ערב שמחת תורה, יום שישי, 6 באוקטובר. יובל דיין מפרסמת פוסט באינסטגרם לקראת צאת אלבומה החדש בעוד שלושה ימים, ובו המשפט המצמרר בדיעבד – "לא יודעת איזו שבת הולכת לעבור עליי!"
אני קורא לה את המשפט הזה כשאנו נפגשים על שפת ימה של הרצליה, והיא נזכרת: "ברגע שפורצת המלחמה אני מבינה שצריך לשנות כיוון. ב־10 באוקטובר, במקום להיות באירוע השקה חגיגי של האלבום החדש, אני כבר מבקרת פצועים בבית החולים בילינסון. בהסתכלות אחורה, לא עצרתי כדי לשאול או לברר עם עצמי את הבאסה הפרטית שלי. לפני שאני דתייה אני בן אדם מאמין, ומגיעה מבית שבו כל דבר קורה בזמנו וכל עכבה לטובה. המקום של המסורת מושרש אצלי מאוד חזק, כך שלא חוויתי תחושה של קריסה. הבנתי שזה צו השעה, שתוכניות משתנות בדקה התשעים ושאנחנו צריכים להיות גמישים".
ביקרת מאז משפחות רבות של חטופים, פצועים מהמלחמה, הלכת לנחם. ניכר שקיבלת את זה על עצמך כמשימה של ממש.
"לפני 7 באוקטובר הייתה תקופה מאוד לא פשוטה בעם שלנו, של מחלוקות ופילוג. אני זוכרת איך בדיוק לפני שנה הייתה לי הופעה לפני י"ז בתמוז והיו הפגנות קשות. אתה מבין ורואה בעיניים איך ההיסטוריה חוזרת, שנאת החינם, היה לי קשה מאוד להכיל את זה. כשפרצה המלחמה והתחלתי לבקר את עם ישראל, הבנתי שמוזיקה היא כוח אדיר, שאני מרגישה שאני עוסקת בריפוי של עצמי ודרך השירים נותנת כוח לאנשים. אני מגיעה למקומות שמאלניים וימניים, דתיים וחילוניים, שום דבר לא חצץ בינינו. לשונאים שלנו לא אכפת מה אנחנו חושבים, אכפת להם שאנחנו יהודים ואנחנו לפעמים שוכחים את הנקודה הזו. הביקורים האלה חיזקו ומחזקים את הנקודה של עם ישראל בתוך הלב שלי".
בגלל המלחמה את דוחה את יציאת האלבום ליוני, ונכנסת לאולפן כדי להקליט אלבום חדש לגמרי ולא מתוכנן בשם "ניגונים", ובו ביצועים שלך לשירי שבת. כתבת אז: "מאז 7 באוקטובר השבתות עוברות עליי אחרת, משהו במלחמה החזיר אותי למקום הפשוט מול שבת".
"חשבתי שזה מה שהעם צריך כרגע, אלבום שמחזק את היהדות. זכיתי להיות האישה הראשונה שמוציאה אלבום שלם של פיוטי שבת, מבחינתי זה מרגש ומעצים. לפעמים אתה מתגלגל לתוך סיטואציה ורק אז מבין מה עשית. כשנכנסנו לאולפן לא תכננתי לעשות היסטוריה, הלכתי עם הלב שלי כמו תמיד".
איך בחרת את השירים?
"אני מודה שהיו הרבה מתמודדים. אני ממוצא ספרדי, אבא שלי עלה ממרוקו, ולמרות זאת יש באלבום שירים עם לחנים ממזרח אירופה כמו י־ה אכסוף. כל השירים שנכנסו לאלבום פותחים לי את הלב באופן אישי והיו חלק ממסע התשובה שלי שהתחלתי לפני עשור. אני עושה רק דברים אמיתיים שנוגעים בי, וכל שיר באלבום מציין תקופה בדרך שעשיתי. לא התייחסתי למגזרים, כלומר מאיפה בא כל שיר וכל לחן, אלא לאיפה השיר הזה פוגש אותי. יש ב'ניגונים' גם את 'יגדל א־לוהים חי' ו'אסדר לסעודתא', שירים ששרים אצלנו בשולחן השבת, אבל אבא שלי אוהב גם את השירים שהגיעו ממזרח אירופה ולא כל כך אכפת לנו מאיזה אזור זה מגיע. מה שפותח את הלב, פותח את הלב".
את הביצוע המיוחד שלך ל"תפילה לעני'" הקדשת לניצולי הנובה ולמי שהסתתרו במיגוניות בזמן הטבח. השיר הזה היה במשך שנים סמל של הפינוי מגוש קטיף, תפילת הנערות.
"ידעתי את זה, כמובן, הכרתי את השיר מהסרט שעשו על הנערות ואפילו רציתי להכניס חתיכה משירת הנערות לתוך השיר שהקלטתי, בסוף זה לא הסתדר. בחרתי שירים שנוגעים לי בלב, אצלי לא היה קשר בין תפילת הנערות למה שקרה בנובה, הייתי מודעת אבל לא עשיתי מבחינתי את ההקשר. בסוף, את 'תפילה לעני' כתב דוד המלך, ואני מרגישה די בנוח עם היהדות ועם הטקסט הזה כדי לקחת אותו למקום שלי".
כמעט מיליון צפיות יש ביוטיוב לקטע שבו יובל דיין בת ה־17 וחצי פורשת מחצי הגמר בעונה הראשונה של תוכנית ריאליטי המוזיקה THE VOICE ב־2012. בגילוי לב מרגש אמרה אז דיין לשופטים ההמומים שהכול קרה לה מהר מדי, שהיא מתגעגעת למשפחה ולחברים ואפילו לבית הספר, ושהיא רוצה להמשיך לעשות מוזיקה אבל בקצב שלה. שנתיים לאחר מכן היא פרעה את השטר והוציאה את אלבומה הראשון "לאסוף" שהגיע למעמד פלטינה. עכשיו, כשמאחוריה עשור של פעילות מוזיקלית ענפה שהביאה אותה במהירות לטופ של המוזיקה הישראלית, ובאמתחתה שני אלבומי פלטינה ותארים כמו "זמרת השנה", היא צפויה לערוך מופע עשור מיוחד ב־28 באוגוסט באמפי שוני.
