מחקר חדש אותו ביצעו אוניברסיטאות הרווארד ותל-חי, בגני השילוב של עמותת שלוה, אשר לומדים בהם ילדים עם וללא מוגבלות, שופך אור על עמדות הורים בנוגע לשילוב החינוכי. עד כה מחקרים התמקדו בעמדות הורים לילדים עם מוגבלות, מתוך הנחה כי הם נתרמים רבות מהתהליך ולרוב יבחרו בו. מתוך כך, המחקר הנוכחי בחר להאיר גם את תפיסותיהם של הורים לילד ללא מוגבלות, אשר לרוב לא בוחרים בו בישראל.
בנוגע לתפיסה כללית על השילוב, הורים לילדים עם מוגבלות ראו את היתרון בשילוב החינוכי עבור ילדם. רבים מהם ראו בשילוב החינוכי חלק בלתי נפרד מהתהליך החינוכי בו האמינו ורצו בעמותת שלוה, העמותה בה קיבלו שירות לאורך השנים (חלקם השתתפו בתכניות שלוה החל מלידת הילד עם המוגבלות). ההורים לילד עם מוגבלות קיבלו את תהליך השילוב גם כאבן דרך נחוצה ומטרימה לקראת השילוב בבית ספר כוללני לאחר שנות הגן.
עבור הורים לילדים ללא מוגבלות המוטיבציה לשילוב נובעת דווקא מהרצון להעניק לילד חוויה ייחודית של היכרות עם המגוון האנושי בגיל צעיר ותחושת כבוד לכל אדם. חלק מההורים אף השתמשו בביטוי של "מתנה" בבואם לתאר את הענקת ההזדמנות ללמוד בגן משלב.
יחד עם הנכונות לתהליך החינוך המשלב, הביעו הורים לילד עם מוגבלות חשש מעמדותיהם של הורים לילדים ללא מוגבלות בגן כלפי ילדם וכלפיהם, חשש שהופיע גם במחקרי עבר.
החידוש במחקר הנוכחי נוגע להבעת רצון של ההורים לילד עם מוגבלות לפגוש יותר את ההורים לילדים ללא מוגבלות וליצור איתם יחד "קהילה". ניתן לראות בכך רצון מעניין ואסטרטגיה אופרטיבית לגשר על החששות ואף ליצור קהילה מקבילה לגן, של הורים משלבים ומשתלבים. המחקר הנוכחי מדגיש את ראיית השילוב כיצירת השתייכות בקרב הורים לילדים בגיל הגן ומרחיב בכך את טווח הגיל הנתרם משילוב ותומך בו.
בנוסף, הורים לילדים ללא מוגבלות, הביעו מוטיבציה להכיר טוב יותר את תחום המוגבלות ואת ההורים של הילדים עם המוגבלות, ובכך למעשה הביעו רצון לקחת חלק בתהליך החברתי הנלווה לחינוך המשלב. באופן זה בחרו להעניק את מתנת השילוב גם לעצמם ולא רק לילדם. ממצא זה מצביע על האדוות הרבות שיש לשילוב החינוכי והשפעותיו החברתיות מרחיקות הלכת.
הורים לילד ללא מוגבלות תיארו את ההשפעה המשמעותית החיובית שיש לשילוב החינוכי על ילדם אשר קיומה כערך מוסף תרם למוטיבציה שלהם להמשיך בתהליך החינוכי המשלב. דוגמא להשפעה חיובית הייתה הסבלנות והנכונות לקבל את השונה אשר התעצמו בקרב הילדים המשלבים לפי התרשמות הוריהם.
היבט נוסף של השתייכות ורצון לחיבור עלה מההורים לילד עם מוגבלות בהקשר למפתח הצלחת השילוב. ההורים ראו בצוות הגן מפתח משמעותי להצלחת תהליך השילוב החינוכי של ילדם וציינו את הקשר בינם לבין צוות גן החינוך הכוללני כמפתח משמעותי להצלחה. ניתן לשייך ממצא זה לרצונם של ההורים לילד עם מוגבלות להיות בקשר ולחוש בקהילתיות ובתחושת "שייכות".
גם הורים לילד ללא מוגבלות זקפו את הצלחת השילוב לטובת צוות מחויב לתהליך ולרעיון. וכן הדגישו כי הצלחת שילוב חינוכי תלויה בתפירת תכנית שילוב אישית לכל ילד לפי יכולותיו ואתגריו. בכך חידדו את תפקיד הצוות החינוכי להתאים את היקף ותוכן השילוב באופן אישי לכל ילד ולא כתכנית כללית קבועה הניתנת לכלל ילדי הגן.
ל' אמא לילד ללא מוגבלות מספרת שהיא בחרה בגן השילוב של שלוה כדי "שהשונות תהיה שקופה", בנוסף היא רצתה "להבין טוב יותר עם מה מתמודדים הורים לילדים עם צרכים מיוחדים" ואף הייתה שמחה אם היו עושים קבוצות שילוב גם להורים.
א' אמא לילד עם תסמונת דאון אמרה בהתרגשות כי השילוב "ייתן לנו תקווה לעתיד מוצלח עבור הילד שלנו". בנוסף ציינה במעשיות כי "הבן שלנו לא יהפוך לליצן החצר בסביבה רגילה אלא יהיה חלק ממנה, זאת בשיתוף פעולה עם ההורים (של הילדים ללא המוגבלות)".
