"אני מעדיף סיקור גרוע מאשר הספד טוב", הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו בריאיון שפורסם היום (ה') בכתב העת האמריקני טיים. לדבריו, ישראל מנהלת מלחמה קיומית, ו"להשמדה יש השלכות גדולות יותר על ביטחון ישראל" מאשר ליחסי ציבור גרועים.
"למרבה התסכול של ממשל ביידן, נתניהו עדיין לא ניסח תוכנית אמינה לסיום המלחמה או חזון כיצד הישראלים והפלסטינים יכולים להתקיים בשלום", כתב המראיין, אריק קורטלסה. נתניהו מצידו אמר בריאיון כי המטרה בעזה חייבת להיות ניצחון מכריע, שבמסגרתו עם תום הלחימה חמאס לא יוכל לטעון לשליטה בשטח כלשהו או לאיים על ישראל. אחרת, הסביר ראש הממשלה, "ידון מצב זה את ישראל לעתיד של מעשי טבח נוספים בידי אויבים שרוצים לחסל את המדינה היהודית היחידה בעולם".
בכתבה צוין שבאחד הביקורים האחרונים של מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן בארץ הוא העביר מסר לנתניהו: סיים את המלחמה. השגת את מטרתך, חמאס כבר לא יכול לבצע עוד 7 באוקטובר. נתניהו השיב לו כי לא זו מטרת המלחמה. "המטרה שלנו היא להשמיד לחלוטין את היכולות הצבאיות והממשלתיות של חמאס", ציין בכתבה ראש הממשלה. המטרה הגדולה והמהותית יותר, טען נתניהו, היא השבת ההרתעה של ישראל. המחיר שישלם חמאס אחרי 7 באוקטובר חייב להיות כה גבוה, הוא הסביר, עד שכל כוח שישקול תקיפה על ישראל יחשוש מהרס דומה.
נתניהו גם התייחס בריאיון לטענות מבקריו שלפיה הוא מאריך במכוון את המלחמה בעזה לצורך מטרות פוליטיות, ובשל החשש שעסקה להחזרת השבויים תוביל לבחירות שיורידו אותו מכס השלטון. זה לא נכון, קבע נתניהו.
על שאלת המראיין אם ראש הממשלה מתנצל בעקבות הטבח בעוטף ב-7 באוקטובר השיב נתניהו: "כמובן, כמובן. אני מצטער עמוקות שדבר מעין זה אירע. תמיד אתה מסתכל אחורה ואומר: האם היינו יכולים לעשות דברים שימנעו זאת?". במקביל, ראש הממשלה הזכיר את "טעותו העיקרית": לפני המלחמה הוא נכנע לחוסר הנכונות של הקבינט המדיני-ביטחוני לצאת למלחמה כוללת. "7 באוקטובר הוכיח שאלו שאמרו שחמאס מורתע – טעו. אם כבר, לא ערערתי מספיק על ההנחה הזאת, שהייתה משותפת לכל גופי הביטחון".
בריאיון התייחס נתניהו גם להעברת הכספים מקטר לעזה בשנים עברו, ואמר כי הסכומים הללו לא היוו את הבסיס הכלכלי העיקרי להתעצמות חמאס, וכי "העניין המרכזי היה העברת נשק ותחמושת מסיני לעזה" דרך מנהרות בציר פילדלפי. בכתבה סופר שבמהלך מבצע צוק איתן ב-2014 עלה לדיון מתווה להשמדת חמאס, שבמסגרת ההיערכות אליו הסברה הייתה כי 500 מחיילי צה"ל ייפלו בקרב וכעשרת אלפים אזרחים פלסטינים ייהרגו. "לא הייתה תמיכה פנימית לפעולה כזו", ציין נתניהו, "בוודאי לא הייתה תמיכה בינלאומית לפעולה כזו – ויש צורך בשניהם".
ראש הממשלה הזכיר בריאיון את האיומים בסרבנות במהלך ההפגנות נגד הרפורמה המשפטית, וטען כי הייתה להם השפעה על מוכנות הצבא. באשר לשחיקה בתמיכה בישראל בקרב הציבור האמריקני, ובמיוחד בקרב אנשי המפלגה הדמוקרטית, אמר ראש הממשלה כי הוא לא חושב שזו התפתחות הקשורה לישראל, אלא למצב בארה"ב. הוא ציטט סקר של הרווארד-האריס מינואר, שמצא כי 80 אחוזים מהמשיבים תמכו בישראל, בעוד ש-20 אחוזים תמכו בחמאס – נתח משמעותי של תמיכה בארגון טרור. "זו בעיה באמריקה", אמר נתניהו, "זו לא בעיה בישראל".
אחד הנושאים האחרים שעלו בריאיון הוא תוכנית אפשרית ל"יום שאחרי" ברצועת עזה. נתניהו ציין כי היה רוצה לראות ברצועה "ממשל אזרחי המנוהל על ידי עזתים, אולי בתמיכת שותפים אזוריים. פירוז על ידי ישראל, ממשל אזרחי על ידי עזה", אמר ראש הממשלה.
בכתבה צוין עוד כי בניגוד לשאיפה של ממשל ביידן להקמת מדינה פלסטינית, לנתניהו אין אינטרס כזה. "במקום זאת, הוא מציע חזון של כיסים מוגבלים של אוטונומיה באזורים פלסטיניים שבהם ישראל שומרת על שליטה ביטחונית. 'הם צריכים להצביע למוסדות שלהם, צריך להיות להם ממשל עצמי משלהם. אבל לא צריך להיות להם הכוח לאיים עלינו'", אמר נתניהו.
