ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות קיימה היום (ד') דיון מעקב בנושא תוכניות הממשלה למאבק באנטישמיות ברשתות החברתיות – תקציב ופעילות, זאת בעקבות המידע שעלה בדיון הקודם לפיו הרשת החברתית טיקטוק מסירה תכנים פרו-ישראלים.
"הממשלה חייבת לייצר חקיקה שתאפשר לה להטיל סנקציות על הרשתות בישראל ובחו"ל, ומתוך כך גם לשנות את תקציב הפרסומים ברשתות", אמר יו"ר הוועדה חבר הכנסת עודד פורר (ישראל ביתנו), "הדרגים הפוליטיים במדינת ישראל לא רוצים לקדם חקיקה שתגביל את הרשתות החברתיות. תכנים אלימים ואנטישמיים שנמצאים בטיקטוק צריכים להיות מוסרים, וזה לא משנה האם זה תוכן ממומן או תוכן שהועלה על ידי גולשים פרטיים. יש כאן ארגון בין-לאומי שמפיץ תכני הסתה נגד מדינת ישראל ומצד שני לא מאפשר לישראל להגן על עצמה בקמפיינים נגדיים. הפתרון היחיד הוא חקיקה של ממשלת ישראל למאבק בהסתה ברשתות. כל השאר רעשי רקע. יש תהליך חקיקה קיים להטלת סנקציות על הרשתות מכנסת קודמת, אבל הממשלה הנוכחית לא החילה עליו דין רציפות".
לירון ריפמן, ראש תחום מדיניות ציבורית וקשרי ממשל בטיקטוק ישראל הבהירה כי "טיקטוק אינה לוקחת חלק או צד במלחמה. טיקטוק גינתה באופן נחרץ את אירועי הטבח הרצחניים, יש לנו אפס סובלנות לתכנים שמעודדים אלימות. בהתאם למדניות שלנו, אי אפשר לפרסם בקידום ממומן מודעות פוליטיות. הסלוגן 'ביחד ננצח' היה אמירה פוליטית בתחילת המלחמה. למדנו שבישראל יש פרשנות שונה למילים 'ביחד ננצח' ולכן השתנתה העמדה לגבי הסלוגן הזה והוא מותר לפרסום לגופים וחברות שאינם ממשלתיים.
"קמפיינים לגיוס כספים הומניטריים לעזה מותרים. קמפיין לגיוס כספים פוליטיים אסורים. free Palestine זה משהו שמותר להגיד בפלטפורמה, אם זה משהו שמעודד אלימות אנחנו מסירים אותו. בחצי השנה הראשונה מאז תחילת המלחמה הוסרו 3.1 מיליון תכנים מטיקטוק ישראל. אנחנו נוקטים באמצעים אגרסיביים כדי להוריד את הווליום של השנאה ברשת החברתית. אפשר להעלות תכנים לשחרור החטופים, זה לא נחשב לקמפיין פוליטי. יש לנו מערכות פנימיות שמבצעות בקרה על המדיניות של טיקטוק. יש לנו פרוטוקולים מסודרים שמוכיחים את הטענות האלה. אנחנו לא רוצים לראות אנטישמיות ברשת שלנו, אנחנו פתוחים וקשובים ללשכת הפרסום הממשלתית ורוצים להיות חלק מהפתרון ולא חלק מהבעיה. האנטישמיות כל הזמן משתנה ואנחנו מתאימים את עצמנו למצב".
ברק הרשקוביץ, מומחה להשפעה, הסברה ותודעה ולשעבר בכיר בטיקטוק אמר כי "בתוך טיקטוק יש גורמים פנימיים שתומכים בחמאס, בחות'ים, בעזה, ב-BDS ועוד, והם אחראיים על מדיניות הפרסום בתוך טיקטוק. יש שם ארגון שלם שיושב על השיבר של הקמפיינים הממומנים אבל הם פועלים בצורה אקטיבית נגד ישראל. תגלית ניסו להעלות קמפיינים פרסומים אבל הם נפסלו בגלל שהיה כתוב בהם 'עם ישראל חי' בזמן שקמפיינים פלסטינים מציגים פרסומים פוליטיים הרבה יותר מובהקים. צריך לוודא איך נבדקת המדיניות של טיקטוק. צריך להיות רגולטור שאחראי על פיקוח הרשתות החברתיות. מדינת ישראל צריכה להשקיע משאבים רבים בזירה של הרשתות, זה לא פחות חשוב מאשר תגבור של מטוסים וטנקים במערכה הצבאית".
"אף אחד לא אוכף את המדיניות של טיקטוק", אמר חבר הכנסת נאור שירי (יש עתיד), "הרשת החברתית הסינית מספקת לוועדה נתונים על הסרת תכנים בתוך ישראל, אבל היא לא מספקת נתונים לגבי הסרת תכנים אנטישמיים ביתר מדינות העולם. הרשתות החברתיות בעולם הם מערב פרוע, אנחנו אפילו לא יודעים כמה מיסים הרשתות החברתיות משלמות. אין רגולציה ואחריות לרשתות החברתיות. כל רשת כזאת היא מדינה בפני עצמה. מדינת ישראל מגמגמת מול הרשתות החברתיות".
הדס מימון, מנהלת תחום בכיר קמפיינים בינלאומיים במשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות סיפרה: "טיקטוק לא מקטלגת אנטי ציוניות כאנטישמיות. טיקטוק צריכה לספק נתונים לגבי ההגדרות שלה לתוכן אנטישמי. אנטי ציונות היא אנטישמיות לכל דבר. קריאות להשמדת מדינת ישראל הן קריאות אנטישמיות ויש להתייחס אליהן ככאלה".
גל אילן, מנהל אסטרטגיה במערך ההסברה הלאומי סיפר על דיון שהתקיים יחד עם כלל המשרדים הממשלתיים השותפים לתחום ההסברה ואמר: "נדרשת מסגרת חוקית מעודכנת שתאפשר הטלת אחריות על הרשתות החברתיות כך שלממשלה יהיו כלים להילחם בהסתה ברשתות. יש דיונים והמלצות של דרגי המקצוע לגבי התמודדות עם המצב. יש הבדל במדיניות בין מדיניות שונות. השיח הזה לא פתוח מצד אחד ופרוץ מצד שני כך שמתאפשר קידום של אינטרסים של גורמים זרים".
