בית המשפט המחוזי בת"א גזר עונש של 16 שנות מאסר בפועל על עדי מזרחי, אשר הורשע בעבירה של רצח באדישות לאחר שדקר למוות בחודש נובמבר 2022 את יורי וולקוב בעקבות ויכוח שפרץ ביניהם במעבר חצייה בעיר חולון.
על פי העובדות בהן הורשע מזרחי, ב-23 בנובמבר 2022 בשעה 18:28 הוא יצא מביתו שבחולון, רוכב על קטנוע בבעלותו. בשעה 18:30 הגיעו יורי וולקוב ובת זוגו גב' ילנה גולטיאייב לצומת הרחובות אילת ושדרות יוספטל בחולון, וחצו את רחוב אילת, במעבר החצייה, באור ירוק, ממזרח למערב. באותה עת רכב מזרחי על אופנועו בנסיעה מהירה ברחוב אילת מדרום לצפון. מזרחי המשיך בנסיעה על מעבר החצייה, על אף שהיה לו אור אדום בכיוון נסיעתו, ועצר רק לאחריו, וזאת בשעה שהמנוח וילנה חצו את מעבר החצייה.
ילנה, שהבחינה כי מזרחי רכב על האופנוע באופן שמסכן הולכי רגל, סיימה את חציית מעבר החצייה ומיד לאחר מכן צילמה תמונה אחת של מזרחי באמצעות מכשיר הטלפון הסלולרי שלה. לאחר שצילמה את מזרחי, ביקשה ילנה להמשיך בדרכה ולחצות את רחוב יוספטל מדרום לצפון על מעבר החצייה, כשבשלב זה יורי בן זוגה נפרד ממנה ופנה לכיוון דרום. אולם מזרחי, שהבחין בילנה מצלמת אותו, נסע בעקבותיה, וכשהגיע אליה חסם את דרכה עם אופנועו על מעבר החצייה, ודרש ממנה למחוק את התמונה. ילנה השיבה למזרחי "מה אתה רוצה ממני? לך אתה מפה", והחלה לצעוד במעבר החצייה, אך הוא המשיך לנסוע אחריה על מעבר החצייה, שב וחסם את דרכה, וחזר על דרישתו כי תמחק את התמונה. בשלב זה, הבחין יורי במתרחש, חצה את מעבר החצייה, כשהוא פושט את ידיו לצדדים, כשכפות ידיו חשופות ושאל את מזרחי "מה קרה? מה קרה?".
יורי נעמד בין ילנה לבין מזרחי תוך שהוא נוגע קלות במרפקו הימני, ושב ושאל אותו: "מה אתה רוצה?" וביקש ממנו להמשיך לנסוע. בתגובה לדברים הללו הוציא מזרחי חפץ חד, ודקר באמצעותו את יורי בחזה, כשהוא מודע לאפשרות שבכך יגרום למותו והיה שווה נפש לכך. מיד לאחר מכן, נמלט מזרחי מהמקום כשהוא רוכב על אופנועו במהירות. כתוצאה מהדקירה, התמוטט יורי וולקוב על אי התנועה ואיבד הכרתו. צוות רפואי של מד"א שהגיע למקום תוך דקות פינה את יורי לבית חולים וולפסון בחולון. בתום מאמצי החייאה ממושכים ואינטנסיביים, אשר כללו בין היתר הליך של החייאה בניתוח חתך בית החזה השמאלי, אך לבסוף נקבע מותו.
הפרקליטות הסבירה לבית המשפט כי הסדר הטיעון התקבל לאחר הליך גישור, וההחלטה ללכת על הסדר במקום ניהול משפט קשורה ב"נזק משמעותי וממשי בראיות", כלשונה, שנגרם בעטיו של הטיפול הרפואי שניתן לוולקוב, הן בזירת האירוע, הן באמבולנס והן בבית החולים, אשר גרם לקושי ראייתי ממשי ביחס ל"מנגנון המוות".
שופטי הרוב החליטו כאמור לאמץ את הסדר הטיעון ולגזור על וולקוב 16 שנות מאסר בפועל. "הקשיים הראייתיים המשמעותיים שהוזכרו בטיעוני הצדדים, הובילו את התביעה למסקנה כי ניצבים בדרכה קשיים לא מבוטלים כלל ועיקר להוכחת הנטען כנגד הנאשם. כל אלו הצדיקו נקיטת גישה זהירה ושקולה של התביעה שביטויה בהצגת הסדר טיעון הכולל מצד אחד עונש מקל באופן יחסי, אולם מהצד השני הודאת הנאשם בעובדות כתב אישום מתוקן ללא ניהול הליך משפטי, שתוצאתו אינה ידועה מראש לשני הצדדים", כתב השופט יוסי טופף.
"זאת ועוד; אין בידי להקל ראש בכך שההגעה להסדר הטיעון הביאה לכך שהנאשם נטל אחריות על מעשיו, שמשמעה הודאתו במעשה הרצח והרשעתו בדין. בדרך זו נושא עמו הנאשם מכאן ואילך למשך כל חייו את אותו קלון חברתי הטמון בעבירת הרצח. והרי אחד השיקולים החשובים בזכות כיבוד הסדרי הטיעון הוא העובדה שנאשמים עושים צעד משמעותי כאשר הם מודים בבית המשפט בביצוע עבירות. יש לזכור כי במקרה דנן, לולא הודאת הנאשם בעובדות כתב האישום המתוקן, שנוסח במשותף במסגרת הסדר הטיעון, והרשעתו בעבירה של הרצח, לא ברור אם ניתן היה לעשות כן בתום הליך של שמיעת עדים והצגת ראיות", הוסיף השופט.
השופט עודד מאור סבר בדעת מיעוט כי אין לאמץ את ההסדר, וביקש לגזור על מזרחי 20 שנות מאסר. לדבריו, "הנאשם קיבל הקלה והתחשבות בתמורה להודאתו. להתחשבות זכאים גם ילנה, משפחת המנוח והציבור כולו. יש להעביר מסר בלתי מתפשר כלפי האלימות ברחובות. הציבור זכאי להגנת בית המשפט ולהרתעה שיש בכוחה לעמוד נגד בריונים המטילים אימה, הפוגעים בסדר הציבורי, בגוף האדם והגורמים למותם של אזרחים מן השורה. נטילת חיי אדם היא העבירה החמורה ביותר בספר החוקים של כל חברה אנושית. 'לא תרצח', הדיבר השישי בעשרת הדיברות, הוא האיסור הראשון שבין אדם לחברו והוא מדגיש את קדושת החיים".
"בעניין זה יוטעם למעלה מהצורך שהצדדים פנו וביקשו להרשיע את הנאשם בעבירה שכינו "רצח באדישות". זהו ביטוי שיש בו מחשבה אפריורית (שגויה) המוזילה את עוצמת חומרתה של העבירה, ואין זו כוונת המחוקק, שהתכוון דווקא לרומם את עבירת ההמתה מתוך אדישות לעבירת הרצח. שינוי ערכי זה מחדד את קדושת החיים ומקרב את חומרת היסוד הנפשי של אדישות לחומרת היסוד הנפשי של כוונה. מצוות המחוקק היא להחמיר עם הרוצח, שאינו כבר 'הורג', וכך עלינו לנהוג. הקלוּת, המהירות ושוויון הנפש שבה אדם נוטל את חייו של אחר מעוררת סלידה ושאת נפש. מאחורי המנוח ניצבת משפחה הנאלצת לאסוף את שברי חייה. אירוע סתמי, כמעט חסר משמעות וחשיבות אלמלא המעשה הנפשע שנלווה לו, הביא לקריעת המארג המשפחתי ולקריסת בסיס חייה של המשפחה. ואת הקריסה אי אפשר לתקן או לאחות", הוסיף מאור.
