יאיר וויטסון בן ה-13, תושב חיפה, יצא לטיול ליד ביתו – זמן איכות עם אביו, שחזר מארבעה חודשי מילואים. במהלך הטיול, בסמוך לאתר 'מחצבות קדומים' שלמרגלות חורבת שלאלה שבכרמל, נתקל לפתע בחפץ מסקרן. "אני מתעניין במאובנים ובאבנים ואוהב לאסוף אותם", משתף וויטסון. "במהלך הטיול הבחנתי בחפץ קטן ירוק והרמתי אותו. הייתה עליו קורוזיה, ולכן חשבתי בהתחלה שמדובר באום של בורג. חשבתי להתיך את זה, אבל למרבה המזל, הבנתי שזו טבעת. בבית זיהיתי שמופיע עליה דמות. במבט ראשון, חשבתי שמדובר בלוחם".
המשפחה פנתה לניר דיסטלפלד, מפקח היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות, שהעביר את הטבעת לאוצרות המדינה. היא נבחנה ונחקרה ברשות העתיקות בסיוע פרופ' שוע אמוראי-שטרק, מומחית לטבעות, גמות וקמעות עתיקים מהמכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי. יאיר ומשפחתו הגיעו לסיור בקריה הלאומית החדשה לארכיאולוגיה של א"י בירושלים, ובמהלכו הוענקה ליאיר תעודת הוקרה על אזרחותו הטובה.
"על גבי הטבעת היפה, שהשתמרה בשלמותה, מופיעה דמות עירומה שלראשה קסדה. בידה האחת היא מחזיקה מגן, ובידה השנייה חנית", מסבירים דיסטלפלד וד"ר איתן קליין מהיחידה למניעת שוד ברשות העתיקות. "הזיהוי של יאיר את הדמות כלוחם, קרוב מאוד למציאות. הדמות הינה– ככל הנראה, האלה מינרווה מהמיתולוגיה הרומית, המוכרת גם כאלה אתנה במיתולוגיה היוונית. אלה זו, שהייתה פופולרית מאוד בתקופה הרומית בארץ-ישראל, נחשבת, בין השאר, לאלת המלחמה והאסטרטגיה הצבאית, וגם לאלת החוכמה".
הטבעת הקטנה, העשויה מתכת – ככל הנראה ברונזה, השתייכה, כנראה, לאישה או לנערה ומתוארכת לתקופה הרומית (מאות 3-2 לסה"נ). היא נמצאה למרגלות אתר העתיקות חורבת שלאלה, הממוקם על גבעה שבה שרידי אחוזה מהתקופה הרומית ובסמוך למחצבת סלע קדומה. בקצה המחצבה יש שני פתחי קבורה. יתכן, אם כן, שהטבעת השתייכה לאישה שגרה באותה אחוזה. אפשרות אחרת היא, שהיא היתה שייכת לעובד במחצבה, או אולי שימשה כמנחת קבורה בקברים הסמוכים. האפשרויות רבות". אומרים החוקרים.
חורבת שלאלה, שבסמוך אליה אותרה הטבעת, שוכנת על גבי גבעה במרכז הרי הכרמל. החורבה מוקפת משלוש כיוונים על ידי נחל אורן ובקרבתה נמצא עין אלון, מקור מים קבוע. המקום נחקר בעבר על ידי חוקרי קרן הסקר הבריטי, ע"י פרופ' רות עמירן וע"י משלחת מאוניברסיטת בר-אילן בראשות פרופ' שמעון דר. "הטבעת מצטרפת לנתוני חפירות קודמות וסקרים שנערכו בה ושופכת אור נוסף על המקום", מסכמים דיסטלפלד וד"ר קליין.
לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, "המעשה מעורר ההערכה של יאיר, שדיווח מיד על הגילוי ומסר את הטבעת לאוצרות המדינה, מדגים אחריות וכבוד לעבר שלנו. שמחנו מאוד לארח את יאיר ומשפחתו בקריה הלאומית החדשה לארכיאולוגיה בירושלים ולהעניק לו טביעת חותם שיצרנו מהטבעת. יאיר סיפר לנו שהוא רוצה להיות ארכיאולוג בעתיד, ואנחנו שומרים לו כאן מקום של כבוד".
הטבעת שמצא יאיר תוצג למבקרים כחלק מסיורי הקיץ בקריה הלאומית לארכיאולוגיה, המבנה החדש והמרשים של רשות העתיקות בגבעת המוזיאונים בירושלים.
