדי לגרום לאנשים לרוץ להצביע".
בשבועות הקרובים מתכוונים נציגי המפלגה הרפובליקנית לערוך ועידה מקומית קטנה, עם אורחים מארה"ב שאת שמותיהם סנדר אינו מפרט עדיין. מבחינתו, הרוב הרפובליקני בקרב המצביעים מישראל מובטח. "בשתי המערכות האחרונות הנתונים בארץ היו 75־80 אחוז לרפובליקנים. זה הפוך מאשר אצל היהודים בארצות הברית, אף שגם שם יש תזוזה", בעקבות המלחמה בישראל וההפגנות הפרו־חמאסיות בארה"ב. "חלק ממי שהצביעו תמיד לדמוקרטים לא מתכוונים להצביע להם הפעם, וחלק אף מתכוונים להצביע לרפובליקנים".
הת'ר סטון, "אמריקנים דמוקרטים בישראל": "מצביעים ישראלים יכולים להיות רגועים בנוגע להאריס. היא תומכת בישראל ובקשר החזק שלה עם ארה"ב"
גם טראמפ לוחץ לסיים את המלחמה.
"הוא לא לוחץ על ישראל. כשטראמפ אומר שאם הוא היה נשיא זה לא היה קורה, זו אמירה שמתחלקת לשניים. חלק אחד מתבסס על כך שככל הנראה לא איראן ולא רוסיה היו יוצאות למלחמה אם טראמפ היה נשיא, כי התגובה שלו הייתה פחות צפויה. יש גם דו"חות שמצביעים על כך שפוטין התכוון לפלוש לאוקראינה כבר ב־2019, ודחה את הפלישה. ושנית, כשהוא אומר שצריך לסיים את המלחמה הוא מתכוון לומר לישראל – יש לכם שלושה חודשים לעשות מה שצריך כדי לגמור, כל מה שצריך. זו הטענה על ממשל ביידן, שבמשך חמישה־שישה חודשים סחבו את ישראל במה מותר ומה אסור, לאן נכנסים ולאן לא, ובכך האריכו את המלחמה. בקדנציה שלו כנשיא, טראמפ לא אמר לישראל מה לעשות".
רוצים להשפיע
מעיין יעקב, תושב אריאל שגדל בקנזס והיה גם שם פעיל רפובליקני, מחובר מאוד לעבודת השטח של המטה הרפובליקני בארץ, ומתמקד בהסבר למצביעים הפוטנציאליים כיצד עושים זאת טכנית. כשהוא מפרט את ההליך הנדרש, ניכר שהוא חזר על ההסבר הזה כבר עשרות או מאות פעמים בשבועות האחרונים. "אני כמעט 24 שעות בטלפון, עובר ממצביע למצביע, מפנה למתנדבים. כל היום סביב זה. יש כאן בארץ מצביעים מאוהיו, מפנסילבניה, מאלבמה, מאריזונה. זה יכול להיות מכריע".
אחד המגזרים שהוא ממוקד בהם הוא החברה החרדית והריכוזים של יוצאי ארה"ב בירושלים ובבית־שמש. "לא לכולם יש אינטרנט כדי למלא את הטופס הנדרש. מחר אני מתכנן לנסוע לירושלים במיוחד כדי לסייע לאישה בת 91 שביקשה עזרה כי אין לה מדפסת. עושים השתדלות כמה שאפשר. לא כל האמריקנים בארץ יודעים שיש להם זכות הצבעה, ויש כאלו שיודעים שיש אבל לא איך עושים את זה. חלקם חושבים שההצבעה נעשית דרך השגרירות, וזו טעות; או שאנשים לא זוכרים את כתובתם האחרונה בארה"ב שנדרשת כדי להירשם, או את כתובת מגורי ההורים בארה"ב".
רישום הפרטים האישיים ושליחתם באתר האינטרנט הייעודי, כולל כתובת בארה"ב, הם השלב הראשון. בהמשך יש לקבל את פתק ההצבעה, ה'באלוט', ולשלוח שוב. אופי התהליך והתאריכים האחרונים לרישום משתנים ממדינה למדינה בארה"ב, אבל ברובן הגדול הרישום בעבור הצבעה מעבר לים בבחירות ב־5 בנובמבר צפוי להסתיים עד תחילת אוקטובר.
"יש מדינות שלא נותנות לדור שלישי לאזרחים שהתגוררו בארה"ב להצביע, ויש מדינות שמאפשרות. הדד־ליין לקבלת פתק ההצבעה שונה בכל מדינה. יש גם עלות משלוח. שולחים דרך חברת שילוח או בדואר רשום, והמשלוח עולה כסף. בקרב קהילות חרדיות, משפחות עם עשרה ילדים, זה יכול להגיע ל־500 או אלף שקל למשלוח, וזה סכום משמעותי. אנחנו עובדים סביב השעון כדי להגיע לבעלי זכות ההצבעה. אין רשימה מהשגרירות – אנחנו מגיעים בעצמנו לכל מי שאפשר כדי לומר שיש לו אפשרות להצביע ושזה גם לא קשה. הכנו סרטון ברור עם מצגת, שמסביר שלב אחרי שלב".
לכמה אנשים עזרת בתהליך?
"בשבוע האחרון אני אישית עזרתי לכ־150 איש. יש כל מיני מקרים. לדוגמה, התקשרה אליי אישה מנתניה, בת יותר מ־60. היא עולה חדשה, שנתיים בישראל, באה מאוהיו. אומרת שעד היום הצביעה לדמוקרטים, אבל עכשיו רוצה להצביע לרפובליקנים בגלל שבעה באוקטובר, וגם רוצה לעזור. היא הפכה לחלק מהקמפיין, וכבר מסייעת לאחרים להצביע".
עוברת בך השאלה אם ראוי שמי שחי כאן יצביע במדינה אחרת?
"אני מצביע כי אכפת לי ממה שקורה בארצות הברית, המקום שבו גדלתי. אכפת לי ממה שקורה בקולג'ים, ברחובות. יש לי בני משפחה שמתגוררים שם, חברים. זה חשוב לי".
מצביע אחר, שמעדיף להישאר בעילום שם, אומר שהחובה החוקית להגיש הצהרות הון ודו"חות מס לארה"ב, המוטלת גם על מי שמתגורר מחוצה לה, מעניקה מבחינתו גם זכות להשפיע על השאלה מי ישב בבית הלבן.
יועץ התקשורת אור עמיאור, דובר המפלגה הרפובליקנית בישראל והקמפיין הישראלי של טראמפ, אומר כי המצב הביטחוני תרם לא מעט להחלטתם של רבים להצביע. "קיבלתי הרבה הודעות בפייסבוק מאנשים שאומרים שהם דור שני לעולים מארה"ב. הם אומרים 'בחיים לא הצבענו אבל בגלל המלחמה זה חשוב לנו, תסבירו לנו איך'. המעורבות של ארה"ב במלחמה המחישה לציבור הישראלי עד כמה הקשר בין המדינות הוא גורדי – באספקת תחמושת ובהחלטות אחרות".
כמי שייצג את הקמפיין גם בבחירות הקודמות, הוא אומר שהמציאות הביטחונית משפיעה מאוד על אופן ההתנהלות. "הבחירות בארצות הברית ססגוניות מאוד. בבחירות הקודמות עשינו מסיבות קוקטיילים ואירועים. עכשיו זה לא מתאים, אנחנו במלחמה. אבל הציבור מבין מה קורה, ורוצה את הביטחון הזה בבית הלבן".
"טראמפ עושה מה שטוב לטראמפ"
הת'ר סטון היא סגנית יושב הראש של "אמריקנים דמוקרטים בישראל". לדבריה, גם המטה שלהם פעיל בגיוס מצביעים מקומיים. "יש הרבה חברים בארגון שלנו. אנחנו פונים אליהם, עומדים בקשר איתם, שולחים ניוזלטר, מסייעים לאנשים לקבל את פתקי ההצבעה שלהם". לדבריה ישנו עמוד פייסבוק פעיל של המצביעים למפלגה הדמוקרטית בארץ, וגם פעילות בערים כמו חיפה ותל־אביב.
מה הפוטנציאל המספרי של הצבעה לדמוקרטים בישראל?
"קשה לנקוב במספר, יש כל מיני הערכות. לפי המשרד הממשלתי שעושה את ההערכות, ישנם בערך 190 אלף בעלי זכות הצבעה. זכות הבחירה ממומשת על ידי כשבעה עד עשרה אחוזים. לא יודעים בוודאות מהי החלוקה המפלגתית שלהם, ההערכה היא בערך 50:50 לרפובליקנים ולדמוקרטים". בשאר מדינות העולם, היא מציינת, ההתפלגות בקרב המצביעים מחוץ למדינה נוטה לרוב משמעותי של 75 עד 80 אחוז לדמוקרטים. "רק בישראל וברוסיה יש רוב רפובליקני".
"ההתעוררות גברה מאז שביידן יצא מהקמפיין ויש הרבה התלהבות מקמלה האריס", מתארת סטון. "אנשים תורמים ומתנדבים למטה הבחירות, מאוד מעורבים".
מה חשבת על ההפגנות הפרו־פלסטיניות שהתקיימו השבוע מחוץ לוועידת המפלגה בשיקגו?
"הן הרבה יותר קטנות ממה שכולם חשבו שיהיו, ולא משמעותיות כל כך. אני חושבת שמצביעים ישראלים יכולים להיות רגועים בכל הנוגע להאריס, וקוראת לכולם לממש את זכות ההצבעה. היא תומכת בישראל, היא תומכת במדיניות של ביידן, היא שותפה למדיניות שלו ותומכת בקשר החזק והבלתי ניתן לערעור בין ישראל לארה"ב".
רחל סקונדה, שעלתה ארצה לפני שלוש שנים ממישיגן ומתגוררת במודיעין, אומרת כי כל חייה הצביעה לדמוקרטים, ומתכוונת לעשות זאת גם עכשיו. לדבריה, ההליך הטכני של רישום וקבלת טופס ההצבעה הוא קל ולא סבוך במיוחד. "יש כמה אתרים שבהם אפשר למלא את הטופס. אני שומעת סביבי במודיעין הרבה אנשים בעלי זכות הצבעה שאומרים שהם מתכוונים להצביע, אבל לא יודעת כמה מהם אכן יעשו זאת בפועל. לי זה חשוב. חשוב לי שאני עדיין יכולה להשפיע, לא רק בגלל המדיניות של ארצות הברית כלפי ישראל". מישיגן שממנה הגיעה רחל היא מדינה מתנדנדת, מאלו שעשויות להעניק ניצחון לכאן או לכאן.
"אני מתכוונת להצביע לקמלה. לדעתי גם בימין וגם בשמאל בארה"ב יש הרבה בעיות ואנטישמיות, ויש סיבות לדאגה בכל מקום. אני לא חושבת שקמלה היא הבחירה הכי טובה שיש, והיא לא הסיבה שבגללה אני רוצה להצביע. העניין הוא שדונלד טראמפ עושה את מה שטוב בשבילו, ולא מה שטוב לארצות הברית לישראל. הוא עושה מה שטוב לטראמפ, ולא חושב על התמונה הגדולה. עכשיו מתאים לו לומר שהוא אוהב ישראל ופועל למען היהודים, וזה יכול להשתנות אם הוא יחליט שבשבילו טוב אחרת. יש אפשרות שקמלה היא לא הכי טובה לישראל, אבל אני כן חושבת שהיא יכולה לעשות מה שנכון".
