הנהלת בתי המשפט העבירה למשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד אביטל סומפולינסקי, את עמדתה בנוגע להצעת החוק של ח"כ שמחה רוטמן לבחירת נציב תלונות הציבור על שופטים על ידי הכנסת. בעמדתה של הנהלת בתי המשפט מובעת התנגדות להצעתו של רוטמן, בטענה שמדובר בהסדר בעייתי, שעלול להביא לבחירת נציב שאיננו מתאים.
"הצעת החוק הנוכחית למעשה מבטלת את שיטת הבחירה הקיימת, ומעבירה את סמכות מינוי נציב תלונות הציבור על השופטים מידי הוועדה לבחירת שופטים לידי חברי הכנסת", כתב יועמ"ש הנהלת בתי המשפט עו"ד ברק לייזר לסומפולינסקי. "העברת סמכות המינוי של הנציב לידי הכנסת משנה את האיזון העדין הקיים כיום בין הרשויות, ומעבירה את סמכות המינוי לגורמים פוליטיים שאין להם היכרות עם מערכת המשפט. זאת, בעוד הנציב אמור להיות גורם מקצוע, ניטראלי ועצמאי בפעולותיו".
במכתבו לייזר מוסיף ומביע חשש שההצעה תאפשר גם פתיחת הליכי הדחה נגד שופטים ממניעים פוליטיים, "זאת ועוד – הצעת החוק מגלמת חשש לפגיעה משטרית עמוקה: כזכור, סעיף 7(4) לחוק יסוד: השפיטה קובע כי כהונת שופט אפשר שתסתיים 'על פי החלטה של הוועדה לבחירת שופטים שהציע […] נציב תלונות הציבור על שופטים'. מכאן, כי אחד הגורמים המוסמכים להציע לוועדה לבחירת שופטים את הדחתו של שופט מכהן הינו נציב תלונות הציבור על השופטים. שליטה פוליטית במוסד הנציב מן הסוג המוצע בהצעת החוק הינה פתח לקידום הליכי הדחה פוליטיים של שופטים".
לדבריו, "בהתאם להצעת החוק, אין הכרח כי האדם יכיר את מערכת המשפט ופעולתה ואת מלאכת השפיטה. הצעת החוק עשויה להוביל לבחירה של אדם נטול כישורים או היכרות מערכת המשפט ולהוביל למינוי של אדם שאינו כשיר לכך, מתוך מניעים פוליטיים ואשר מטרתו היא לפגוע במערכת המשפט. חשוב לציין כי לגישת הנהלת בתי המשפט, קיימת חשיבות מכרעת לכך שהנציב יהיה מי שכיהן בעבר כשופט ומכיר היטב את מערכת בתי המשפט, את סדרי הדין, את כללי האתיקה ואת אופן ניהול התיקים והדיונים. מי שלא ניהל דיון בעצמו יתקשה מאוד לחוות דעתו בשאלה כיצד ראוי לעשות כן. זאת ועוד, הליך בירור התלונות דומה בזעיר אנפין להליך שיפוטי, ומכאן שיש ערך רב בניסיון בניהול הליכים שכאלה".
בהמשך דוחה לייזר גם את הטענה שמינוי נציב שהיה שופט בבית המשפט העליון מוביל לניגוד עניינים, "הטיעון לפיו שופטי בית משפט עליון לשעבר נגועים בניגוד עניינים מובנה באופן שאינו מאפשר להם לבצע תפקידם כהלכה, מטיל דופי בעבודת מי שכיהנו כנציבים בעבר, תוך ניסיון לקעקע ולפגוע באמון הציבור במערכת המשפט ופועלה. נבקש להדגיש, כלל שופטי בית המשפט העליון בדימוס שכיהנו כנציבים מילאו את התפקיד באופן מקצועי, אובייקטיבי ובלתי תלוי. הם לא חסכו בביקורת מקום שבו היא נדרשה – גם כלפי שופטי בית המשפט העליון ואף כנגד נשיאי בית המשפט העליון. הטיעון לפיו לשופטי עליון יש ניגוד עניינים מובנה בענין שופטי עליון, עשוי להיות רלוונטי לכל מינוי שופט מכל ערכאה אחרת – שכן גם שופט בית משפט מחוזי בדימוס עשוי להיות נגוע בניגוד עניינים כלפי כל שופטי המחוז שלו או כלפי שופטי ערכאת הערעור שלו".
"לצערנו, נראה אפוא כי החריגה מהנוהג ארוך השנים מאז הקמת הנציבות לפיו לתפקיד הרם ממונה שופט בית משפט עליון בדימוס, מהווה ניסיון נוסף לפגוע במעמדו של בית המשפט העליון ובאמון הציבור במערכת המשפט בכללותה. הפרה חוזרת ונשנית כמו גם ניסיון שיטתי של שינוי הכללים הנהוגים – פוגעת במעמדו של בית המשפט, באמון הציבור ובעצמאותו. בעניינו, נוכח החשש המשמעותי לפגיעה בעצמאות הנציב, קיים קושי שלא לראות בהצעת החוק חלק מתהליך השינוי המשטרי המבקש להחליש את כוחה של הרשות השופטת", תקף לייזר במילים חריפות את ההצעה.
