ועדת החוץ והביטחון של הכנסת מאריכה בכל שלושה חודשים את הגיל המרבי לשירות המילואים של לוחמים וקצינים, לבקשת מערכת הביטחון ובעקבות צורכי הצבא במלחמת חרבות ברזל. אישור זה מחייב חיילים מן השורה לשרת עד גיל 41 ולא 40, בעוד שקצינים ישרתו עד גיל 46 ולא 45.
כעת מתברר כי הארכת השירות מוגשת לאישור הכנסת אף שמאות חיילי מילואים קיבלו פטור ולא זומנו לשירות מתחילת המלחמה.
לפי נתונים שהוצגו לחברי הוועדה בדיון חסוי שהתקיים בשבוע שעבר, בשנים 2024-2014 שוחררו כ־500 אלף ישראלים משירות מילואים. 109 אלף מהם קיבלו פטור מחמת גילם, ו־171 אלף נוספים שוחררו עקב מדיניות צה"ל לצמצם את כוחותיו ולעבור למודל של "צבא קטן וחכם". מתוכם, אגב, היו כ־40 אלף לוחמים.
נוסף עליהם, כך מתברר, נותרו 219 אלף חיילי מילואים שלדברי צה"ל שוחררו "מסיבות נוספות" – אך למרות בקשות חוזרות ונשנות של חברי הכנסת בדיון, צה"ל לא הצליח לספק מענה מה היו הסיבות הללו. הדיון בסוגיה הגיע למבוי סתום, ובסופו הביעו חברי הכנסת זעם רב על הצבא.
לדבריהם, מידע שהגיע אליהם מאגף כוח האדם בצה"ל מצביע כי הסיבה לעמימות שאופפת את שחרורם של אותם כ־219 אלף חיילים היא בעיה במחשוב הצבאי: מערכת מידע חדשה שהוטמעה בצה"ל לפני שנים אחדות, הביאה לאובדן עצום של מידע על סיבות השחרור של המילואימניקים – מה שמקשה כיום על זימונם לשירות, שכן לא ברור מדוע שוחררו מלכתחילה.
עיון בארכיון הוועדה אכן מראה כי בעבר אישרו נציגי אגף כוח האדם שתקלת מחשוב גרמה לאובדן המידע הקריטי. בדיון שהתקיים לפני כחצי שנה בוועדת חוץ וביטחון אמרו נציגי האגף: "אנחנו מנסים להתחקות אחרי המידע, אבל 2014 זה רחוק. יכול להיות שיש דרך למצוא את זה, אבל המערכות התחלפו. אנחנו צריכים לראות איך אנחנו מתחקים אחר הנתונים".
כאמור, חצי שנה חלפה מאז. העובדה שבצבא יודעים על התקלה זמן כה רב, ובכל זאת צה"ל מבקש להאריך את שירות המילואים של המשרתים כיום, אך לא עושה די מאמצים לגייס את מי שסיבת שחרורם לא נודעה – העלתה את חמתם של חברי הכנסת. לפיכך, בדיון האחרון הם אישרו את צו הארכת השירות בשלושה שבועות בלבד, ולא בשלושה חודשים, כפי שביקש צה"ל. במקביל, דרשו מנציגי הצבא להציג התקדמות בנושא עד לדיון הבא.
"יש פער אדיר בין הנתונים שמדווחים לוועדה ובין המצב האמיתי", אמרו חברים בוועדה, "מה אנחנו, חותמת גומי? מדוע עלינו לחתום על צו ההארכה כשאנחנו לא יודעים כמה חיילים שוחררו ומדוע?"
מחלוקת נוספת נוגעת למספר אנשי המילואים מתוך אותם 390 אלף ששוחררו לפני המלחמה מחמת גילם או מסיבה לא נודעת, ואשר הוחזרו לשירות מילואים פעיל. לדברי צה"ל, מאז 7 באוקטובר הוחזרו 70 אלף חיילים כאלה לשירות, ונציגי הצבא טוענים כי קיים קושי להגיע לכל היתר. אך הנתונים שהוצגו לחברי הוועדה שונים: לפי אותם נתונים, 22 אלף חיילים הוחזרו לשירות, וכ־5,000 מהם שירתו פחות מעשרה ימי מילואים מאז אוקטובר. כמו כן, לא ברור כמה מאותם 22 אלף חיילים הם לוחמים.
בצה"ל, אגב, טוענים כי הצבא עמל על החזרת 15 אלף לוחמי מילואים שעודם כשירים לשירות קרבי, וכי עבודת מטה בסוגיה תתקיים בקרוב.
מלבד הארכת גיל השירות של הקצינים, גם שירותם של בעלי מקצועות בעלי אופי ייחודי יוארך בשל התמשכות המלחמה והצורך הגובר בהם. ביניהם ניתן למצוא אנשי ציוד מכני הנדסי, אנשי חימוש ואחזקה של הכלים הצה"ליים הכבדים, בעלי תפקידים במערך הזיהוי והקבורה, לוחמים ביחידות מיוחדות ועוד.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "בניגוד לטענות, צה"ל מחזיק בנתונים שלפיהם מתקבלות ההחלטות בנושא החזרה מפטור לשירות מילואים. החלפת המערכות בצה"ל לא הביאה למחיקת או אובדן המידע. לקראת הדיון בוועדת החוץ והביטחון לא התבקש צה"ל להביא את הנתונים המדוברים, ולכן הם לא הוצגו בוועדה".
