על המחאה שהביע לכאורה נשיא צרפת עמנואל מקרון נגדו, שמע שר התפוצות עמיחי שיקלי רק מהידיעות בתקשורת. על פי דיווח באתר וואלה, בשיחת טלפון שקיים בשבוע שעבר עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, מחה מקרון על התערבות של שרים בממשלת ישראל בבחירות לפרלמנט הצרפתי. אם הכוונה הייתה אליו, אומר שיקלי, הרי שראש הממשלה לא אמר לו דבר בעניין. גם הצרפתים לא פנו. רק מ"לה־מונד" ביקשו תגובה.
"כל מה שעשיתי", מוסיף שיקלי, "ואני מאוד גאה בזה, הוא לומר ששמחתי לפגוש את מארין לה־פן, וגם הדהדתי אמירות משמעותיות שלה בנוגע לבית הדין הפלילי הבינלאומי ובנוגע לחמאס. נשאלתי בריאיון ברשת ב' אם היא תהיה נשיאה טובה, אף שכרגע הבחירות לא היו לנשיאות, ואמרתי שלדעתי כן".
יכול להיות שבדיעבד זו הייתה טעות לומר את זה לפני הבחירות?
"כל ההתייחסות שלי עסקה בדברים שיש להם נגיעה למדינת ישראל, או לקהילה היהודית מבחינת אנטישמיות. אני חושב שחלק מהתפקיד שלי הוא להתבטא בנושאים האלו. זו לא התערבות בבחירות.
"אין היום הרבה בירות באירופה שאתה יכול ללכת בהן בשבת לבית־כנסת עם כיפה ותיק טלית, בלי שיציקו לך. פריז ולונדון קשות מאוד. אלו בירות שהופכות להיות מסוכנות ליהודים. ז'אן לוק מלנשון, מנהיג השמאל הקיצוני, בחר שלא לגנות בצורה חד־משמעית את אירוע שבעה באוקטובר ולא להכיר בחמאס כארגון טרור. האיש הזה, שבדברים שלו יש רמיזות אנטישמיות, מסוכן מאוד בעבור הקהילה היהודית. הוא יצר ברית עם האסלאם הקיצוני, ומקרון יצר ברית איתו. זו המציאות. זכותנו לומר שזו ברית שיצרה סכנה איומה לקהילה היהודית. זו ברית שגם לא טובה ליחסי ישראל וצרפת.
"הפוליטיקה הפנימית בצרפת היא לא מה שמעניין אותי. רק העמדות ביחס למלחמה אצלנו, ביחס לאנטישמיות. זה האירוע. נפגשתי עם מארין לה־פן כאחת המנהיגות הבולטות של המחנה השמרני באירופה. יש שם אמנם רקע בעייתי, של המפלגה ושל אבא שלה, אבל בחנתי את הפעולות שלה ואת האמירות שלה לאורך חודשים. אפשר להתייחס אליהן בביטול, אבל הן משמעותיות.
"אין לנו הרבה חברים באירופה, וכאן באה מנהיגה ובוחרת לצעוד עם הקהילה היהודית נגד האנטישמיות, בעצרת שהנשיא מקרון בחר לא לבוא אליה; היא בוחרת להתבטא נגד חמאס בצורה הכי ברורה ולגנות בתקיפות את הפשעים של חמאס; והמועמד מטעמה לראשות הממשלה אומר שהכרה במדינה פלסטינית כעת היא עוול מוסרי ופרס לטרור – מבחינה דיפלומטית אין אמירה חשובה יותר כעת למדינת ישראל. וזה עוד לפני שדיברנו על בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, והאמירה של לה־פן שההשוואה שעשה התובע הראשי בבקשות המעצר לנתניהו ולסינוואר מקוממת והופכת את בית הדין למוסד שמאבד מהרלוונטיות שלו. על חלק מהאמירות שלה גם הייתה לנו השפעה".
על מה?
"על בית הדין. אמרנו שזה נושא חשוב, ובמידה שאפשר – נשמח להתייחסות שלה. היא בחרה מתי להתייחס ובאיזה אופן, זה לא היה מיידי. בפגישה איתה שאלתי על סוגיות של כשרות, שחיטה כשרה, והיא אמרה שאין לה שום כוונה לפגוע בזה".
ברית אדומה־ירוקה
שיקלי משתדל לתחזק קשרים עם שורה של ראשי מפלגות ימין באירופה. "ממש בימים אלה מתהווה מפלגה חדשה בפרלמנט האירופי, 'פטריוטים למען אירופה'. קיבלתי השבוע מכתב מאחד מראשי המפלגה הזו, סנטיאגו אבסקל ממפלגת ווקס הספרדית. ביום שבו ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ז הודיע על הכוונה להכיר במדינה פלסטינית, אבסקל הגיע לכאן כדי לפגוש את ראש הממשלה נתניהו ולבקר בעיר דוד. מדובר באדם שמתבטא נגד חמאס במילים הכי חריפות. 'פטריוטים למען אירופה' כוללת גם את מפלגת השלטון של הונגריה – מרבים לבקר את אורבן והמפלגה שלו, אבל הונגריה לפעמים מצביעה לבדה מול כל האיחוד האירופי בהחלטות חשובות למדינת ישראל. היא כוללת גם מפלגה שמרנית מפורטוגל וכמובן את מפלגתו של וילדרס בהולנד, ועוד מפלגה אוסטרית שאיתה לא יצרנו קשר.
"לא עם כל מפלגת ימין אפשר לעשות שת"פים. מפלגות עם אמירות אנטישמיות, או שנוקטות קו של פגיעה בקהילה היהודית אין איתן תקשורת. עיקר האנטישמיות מגיע מהווקטור האנטי־ציוני"
"הקשרים עם המפלגות הללו נרקמים בדרך כלל בוועידות. כשאתה מגיע לוועידה כזו אתה פוגש מנהיגים, מדבר איתם על נושאים שמעסיקים אותך, ואז נואם מעל הבמה על החטופים, על חמאס, על הגיבוי שאנחנו צריכים בפורומים בינלאומיים. בעיניי זה חשוב", אומר שיקלי.
"יש פה הרבה ציניות מצד המבקרים משמאל, חושבים שאנחנו מטומטמים. יש זלזול באינטליגנציה של הציבור ושל המחנה הלאומי. אנחנו עובדים עם כוחות שיש מתאם בינם ובינינו בשורה של נושאים. בראש ובראשונה בנוגע לתפיסת מדינת הלאום, וגם כל סוגיית ההגירה היא משמעותית. המאבק שלנו עכשיו בבג"ץ, שמבקש לפסול את חוק האזרחות כדי לאפשר איחוד משפחות ערביות, זה איום על צביונה של ישראל כמדינה יהודית. זה אותו מאבק שיש לווקס בספרד נגד גלי הגירה".
אתה, כשר, אחראי למאבק באנטישמיות. ההתחברות למפלגות הללו מסייעת ליהודים באותן מדינות?
"חד וחלק. מי שעיניו בראשו ומי שעוסק באנטישמיות כיום יודע שהגם שיש שיירים לאותה אנטישמיות 'ישנה', גזענית קיצונית, כמו בגרמניה במפלגת 'אלטרנטיבה לגרמניה', רוב האנטישמיות היא מהצד השני. חלק מהעניין של 'פטריוטים למען אירופה' זה גם להתנתק מהחלק הזה. לא כל מפלגת ימין היא מפלגה שעושים איתה שת"פים, ואני לא מתעלם מהנושא הזה. מפלגות עם אמירות אנטישמיות, או שנוקטות קו של פגיעה בקהילה היהודית כמו התנגדות לשחיטה כשרה – אין איתם תקשורת. אבל היום האנטישמיות העיקרית מגיעה מהווקטור האנטי־ציוני, שחונה על הברית האדומה־ירוקה, שזה בדיוק מלנשון. ציר קומוניסטי וציר של אסלאם קיצוני שעובדים יחד נגד זכות קיומה של מדינת ישראל, וראייתה כמדינה קולוניאליסטית שמבצעת פשעי מלחמה, אפרטהייד וג'נוסייד. מלנשון הוא בראש החץ של האנטישמיות העולמית, אחד האנשים הכי מסוכנים למדינת ישראל ולקהילה היהודית. הוא שונא ישראל ואנטישמי עד העצם. ואיתו נשיא צרפת בחר לכרות ברית".
אתה משמש בדברים האלה פה לנתניהו, שלא יכול לומר את הדברים אבל אולי חושב כמוך?
"הוא לא ביקש ממני. אני חושב שהוא נמצא בפוזיציה אחרת, שמחייבת יותר עדינות".
גם לגבי הבחירות בארה"ב, ציינת מי המועמד המועדף על ישראל.
"אמרתי שכל דבר צריך לבחון מצד האמת. בקדנציה של טראמפ הייתה הכרה ברמת הגולן, השגרירות האמריקנית הועברה לירושלים, הסכמי אברהם. כשבוחנים את התפקוד של הממשל הנוכחי – ראינו בתחילת המלחמה הזדהות מרגשת, נאום חשוב של ביידן, סיוע תקציבי משמעותי, אבל גם התערבות בפרטים של ניהול המלחמה, שהקשתה מאוד, וגם התערבות למניעה ועיכוב של הפעולה ברפיח".
מה שעיכב את הכניסה לרפיח היה ההתנגדות האמריקנית?
"חד וחלק. הייתה גם עצירה של חימושים, שזה צעד מאוד קשה, ולא דיברנו על הצווים הנשיאותיים שפוגעים פגיעה קשה מאוד", הוא מתייחס לסנקציות שהוטלו על תושבים ביו"ש. "אני לא מכיר אישית את כל מי שקיבל את הצווים, אבל ניקח למשל את משפחת שרביט, שיש להם חווה במיקום חשוב בבקעת הירדן. זוג צעיר שמגדל כבשים, מתקיים באופן הכי צנוע שיש. הם סובלים מהתנכלויות של אנרכיסטים אלימים שמאחוריהם עומד כסף אירופי. הטלת הסנקציות מבטאת היעדר אמון במערכות הענישה והמשפט שלנו, וגם מזמינה מדינות נוספות לנקוט צעדים דומים, כמו שראינו לאחרונה את קנדה מצטרפת. זו תופעה שארגוני שמאל מובילים, כמו שדולת ג'יי־סטריט שקראה להטיל עיצומים על נבחרי ציבור ישראלים (כפי שפורסם במקור ראשון). ממשל ביידן פתח פה סכר שאחריתו מי ישורנה, עם משמעויות כבדות מאוד. אבל גם בנוגע לארה"ב, מעולם לא קראתי לשום אדם להצביע למועמד זה או אחר".
אין תחליף לרגליים על הקרקע
מה דעתך על הסיוע ההומניטרי שמוכנס לעזה?
"גם זה תוצאה של לחץ אמריקני. ההיקפים שמוכנסים הם הרבה מעבר לנדרש, וחלקים ניכרים ממנו מגיעים לידיים הלא נכונות. יש כאן מקום לביקורת גם כלפי צה"ל, מכיוון שזה נאמר כמעט בכל ישיבת ממשלה. מבקשים מהצבא להיות אקטיבי יותר. הצבא חושש מהמושג של ממשל צבאי ולא רוצה להגיע לשם. אבל כפי שכתבתי עם כמה חברי כנסת, ובהם בעז ביסמוט, משה סעדה ודן אילוז, אנחנו חייבים שתהיה לנו שליטה על חלוקת הסיוע. או שיעשו זאת כוחות בינלאומיים ידידותיים שאנחנו סומכים עליהם, או שצה"ל יעשה את זה בעצמו. וזה לא קורה. וכשזה לא קורה, היעד של מיטוט שלטון חמאס בלתי אפשרי, כי שלטון חמאס חונה על הסיוע. מי ששולט בלחם, שולט ברצועה. אנחנו צריכים לדבוק ביעדים שהצבנו: מיטוט שלטון חמאס, השמדת יכולותיו הצבאיות, הסרת האיום על מדינת ישראל".
והשבת חטופים.
"כמובן", משיב שיקלי, שתמונות החטופים תלויות בכניסה למשרדו. "אני מדבר על ההיבטים הצבאיים. סוגיית החטופים היא חלק מהיעדים, אבל יש הבדל בין האופן שהצבא נערך ובין הסוגיה הזו, שמתנהלת במישורים אחרים.
"כדי לעמוד ביעדים הצבאיים, שאלתי בסקירה חשובה מאוד שקיבלנו מאלוף טולדנו – מהם התנאים המבצעיים הנדרשים כדי להבטיח שגם אם עוברים עכשיו לשלב אחר מבחינת עצימות הלחימה, עדיין עומדים על מטרותיה. הוא היה ברור מאוד: אנחנו צריכים שליטה על הים, חופש תנועה מלא בכל שטח הרצועה, ושליטה בפרוזדור פילדלפי שזה אולי הדבר החשוב ביותר. יש שם עוד המון עבודה. זה מצריך שליטה.
"מי שמדבר על סנסורים או על שליטה מצרית בפילדלפי, לא הפיק את הלקחים הנדרשים ממה שראינו בשבעה באוקטובר. אנחנו לא יכולים להישען על שום גורם זר ולא על שום אמצעי טכנולוגי. אין תחליף ללוחם בקצה שנוכח בשטח וחוצץ בגופו ובנשקו בין האויב ובין היישובים. זה נכון גם בהיערכות בפרימטר. מישהו יעלה על הדעת שבגדר עם נתיב־העשרה נישען על אותו קו ירוק שהיה קודם? הקו הירוק מבחינתי לא קיים. אותנו צריך לעניין רק איך אנחנו נערכים בצורה שמבטיחה ביטחון מרבי לעוטף, בפרוזדור נצרים, בפרימטר ובפילדלפי".
איך זה מסתדר עם המשא ומתן להשבת חטופים?
"חמאס ספג מכות קשות אבל הוא עדיין לא גמור. שלטונו לא מוטט, יש עוד אלפי לוחמים שלו בשטח הרצועה וצריך להרוג אותם. בנוגע לעסקה – אנחנו יכולים לעצור את הלחימה לפרק זמן מסוים, אנחנו יכולים בלב כבד לשחרר מחבלים, אף שיש להימנע מאירוע שליט 2 ולשאול לאן הולכים האנשים האלו, אבל לא יכולים לוותר על הפרימטר, על פרוזדורי נצרים ופילדלפי. חמאס חייב לשלם מחירים בקרקע, לצמיתות".
במסגרת העסקה ישראל מוכנה לסגת מהנכסים האלה?
"להבנתי אלו קווים אדומים של ראש הממשלה בעצמו, אבל אני מציע שנחכה לראות אם בכלל תבשיל עסקה, וכשהיא תגיע – לשמוע בצורה מסודרת את העמדות של אנשי המקצוע. בסוף צריכים גם להפוך עולם כדי להביא את האנשים שלנו הביתה. אתמוך בכל עסקה אחראית. עסקה אחראית היא כזו שמאפשרת לנו אחיזה בשטח ונותנת לנו את התנאים המבצעיים לעמידה במטרות המלחמה".
שיחק לידי אויבינו
יצאת השבוע נגד דבריו של מפקד פיקוד המרכז היוצא, שבנאום הפרישה שלו אמר שהפשיעה הלאומנית הרימה ראש ו"ההנהגה לא ראתה את האיום", וכי צריך את הרשות הפלסטינית "מתפקדת".
"ראשית, אני מלא הערכה ליהודה פוקס. אלוף פיקוד זה אדם שלא רואה בית בשגרה, ועל אחת כמה וכמה בשעת מלחמה. אלה אנשים שמוסרים את הנפש. הביקורת נבעה בעיקר מאלמנט מסוים בנאום שלו, שהתכתב עם אחד הקמפיינים הכי מסוכנים שרצים היום נגד מדינת ישראל – קמפיין 'אלימות המתנחלים'. זו אחת מעלילות הדם האנטישמיות החמורות ביותר. לוקחים את הציבור שחי מעבר לקו הירוק, ולא משנה אם הוא מסוסיא, מעלה־אדומים או אריאל, ואוטומטית מתייגים אותו כאלים. הקו שמבקשים להתוות כאן הוא שהמתנחלים אלימים, ולפיכך הנוכחות שלהם לא לגיטימית וצריך לעקור אותם. מטרתו האסטרטגית של הקמפיין הזה היא להביא לעקירת ההתיישבות היהודית בכל רחבי יהודה ושומרון".
"אלימות המתנחלים" איננה הסיכון המרכזי היום ביו"ש, קובע שיקלי. "הסיכונים המרכזיים הם מטענים רבי עוצמה שמופעלים נגד חיילי צה"ל, הברחות בהיקפים מבהילים מכיוון ירדן, חיילים שנהרגו בשבועות האחרונים ביו"ש. בתוך זה לדבר על אלימות המתנחלים – זו טעות. הוא לא בחר לדבר על מעורבות של קצינים פלסטינים בטרור, על תשלומי הרש"פ לטרוריסטים. והיה ברור שדבריו יהודהדו על ידי אויבי ישראל. אני לא חושב שהייתה לו כוונה רעה, אבל הוא שיחק לידיים שלהם".
אתה תושב הצפון. להערכתך יש אפשרות שהמלחמה עם חיזבאללה תסתיים בהסכם?
"אני לא חושב שנכון למדינת ישראל להמשיך בדוקטרינת קניית השקט. אני גם לא מוכן לשמוע על איזשהו הסכם שבו ישראל עושה ויתורים טריטוריאליים, או ויתורים בהקשר של פריסת כוחות צה"ל, אחרי שהיא הותקפה בלי שום סיבה. יש לשנות את המשוואה ולהשית את האחריות על לבנון כמדינה ולא על חיזבאללה. בחרתם להתנהל בצורה שבה הריבון בפועל הוא חיזבאללה? שלמו את המחיר. צריך להיות מאוד מדויקים בעיתוי, כי זו מערכה שתצריך מאיתנו את כל מה שיש לנו. להימתח עד הקצה. צריך לקחת בחשבון שזו תהיה מערכה משולבת מול איראן וחיזבאללה.
"בהגדרה, הסיטואציה כרגע היא כבר מלחמה. אמנם לא מלחמה כוללת, אבל מלחמה. בנוגע למהלכים התקפיים רחבים צריכים להיות מדויקים, כדי להבין שיש לנו גם מבחינה בינלאומית וגם מבחינה לוגיסטית כל מה שאנחנו צריכים כדי לעשות את זה על הצד הטוב ביותר".
דרשת מנתניהו לדון בפיטורי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב־מיארה.
"מערכת המשפט שלנו נכנסה לוורטיגו ערכי. רואים מה מונח על שולחנה, כמו חוק האזרחות. עצם העלאת השאלה, למה שלא יהיה איחוד משפחות עם משפחות בעזה – אתה שואל את עצמך: אתם נורמליים? באמת מעלים את השאלה הזו? אנחנו יודעים שלאורך עשרות שנים הייתה פוליטיזציה של מערכת המשפט, אבל עד כמה רחוק הסחף? והדרישות לחקור אזרחים שהלכו להסתער על מחבלי נוח'בה, הייצוג המשפטי מכספי משלם המיסים הישראלי לנוח'בות, ההתערבות בנושא של שדה תימן, העיסוק בתפריט ובקלוריות של המרצחים. אני חושב שיש התקוממות ציבורית בריאה. הגיע הזמן שלחץ ציבורי שמתנהל בצורה חוקית יופנה כלפי המערכות האלו, להרים קול זעקה.
"ניסינו לעשות שינוי ביחסי הכוחות בין הרשויות, בנחיתות הקשה מאוד שיש לרשות המחוקקת. אירועי השבועות האחרונים ממחישים בעליל את הצורך בקידום שינויים יסודיים ביחסי הכוחות, שיאפשרו לציבור לבטא את העמדות שלו, שהן עמדות לאומיות בריאות שחוצות את הקווים של ימין ושמאל. גם השמאל הציוני מזדעק נוכח התופעות האלה.
"כל זה מתקשר להתנהלות של היועצת המשפטית לממשלה. אנחנו עדים להסתה שלא פגשתי, חמורה יותר מזו שקדמה לרצח רבין. נאמרים משפטים כמו 'נתניהו בוגד, אויב העם', 'נמחה את זכר נתניהו', ו'לא נסראללה האויב, נתניהו האויב'. לא זו בלבד שלא ראינו פעולת אכיפה, גם לא שמענו אמירה ערכית. יועצת משפטית עומדת בראש מערכת האכיפה – אין לך שום דבר לומר? מגנה, מודאגת, משהו?
"תוסיפי לזה את ההתנהלות של אותה קבוצה רדיקלית שפעם קראה לצאת לרחובות בגלל צוללות, פעם בגלל הרפורמה ועכשיו לכאורה בגלל החטופים. מבעירים צמיגים, אנשים בודדים חוסמים צירי תנועה מרכזיים, ואין מעצרים ואין כתבי אישום. לא מגיע לאנשים פה במדינה חופש תנועה? יש לנו דוגמאות מהעבר", הוא מכוון אל המחאות בתקופת עקירת היישובים מרצועת עזה. "אז היו מאות כתבי אישום, וילדות בבתי מעצר. אתה מסתכל על האיפה ואיפה ואומר, אלו מערכות הצדק? זה עוול שזועק לשמיים. לכן אמרתי לראש הממשלה: יש פה יועמ"שית שבהחלטה מודעת בחרה להיות שחקן פוליטי רדיקלי".
העולם היהודי נרתם
השבוע, בעקבות ההתקוטטות הפוליטית בין עוצמה יהודית לש"ס, הקואליציה לא הצליחה לחוקק. שיקלי מפנה ביקורת לשר איתמר בן־גביר. "אני מחלק את ההתנהלות שלו לשניים. מבחינה אידיאולוגית, הוא מקדם דברים. יש לנו עבודה משותפת בנושא האכיפה על בנייה בלתי חוקית בנגב, שההיקף שלה חסר תקדים. בכל מה שקשור לתנאי אסירים, אפשר לזלזל בו ולקרוא לו שר הפיתות אבל התנאים בהחלט השתנו. לצד זה ישנה ההתנהלות שלו שהיא סוג של קמפיין שלא נגמר, מתוך אובססיה תקשורתית. זו התנהלות בלתי נסבלת של קולגה בתוך קואליציה. חסרה שם אחריות. זו התנהלות לא רצינית שפוגעת בעיקר בו".
היא עלולה להביא לסופה של הקואליציה?
"כן, היא יכולה לפגוע אנושות בקואליציה. ואני קורא לו: תתאפס, תבין שיש פה עוד שחקנים, תתנהל בצורה אחראית".
במסגרת עבודת המשרד שלך, הצלחתם לקדם עשייה למען הפחתת האנטישמיות שמשתוללת בעולם?
"אנחנו נוקטים גישה של 'סור מרע ועשה טוב'. בכל מה שקשור לסור מרע, משיקים בקרוב חמ"ל משותף לנו ולגורמים נוספים, שיש לו יכולות ניטור של שיח אנטישמי ברשתות חברתיות ובמקומות נוספים, וזה מאפשר לנו למפות ולנתח התבטאויות מסוכנות. בנוסף, נעשית פעילות להתחקות אחר מקורות המימון של שורת ארגונים שהם חוד החנית בפעילות האנטישמית והאנטי־ישראלית. משרד התפוצות קלט לתוכו את המשרד לעניינים אסטרטגיים, ובמסגרת זו המשרד תמך לאורך המלחמה ביותר ממאה ארגוני חברה אזרחית שעסקו בפעילות הסברה, מחמ"לים אזרחיים דרך חברות הייטק שרצו לקיים קמפיינים בנושא חטופים, מימון משלחות של משפחות חטופים ונפגעים ועוד". פעילות נוספת היא הבאת משלחות של כוחות שיטור ממדינות אחרות, כדי ללמד על אנטישמיות וגם לשתף בדרכים למאבק בטרור".
מה למדת על יהודי התפוצות מאז נכנסת לתפקיד?
"שזה פסיפס מאוד מאוד מגוון. ההבדלים בין קנדה, אוסטרליה וארצות הברית למשל. בקנדה ואוסטרליה יש פחות סימני שאלה וביקורת", הוא אומר, אך מזכיר כי מצפון אמריקה גויסו מיליארדי דולרים "כדי לתת כתף ברפואה, בשיקום יישובי העוטף, לכיתות כוננות. צריך להכיר טובה.
"אחרי שבעה באוקטובר, יהודי העולם הועמדו בדילמה של 'להיאבק או לברוח'. הבחירה של רוב הקהילות הייתה להילחם, להיאבק, להירתם. אנחנו רואים שמהתנועה הרפורמית ועד לציבור האולטרה־אורתודוקסי, יש העמקה של הסיפור והירתמות לטובת מדינת ישראל. יש לנו הזדמנות גדולה לחיבור, בעיקר של הדור הצעיר, למדינת ישראל. הזדמנות שלא הייתה מעולם. המענה האמיתי לאנטישמיות הוא לא הפגנת־נגד ולא סרטון כזה או אחר, אלא העמקת החינוך היהודי והציוני בקרב הדור הצעיר, כדי שבסופו של דבר, כשהצעיר היהודי ישאל את עצמו למה הוא מנהל את כל המאבק הזה, יהיו לו תשובות טובות".
מלשכת השר לביטחון לאומי, איתמר בן־גביר, נמסר: "רק לפני כמה שבועות הודה השר שיקלי באופן אישי לשר בן־גביר, ואמר לו שהוא עושה עבודה מצוינת שלא עשו שנים רבות במשרד. בניגוד ללא מעט ח״כים מהליכוד, השר בן־גביר יודע להציב גבולות לראש הממשלה. השר בן־גביר לא נבחר כעציץ, ולא יחריש לנוכח מה שקורה בצפון ובדרום וברצון להגיע לעסקה מופקרת". 
