שופטי בית המשפט העליון, ממלא מקום הנשיא עוזי פוגלמן, יצחק עמית ונועם סולברג הוציאו היום (ג') צו על תנאי נגד "חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה) תשפ"ב 2022".
בצו נקבע כי על הכנסת, הממשלה, שר הפנים ומשיבים נוספים "לבוא וליתן טעם: מדוע לא יבוטל חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), תשפ"ב-2022 (להלן: החוק), בשל הטעמים הבאים: א. היעדר הסדר המאפשר שדרוג מעמד למי שקיבלו היתרי שהיה או רישיון ישיבה ומחזיקים בו במשך תקופה ארוכה; ובפרט אלה שקיבלו את רישיון הישיבה בהיותם קטינים. ב. היעדר אפשרות לקבלת תנאים סוציאליים וביטוח בריאות ממלכתי למי שמחזיק בהיתר שהייה במשך תקופה ממושכת. ג. קביעת מכסה להיתר ורישיון ישיבה במקרים הומניטריים חריגים. ד. היעדר תחולת סעיף 4 לחוק – לשיטת המדינה – על בני זוג מאותו מין. ה. היעדר אפשרות לקבלת רישיון לישיבת ארעי לפי סעיף 5 לחוק גם לנשים מעל גיל ,40 ששהו בישראל כדין חמש שנים לפחות. ו. היעדר תחולת ההסדר שקבוע בסעיף 5 לחוק על מי שקיבלו היתרים בקטגוריות אחרות".
לחילופין, נדרשים המשיבים לנמק מדוע לא יבוטל סעיף 7(ז) לחוק, בו נאמר כי "שר הפנים יכול לקבוע בצו, באישור הממשלה ובאישור הכנסת לאחר שקיבלה את המלצתה של ועדה שוועדת הכנסת תקבע לעניין זה, מכסה שנתית מרבית של רישיונות או היתרים שיינתנו או יאושרו לפי סעיף זה; עד לקביעת מכסה כאמור תעמוד המכסה השנתית על מספר הבקשות שאושרו בשנת 2018 לפי סעיף 3א1 לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, כנוסחו ערב פקיעתו".
נזכיר כי חוק האזרחות, שגרסתו הראשונה חוקקה עוד בשנת 2003, נועד למנוע "איחודי משפחות" בין פלסטינים מיו"ש ועזה ובין ערבים אזרחי ישראל, שהביאו לאורך השנים להתאזרחות סיטונאית של פלסטינים במדינת ישראל. החוק חוקק כהוראת שעה, והוארך מאז מידי שנה. לאורך השנים נוספו חריגים לחוק, אולם ביולי 2021 פקע תוקפו של החוק והוא לא הוארך, לאחר שלטענת מפלגות הימין נערכו בו שינויים בעייתיים בלחצן של מפלגות מרצ ורע"מ. בשנת 2022 הוא חוקק כחוק חדש, בנוסח שהוסכם בין שרת הפנים דאז ובין מפלגות האופוזיציה מהימין, ובתמיכתן, בעוד מרצ ורע"מ התנגדו לחוק.
החוק שנחקק בשנת 2003 הועמד פעמיים למבחן בג"ץ, ובשתיהן הוא אושר לבסוף, לאחר שנערכו בו שינויים, על חודו של קול. בינואר 2012, בהרכב מיוחד של 11 שופטים, דחה בג"ץ את כל העתירות כנגד החוק. השופטים הכירו בקיומה של "זכות חוקתית לחיי משפחה", אך עם זאת קבעו כי היא לא חייבת להיות ממומשת דווקא בישראל. עוד נקבע כי גם אם ישנה פגיעה בזכויות חוקתיות בהן הזכות לשוויון, הפגיעה היא מידתית ועומדת בתנאים של חוק היסוד". השופט אשר גרוניס, שתמך בדחיית העתירה, כתב בנימוקיו לפסק הדין ש"זכויות אדם אינן מרשם להתאבדות לאומית".
בפורום קהלת הביעו דאגה קשה לנוכח החלטת שופטי בג"ץ: "בג"ץ הוציא היום צו על תנאי שבו הוא מאותת על כוונה לבטל את חוק האזרחות והכניסה לישראל שמונע בהוראת שעה כניסה לישראל ומתן מעמד לפלסטינים במסגרת איחוד משפחות. מדובר בחוק בקונצנזוס ציוני רחב שהכנסת חוקקה בשנת 2022 בהסכמת הקואליציה והאופוזיציה כאחד. מטרתו למנוע כניסה של עשרות אלפי פלסטינים לישראל והתאזרחות שלהם לאחר שכ-130,000 פלסטינים השתקעו בישראל בשמונה השנים שקדמו לתחילת החקיקה בעניין בשנת 2003. (כך לדוגמה: אחותו של מנהיג חמאס איסמעיל הנייה התאזרחה בישראל מכוח איחוד משפחות וחשודה כיום בעבירות ביטחון)".
"מדובר בחוק חיוני לשם שמירת הרוב היהודי בישראל ולשם מניעת זכות השיבה מהדלת האחורית", הוסיפו בפורום. "מדובר בחוק ביטחוני שהיה נחוץ מאוד עוד בטרם פרצה המלחמה, ודרוש כעת ביתר שאת לנוכח האיום הביטחוני שנשקף מהמוני פלסטינים שעלולים להשתקע בישראל. מדובר בחוק שמבטא הכרעה ערכית של הציבור בישראל ברוב יוצא דופן ששיקף הן את הקואליציה בראשות בנט-לפיד והן את האופוזיציה דאז בראשות נתניהו. אין אף מדינה בעולם שמאפשרת התאזרחות נתיני אויב באמצעות נישואים או זכויות סוציאליות לנתיני אויב. הצו שהוציא בג"ץ במענה לעתירת ארגון עדאלה, ממחיש עד כמה תפיסת העולם בקרב שופטי בית המשפט העליון רחוקה מהקונצנזוס הישראלי הרחב וממחישה את הבעייתיות שבהעברת מוקד ההכרעות הערכיות מהציבור ונבחריו אל שופטים בלתי נבחרים".
