"ברגע האחרון": שתי המילים האלו מתמצתות את כרוניקת הפינוי שמפוני הצפון מתמודדים איתה זה שמונה חודשים. הם עזבו בתים וקהילות ועברו למגורים זמניים בבתי מלון ובדירות שכורות ברחבי הארץ, ומאז החיים שלהם מתאפיינים בהיעדר אופק ברור. איש מהמפונים אינו יודע מתי ישוב לביתו, וחמור מכך – איש גם אינו יודע אם הפינוי יוארך שוב ועד מתי.
ציר הזמן של הפינוי מגבול לבנון מבטא התעלמות מוחלטת מצורכי התושבים והיעדר תכנון. החלטות מכריעות נעשות ברגע האחרון, ומותירות את המפונים ללא יכולת לתכנן את עתידם, בזמן שהם מתמודדים עם מציאות חיים קשה ומורכבת בלאו הכי.
7 באוקטובר: אובדן תחושת הביטחון
מתקפת הפתע של חמאס בבוקר 7 באוקטובר תפסה את תושבי הצפון במיטותיהם. שעות ספורות לאחר מכן, כשהחלו להתברר ממדי האסון בדרום, תושבים רבים החלו להתפנות באופן עצמאי. החשש משחזור הטבח הרצחני בידי כוח רדואן של חיזבאללה הוביל רבים לארוז בחיפזון מעט בגדים, להעמיס את המשפחה על המכונית ולהתרחק מהר ככל הניתן מאזור הסכנה.
בבוקר 8 באוקטובר כבר היו ביישובי קו העימות הרבה פחות תושבים משהיו בהם רק יום קודם לכן. הפינוי העצמאי נמשך גם לאחר שצה"ל ריכז בצפון די אוגדות כדי להדוף מתקפה אפשרית מלבנון. הצילומים והעדויות מעוטף עזה פגעו קשות בתחושת הביטחון של התושבים שעוד התלבטו אם להישאר או לא.
גל ראשון וגל שני: פינוי 43 יישובים
בשעות הבוקר ב־16 באוקטובר, יותר משבוע לאחר פתיחת המלחמה ואחרי שרוב תושבי היישובים סמוכי הגדר כבר התפנו עצמאית, הודיעו צה"ל ורשות החירום הלאומית (רח"ל) במשרד הביטחון על הפעלת תוכנית לפינוי תושבי הצפון במרחק עד 2 קילומטרים מגבול לבנון לבתי הארחה בסבסוד המדינה. הפעלת התוכנית אושרה בידי שר הביטחון יואב גלנט, ופיקוד הצפון עדכן את ראשי המועצות בהחלטה.
בתוכנית נכללו 28 יישובים. ההחלטה נפלה לאחר שהימים הקודמים התאפיינו בתקריות אש רבות מול חיזבאללה לכל אורך גבול לבנון. יום קודם לכן נהרג פועל בניין ונפצעו שלושה במושב שתולה. בתקרית אחרת נהרג קצין השריון סרן אמיתי צבי גרנות מטיל נגד טנקים ונפצעו ארבעה חיילים.
רק יומיים לאחר תחילת פינוי תושבי גבול לבנון, ב־18 באוקטובר, העניקה הממשלה תוקף רשמי לפינוי בהחלטה מספר 975. היה זה אישור בדיעבד של החלטת שר הביטחון, כשבוע לאחר שתוכנית זהה שימשה לפינוי יישובי עוטף עזה. בגל הפינוי הראשון נכללו 19,300 תושבים.
כמה ימים לאחר מכן, ב־22 באוקטובר, הורחב טווח הפינוי ל־4 קילומטרים. לרשימת היישובים המפונים בהחלטת ממשלה הוכנסו עוד 15 יישובים, וביניהם גם העיר קריית־שמונה. בגל הפינוי השני נכללו עוד כ־42,500 תושבים, ובסך הכול 61,800 מפונים מ־43 יישובים.

שוב ושוב: התוקף פג וחודש
מרגע זה התחילה סאגה של הארכות ברגע האחרון. בתוכנית הפינוי הראשונית נקבע שהיא תימשך 14 יום לכל היותר מרגע החלטת הממשלה על הפינוי – כלומר, עד סוף אוקטובר 2023. רק ב־29 באוקטובר, יומיים לפני שפג תוקף ההחלטה, אישרה הממשלה החלטה חדשה, מספר 1006, שהאריכה את הפינוי בפעם הראשונה עד ליום 22 בנובמבר 2023.
אם מישהו ממפוני הצפון עוד האמין שיחזור לביתו בתום תקופת הפינוי שנקבעה, התעצמות הלחימה מול חיזבאללה גדעה כל תקווה. גם התנהלות הממשלה לא תרמה להבהרת המצב. גם הפעם, עד הרגע האחרון לא ידעו המפונים מה יעלה בגורלם ואם יוארך הפינוי, ורק ב־21 בנובמבר, יום אחד בלבד לפני פקיעת מועד הפינוי, הוארך מועד הפינוי בפעם השנייה בהחלטת הממשלה 1074 – הפעם עד ליום האחרון של השנה הלועזית, 31 בדצמבר 2023.
כצפוי, גם המועד הזה הוארך רק ברגע האחרון, יומיים לפני פקיעתו. ב־29 בדצמבר הוארך מועד הפינוי בפעם השלישית בהחלטה 1193, שהייתה תקפה עד ליום 29 בפברואר 2024. המועד נדחה שוב בפעם הרביעית, ממש ביום פקיעתו, במשאל טלפוני בשעה 23:00 (החלטה 1478) עד למועד האחרון (לעת עתה) שנקבע, 7 ביולי 2024, שבוע לאחר תום שנת הלימודים תשפ"ד.
אי ודאות: חוזים נחתמים בערפל
אף שהפינוי עדיין לא הוארך בפעם החמישית, מפוני קו העימות כבר יודעים שזה יקרה. הם לא יחזרו לבתיהם בקרוב. רבים מהם כבר נטעו את עצמם ביישובים חדשים, שכרו דירות לשנה הבאה ורשמו את ילדיהם במערכות החינוך המקומיות. כשהממשלה לא מספקת ודאות, האזרח הקטן נאלץ לייצר אותה בעצמו.
כרוניקת הפינוי בפעימות קצרות, רק כמה חודשים קדימה בכל פעימה ותמיד ברגע האחרון, כבר פגעה באמון המפונים כלפי מוסדות המדינה, והיא עלולה גם לפגוע בהם כלכלית, אם ההארכה הבאה תהיה קצרה כקודמותיה. חשוב להזכיר כי המפונים שוכרים בית לשנה מבלי לדעת אם המדינה תמשיך לפנות אותם או תחזיר אותם לבתיהם המקוריים.
בנוסף, אם הפינוי לא יוארך עד לסוף שנת הלימודים תשפ"ה, התושבים עלולים להיקלע למצב שיידרשו לשלם גם שכירות וגם משכנתה, ללא תמיכה מהמדינה שפינתה אותם מבתיהם ומקהילותיהם. ובכל זאת, רבים נאלצו לחתום חוזי שכירות לשנה הקרובה בשל מבנה שוק הנדל"ן.

עסקי המלונאות: מתכוננים בלי הוראה
לכרוניקת הפינוי יש השפעה שלילית גם על עסקי המלונאות. מנכ"לית התאחדות המלונות בישראל סיון דטאוקר שיגרה לפני כחודש מכתב למשרד התיירות לגבי היערכות בתי המלון לקראת עונת התיירות של הקיץ. "בקיץ יש למלונאות התחייבויות כלפי גופים ואנשים שונים", היא כתבה, "וזאת מתוך הנחה כי הסכם משרד התיירות (לשיכון מפונים במלונות – א"ג) יבוא לידי סיום במועד. משכך, ככל שיש כוונה להאריך את התקופה מעבר למועד הסיום, אנו מבקשים לקבל עדכון בהקדם – והכול כדי לאפשר למלונות לתכנן ולהיערך כראוי. אי היערכות לכך מראש יכולה לפגוע גם במלונות וגם במפונים, ולהביא לפתח המלונות משבר נוסף".
בתגובה הנחה משרד התיירות את בתי המלון המארחים תושבים שפונו מבתיהם להיערך להארכת תקופת הפינוי עד לסוף 2024. זאת, אף שהממשלה עצמה טרם הכריעה בנושא.
עוד קודם לכן קיבל משרד התיירות אישור פטור ממכרז מהחשב הכללי של משרד האוצר, המאפשר את המשך ההתקשרות עם בתי המלון עד לסוף 2024 ועד לעלות כוללת של 2.1 מיליארדי שקלים. שני הצעדים אומנם מקילים על האפשרות של הארכת הפינוי, אך הם אינם מחליפים את החלטת הממשלה.
ובינתיים, המפונים נשחקים. משפחות רבות כבר עזבו את המלונות, ואחרות יעזבו בקרוב עם היציאה לחופש הגדול ותחילת שנת הלימודים תשפ"ה.
המחיר: האובדן הדמוגרפי
אם בשגרה תושבי קו העימות הם השכפ"ץ של הגליל, מאז הפינוי הכפוי הם השכפ"ץ של שאר חלקי מדינת ישראל – "בעדה־בעדה חיפה", כלשון מנכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה, שטיליו המדויקים של ארגונו מגיעים עד ערי המרכז.
העובדה שאין כמעט אזרחים בטווח האש מאפשרת לצה"ל להכיל את מתקפות חיזבאללה ולהתמקד בחזית הדרום, אזור הלחימה הראשי. מי שמשלם בפועל את מחיר ההכלה המתמשכת הם התושבים שהתפנו מבתיהם, וגם אלו שנותרו ביישובים המרוחקים יותר מלבנון.
תקופת התשלום הולכת ומתארכת, אבל התושבים מוכנים לכך – בתנאי שלאחר שהמלחמה תסתיים המציאות בגבול לבנון תשתנה. חזרה למציאות של ערב 7 באוקטובר, עם פעילי חיזבאללה שיושבים על הגדר, מגדלי תצפית סמוך ליישובים ואימונים פומביים לקראת פלישה לגליל, צפויה להשפיע לרעה על הדמוגרפיה של אזור קו העימות, שעלולה להידלדל.
שבועיים לפני 7 ביולי 2024, יום פקיעת תוקפה של החלטת הממשלה הקודמת על הארכת פינוי תושבי קו העימות, איש מהמפונים עדיין לא יודע איך תיראה השנה הבאה. כדי לשקם את אמון המפונים ולאפשר להם לתכנן את השנה הקרובה, הארכת הפינוי הבאה צריכה להיעשות לכל המאוחר בשבוע הקרוב.