מפגיעת הרקטה אתמול (שבת) במגרש הכדורגל במג'דל שמס נהרגו 12 ילדים ונערים ונפצעו עוד עשרות. בשעות שלאחר האסון הכבד פקדו שר הביטחון, הרמטכ"ל ואלוף פיקוד צפון את הכפר הדרוזי, שממוקם במורדות הר החרמון בצפון רמת הגולן, ביקורים שבימים רגילים לא בהכרח היו מתקבלים בברכה. גם הציבור הישראלי וכלי התקשורת חיבקו את תושבי מג'דל שמס. האם האירוע הקשה יהיה נקודת מפנה ביחס של הדרוזים תושבי רמת הגולן למדינת ישראל?
מג'דל שמס, כיום מועצה אזורית, הוקם לפני כ-450 שנה על חורבות כפר יהודי קדום. הכפר היה חלק מסוריה בין השנים 1967-1946, במלחמת ששת הימים נכבש יחד עם שאר כפרי צפון רמת הגולן, ומאז הוא נמצא בשליטה ישראלית. במהלך המלחמה ברחו חלק מתושבי הכפר לסוריה והפכו לפליטים, בשעה שרבים אחרים נותרו בכפר והפכו לתושבי ישראל. ב-1973, במהלך מלחמת יום הכיפורים, הפגיזו הסורים את הכפר פעמים רבות ו-10 מתושביו נהרגו. עד לשנת 1981 היה נתון הכפר תחת ממשל צבאי, שהתבטל עם העברת החוק לסיפוח רמת הגולן, שהחיל על השטח שנכבש מידי הסורים את הריבונות הישראלית, וקבע כי "המשפט, השיפוט והמִנהל של המדינה יחולו בשטח רמת הגולן".
בגולן חיים כיום כ-24.4 אלף דרוזים, היושבים בארבעה יישובים בצפון הגולן: מסעדה, מג'דל שמס, בוקעאתא ועין קניה. במהלך שנים רבות, למרות השינוי הרשמי במעמדם, רוב הדרוזים תושבי רמת הגולן סירבו ועדיין מסרבים לקבל אזרחות ישראלית והם ממשיכים להזדהות כאזרחים סורים החיים תחת כיבוש. בימים שלאחר החלת חוק הגולן שררה אופטימיות ביחס להתאזרחותם. כך בחורף של שנת 1982, שנה לאחר חקיקת החוק, דיווח כתב עיתון "מעריב" שנודע לו "כי מרבית תושבי רמת הגולן הדרוזים כבר הצטיידו בתעודות זהות ישראליות. יתרה מזאת: רבים כבר מבקשים גם לקבל אזרחות ישראלית". בפועל המציאות הייתה זוהרת פחות. מיעוט בלבד מהתושבים התאזרח, ככל הנראה משום חשש שהזדהות כישראלים תוביל לפגיעה בקרובי משפחתם הנמצאים בסוריה תחת שלטון אסד האב ולאחר מכן הבן, וגם בצל החשש שיום אחד ישראל תיסוג מרמת הגולן ותחזיר אותם לידי הסורים. מג'דל שמס מוכרת בגלל "גבעת הצעקות", גבעה סמוכה לגבול בין סוריה לישראל, שממנה ניתן לתקשר בצעקות עם קרובי המשפחה מעבר לגבול.
הבדלנות ממדינת ישראל מלווה את הדרוזים בגולן משך עשורים רבים. בשנת 2010, למשל, התאזרחו בישראל רק ארבעה דרוזים תושבי הגולן, וגם בשנים שלאחר מכן עמד מספר המתאזרחים על 18-14 לשנה. אמנם בשנים האחרונות יש מגמת שינוי חיובית, ויותר ויותר דרוזים תושבי הגולן מגישים בקשת התאזרחות – בשנת 2022 הגישו בקשת התאזרחות 636 תושבים, חצי מהם תושבי מג'דל שמס – ובכל זאת מספר האזרחים הדרוזים בגולן עדיין נמוך יחסית, ועומד על כ-4,900 בלבד בכל הרמה.
בניגוד לדרוזים בגליל, הנאמנים למדינת ישראל, הדרוזים של צפון רמת הגולן נקטו במהלך השנים בקו בדלני. כך, למשל, בשנת 1981, כאשר ישראל ביקשה להחיל את החוק הישראלי על רמת הגולן, התושבים הדרוזים הכריזו על שביתה כללית שארכה כמעט חמישה חודשים. בסופו של דבר הצליחה השביתה, ומדינת ישראל סיווגה את התושבים הדרוזים בסעיף הלאום כ"לא מוגדר", אך גם נתנה להם את האפשרות להגיש בקשה פרטנית להתאזרחות. גם תושבי מג'דל שמס השתתפו במחאות שונות נגד "הכיבוש הישראלי". כך למשל, בשנת 2011 התקיימה בכפר הפגנה נגד המדינה וצה"ל, במהלכה המפגינים הניפו את דגלי הרשות הפלשתינית, השליכו אבנים לעבר כוחות הצבא וקראו לעברם: "לא מפחדים, לא מהטנק ולא מהציונים. בדם ואש נפדה את הגולן". באותה שנה, בזמן שמאות סורים ניסו לפרוץ את גדר הגבול ולחדור לישראל מסוריה ונעצרו בירי חי, בחלק מהיישובים הדרוזים בגולן הונפו דגלי הרשות הפלשתינית ושלטים להזדהות עם אירועי יום הנכבה. הפגנה דומה הייתה גם ב-2013. ב-2015 השתתפו כמה מתושבי מג'דל שמס בלינץ' בפצועים ממלחמת האזרחים בסוריה שפונו לישראל. ב-2020 חטפו עשרות גברים תושבי מג'דל שמס את גופתו של השייח' אבו זאין אלדין חסן חלבי, שמת ממחלת הקורונה מבית החולים זיו בצפת, והציבו אותה במגרש הכדורגל של הכפר ללוויה המונית בהשתתפות אלפים, כנגד הנחיות משרד הבריאות. ב-2023 הפגינו הדרוזים תושבי הגולן כנגד הקמת טורבינות, ובמהלך העימותים הקשים נפצעו חמישה מפגינים באורח קשה, אחד מהם מירי, ושישה נעצרו, לאחר שתקפו שוטרים.
כחלק מהגישה הבדלנית, חלק מהדרוזים בגולן מציינים את יום העצמאות הסורי, ה-17 באפריל, בחגיגות, אירועים פומביים והנפת דגל סוריה. הקשר עם סוריה השכנה נוכח גם במערכת החינוך; בחלק ממוסדות החינוך ביישובים הדרוזיים בצפון רמת הגולן לומדים לפי תוכנית הלימודים הסורית, וסטודנטים דרוזים מרמת הגולן זכאים ללימודים חינם בסוריה. כמו כן ישנם קשרי נישואין בין דרוזים תושבי ישראל ובין דרוזים תושבי סוריה. בניגוד לרוב הדרוזים בישראל המשרתים בצה"ל, תושבי מג'דל שמס ושאר המועצות ברמת הגולן פטורים מחובת השירות הצבאי.
הגישה הבדלנית כלפי מדינת ישראל היא גם הסיבה לכך שבכפרים הדרוזים ברמת הגולן לא התקיימו בחירות לרשויות המקומיות והארציות עד לשנת 2018, אז נערכו לראשונה בחירות לראשות מג'דל שמס והמועצות האזוריות הדרוזיות הנוספות. רוב מוחלט של תושבי מג'דל שמס החרים את הבחירות, ואחוז ההצבעה עמד על 3.39% בלבד. בבחירות נבחר דולאן אבו סאלח לראשות המועצה.
בעוד שבימי השלטון הסורי נחשדו תושבי מג'דל שמס בריגול למען ישראל, ו-20 מהם הורשעו ונידונו למיתה שהוחלפה בגלות, בימי השלטון הישראלי היו כמה מתושבי הכפר מעורבים בפרשיות ריגול ועבירות ביטחוניות נגד ישראל. החמורה שבהן נחשפה במהלך שנת 1973, אז נעצרו יותר מ-50 מתושבי הכפר בחשד שהשתייכו לרשת ריגול שהפעיל קצין מודיעין סורי תושב הכפר, שכיב אבו ג'בל. חברי הרשת הודו בחקירתם כי אספו מידע מפורט על עמדות ומוצבי צה"ל בגולן ובסיני, וכמה מהם אף מסרו למודיעין הסורי תרשימים ותמונות של מוצב החרמון שסייעו לכיבושו המהיר במלחמת יום הכיפורים.
גם בעשור האחרון היו כמה מקרי ריגול בכפר. במהלך יולי 2010, בפעילות משותפת של שב"כ ויאחב"ל, נעצרו שלושה בני משפחה תושבי הכפר, ואזרח ישראלי תושב באקה אל גרביה, בחשד לעבירות ריגול עבור המודיעין הסורי. במהלך החקירה התגלה כי החשודים העבירו מידע ביטחוני מסווג לאיש מודיעין סורי יליד מג'דל שמס, ששימש אחראי על שטח רמת הגולן בממשל הסורי, וריצה בעבר עונש מאסר בישראל בגין עבירות ביטחוניות. פשיטה על בית החשודים הובילה להתפרעות המונית ולתקיפת כוח השיטור, שחולץ רק בהתערבות מנהיגים מקומיים. גם בשנת 2012 הואשם תושב הכפר בריגול למען סוריה. בשנת 2015 הורשע תושב הכפר בריגול, ריגול חמור, סיוע לאויב במלחמה, קשירת קשר לביצוע פשע ומגע עם סוכן חוץ. מאז לא דווח על פרשיות ביטחוניות נוספות. לדברי גורמים מקומיים, פרשיות הריגול אינן מייצגות את התושבים, שרק חלקם נאמן למשטר אסד. כן ראוי לציין ששיעור העבירות הביטחוניות בעדה הדרוזית כולה נמוך, ועומד על 1.9% בלבד מכלל העבירות.
למרות הקו הבדלני המאפיין את הדרוזים בגולן ולמרות הפגנות העבר, הציבור הישראלי וכלי התקשורת חיבקו את תושבי מג'דל שמס. ראש ממשלת ישראל הקדים את שובו לארץ בעקבות האירוע, ובכירי ממשל וצבא ביקרו ביישוב בפומבי. האירוע הקשה, שבו נהרגו ונפצעו ילדים ונערים מירי האויב בזמן משחק כדורגל, עשוי להיות נקודת מפנה ביחס של הדרוזים תושבי רמת הגולן למדינת ישראל, ולהוביל להגברת מגמת הישראליזציה.
