סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין, פנה במכתב למנהל בתי המשפט, השופט צחי עוזיאל, בנושא חוות הדעת שהוגשו על ידי היועץ המשפטי למערכת בתי המשפט, עו״ד ברק לייזר, בעניין הוועדה לבחירת שופטים.
במכתבו ציין לוין כי שלשום פורסם על ידי העיתונאי עמית סגל כי עו״ד ברק לייזר הגיש בשנת 2021 מועמדות לשיפוט, בעודו מכהן עד היום כיועץ המשפטי למערכת בתי המשפט. על אף זאת לא נמנע עו"ד לייזר מלהוציא חוות דעת בעניין הסמכות לכינוס הוועדה לבחירת שופטים, אשר יש לה השפעה ישירה על הליכי הבחירה של שופטים מכאן ולהבא. זאת, לטענת השר לוין, באופן שמעמיד את עו״ד לייזר במצב של ניגוד עניינים בוטה, הברור לעיל כל. "האמור לעיל נעשה תוך הסתרה של המידע כאמור ממני ומשאר חברי הוועדה לבחירת שופטים, וייתכן שאף ממך", תקף לוין, "חמור מכך, עו"ד לייזר נמנע מלציין את דבר מועמדותו במסגרת חוות הדעת שכתב, וזאת בניגוד לסטנדרט התנהגות מינימלי אשר נדרש במקרים פחותים בהרבה אשר בהם מתקיים ולו חשש כלשהו לניגוד עניינים".
לאור זאת פנה שר המשפטים לוין למנהל בתי המשפט בדרישה שיודיע באופן מיידי על משיכתן וביטולן של חוות הדעת שהוגשו על ידי עו״ד לייזר בעניין הוועדה לבחירת שופטים, וכן לפעול באופן מיידי להפסקת מצב ניגוד העניינים החמור, באופן שעו״ד לייזר יידרש לבחור בין משיכת מועמדותו לשיפוט לבין עבודתו כיועץ המשפטי למערכת בתי המשפט. "מצב בו יועץ משפטי כותב חוות דעת באשר לאופן ניהול ההליכים בוועד ת בחירה, ובה בעת מגיש את מועמדותו להיבחר על ידי אותה ועדה עצמה, וכל זאת תוך הסתרת דבר המועמדות מעיני השר המשמש כיו"ר הוועדה ומעיני חברי הוועדה, הוא אירוע שספק אם היה לו תקדים כלשהו ושחומרתו זועקת לשמים. כל זאת כאשר עסקינן בוועדה רגישה מאין כמותה, אשר ההקפדה על תקינות עבודתה מחייבת החלת סטנדרט מ חמיר באשר לאופן התנהלותה", תקף השר.
לדברי השר לוין, "כל אדם הגון היה מצפה כי היועץ המשפטי של מערכת בתי המשפט , והנהלת בתי המשפט עצמה יקפידו לקיים ביחס לעצמם את הסטנדרטים ש כבר נקבעו ב פסיקה ביחס לאחרים. זהו הסטנדרט שנקבע על ידי כבוד השופט ברק (כתוארו אז) בבג"ץ 531/79 סיעת הליכוד בעיריית פתח תקווה נ' מועצת עיריית פתח תקווה: '… כאשר עובד הציבור נתון במצב של ניגוד עניינים קיים חשש כי הוא יקח בחשבון, שעה שיפעיל את סמכותו, אף את האינטרס הנוגד. כתוצאה מכך עשויה לבוא הפעלה בלתי ראויה של הסמכות. חשש זה בא הדין למנוע. שנית, טעם ערכי. קיומו של שירות ציבורי סדיר, אחראי ובעל עמדה ציבורית נאותה, מחייב אמון הציבור בכך שהחלטות עובדי הציבור הן ענייניות, ונעשות ביושר ובהגינות. עובדת הימצאו של עובד ציבור במצב של ניגוד עניינים , פוגעת באמון הציבור במערכת השלטונית. בלב הציבור מתעורר החשש כי שיקול ים זרים מנחים את עובד הציבור, ואמונו במערכת השלטונית נפגם. חשש זה בא הדין למנוע '. עוד מוסיף השופט ברק: 'היקפו של הכלל בדבר ניגוד עניינים משתרע, בראש ובראשונה על ניגוד בין האינטרס השלטוני לבין האינטרס הפרטי – הן אינטרס פרטי והן אינטרס רכושי. על כן, נאסר על עובד ציבור להשתתף בוועדת מכרז הדנה בעניינו של קרוב משפחה'. האם לא הגיע הזמן שהכללים שנקבעו בבג"ץ סיעת הליכוד בפתח תקווה בשנת 1980 על ידי מערכת המשפט עצמה, יחולו עליה סוף סוף כאשר אנו כבר בשנת 2024?".
"נוכח כל האמור לעיל, אבקשך לפעול כדלקמן: א. להודיע באופן מיידי על משיכתן ועל ביטולן של כלל חוות הדעת שהוגשו על ידי עו"ד ברק לייזר בעניינה של הוועדה לבחירת שופטים. ב. לפעול באופן מיידי להפסקת מצב ניגוד העניינים החמור המתקיים בעבודתו של היועץ המשפטי למערכת בתי המשפט, באופן שהוא יידרש לבחור לאלתר בין משיכת מועמדותו לשיפוט, לבין עבודתו כיועץ המשפטי למערכת בתי המשפט. שני הדברים לא היו יכולים, ואסור שימשיכו לדור בכפיפה אחת. אודה בעד פעולתך הדחופה בעניין זה", חתם לוין את מכתבו.
