מחקר ראשון מסוגו של חוקרי רשות העתיקות, אשר מיפה ופיענח סמלים בריטיים נשכחים המופיעים על קירות בית חולים שפעל בירושלים בתחילת המאה ה-20, גילה לראשונה דרישות שלום מדמויות מפתח בהסטוריה הבריטית, ששמן נודע גם היום; בין הסמלים שזוהו – סמל המלך הבריטי ג'ורג' החמישי ויצרן הבירה האירית המפורסם – אדוארד ססיל גינס.
בעבודת מחקר מאומצת של הסמלים, שהיוו מעין 'תעודת זהות' גרפית של משפחות האצולה שתרמו להרחבת הבנין, הצליחו שי הלוי ומיכאל טשרנין מרשות העתיקות לפענח חלקים בתולדותיו של אחד מבתי החולים הראשונים שהוקמו בירושלים. הבנין המרהיב שנבנה עבור בית חולים זה, מוקם על שפת גיא בן הינום ואל מול הר ציון, לא הרחק מחומות העיר העתיקה. הוא הוסב, במרוצת השנים, ל"בית אות המוצר הירושלמי" – מרכז ליצירה ולתצוגה ובית מלון, וביום ה', 20.6, תפתח בו תערוכה חדשה במימון הקרן לירושלים, "בית אות המוצר הירושלמי" ותורמים נוספים, המציגה את הסמלים ואת תוצאות המחקר. התערוכה תהיה פתוחה לקהל הרחב ללא תשלום עד ל-2.7.
בית החולים האנגלי למחלות עיניים נוסד בשנת 1882 ע"י הסניף האנגלי של מסדר סנט ג'והן של ירושלים (מסדר שראה את עצמו כממשיך דרכו של המסדר ההוספיטלרי מימי הצלבנים). לבית החולים, שהיה היחידי במינו אז, היה תפקיד מרכזי בריפוי מחלות עיניים שהיו נפוצות בארץ ישראל ובירושלים, והוא שירת חולים מכל רחבי המזרח התיכון; ניתן בו טיפול חינם לכל דורש. בתקופת המנדט הבריטי, הורחב מתחם בית החולים בצורה משמעותית, ונוסף לו אגף מן העבר השני של דרך חברון.
הרחבת המקום התאפשרה הודות לתרומותיהם הנדיבות של בני אצולה ואנשי עסקים בריטים, שרבים מהם היו חברי המסדר סנט ג'והן. כאות הוקרה לתרומתם בהרחבת מבנה בית החולים, עוטרו קירות המתחם בעשרות סמלים של כל אחת ממשפחות התורמים.
המבנה ידע תהפוכות רבות בימי מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העצמאות, ועדויות לכך נמצאו בחלקיו השונים.
במרוצת העשורים שחלפו מאז, המתחם שינו את ייעודו: חלקו המזרחי משמש כחלק ממלון הר ציון, בעוד שהחלק המערבי משמש כבית אומנים – "בית אות המוצר הירושלמי". בחלוף השנים, שיוכם וזהותם של סמלי האצולה המעטרים את קירות המבנים במקום, נשכח מתודעת הציבור, וחלקם אף הושחתו או נהרסו במהלך השנים.
לאחרונה, הצליח צמד חוקרים מרשות העתיקות הצלם שי הלוי והארכיאולוג מיכאל טשרנין –לפענח את הסמלים שנותרו במקום. אל החוקרים הצטרפה גם הציירת והאומנית אנסטסיה פרוקופייבה. כך, החוקרים הצליחו לזהות את רובם (18 מתוך 23) של הסמלים הנמצאים במקום. אלו, שייכים לדמויות מפתח בהיסטוריה הבריטית. בבין הסמלים המלך הבריטי ג'ורג' החמישי (מלך בין 1910 ל-1936), איש הצבא הבריטי אלפרד למלי הרוזן מסקרבורו (1945-1857), יצרן הבירה האירי המפורסם – אדוארד ססיל גינס (1927-1847), האדריכל שהתמחה בהקמתם של גורדי השחקים – אלפרד בוסום (1965-1881) ובונה הספינות – הנרי גרייסון (1951-1865).
בין שאר הסמלים במקום, מופיע גם סמלו של האציל היהודי בריטי – אדוארד דה שטרן (1854-1933) – דודה של הנדבנית היהודייה בריטית ורה סלומונס – המייסדת של המוזיאון לאומנות האסלאם בירושלים.
ד"ר עמית ראם, מנהל מרחב ירושלים ברשות העתיקות, מוסיף: "קירות המבנה המשיכו לדבר אלינו ולחשוף את ההיסטוריה הירושלמית. בשיפוץ גדול שנערך לאחרונה במלון הר ציון, התגלו במפתיע כתובת המיוחסת לג'והן מייסון קוק, תורם גדול לבית החולים. אביו והוא, היו ממקימי חברת הנסיעות/התיירות הראשונה בעידן המודרני, ולמעשה – חברה זו קיימת עד היום. שוטטות נוספת בחדרים הנטושים של בית החולים לשעבר, חשפה כתובת נוספת המזכירה גבירה בשם ג'ניביב ווטסון, נדבנית רחב לב ודמות ידועה בירושלים של ראשית המאה ה-20, שהקדישה את שארית חייה והונה לשירות בבית החולים".
עוד גילו הארכיאולוגים מרשות העתיקות אבן שעליה כתובת מסתורית זרוקה למרגלות בית החולים בערוץ גיא בן-הינום. הסתבר, שזוהי אבן הפינה לבית החולים. "הארכיאולוגיה עבורנו לא נעצרה בעת העתיקה; מדובר בממצאים מודרניים באופן יחסי, אבל בין שאר המשימות שלנו, אנחנו חוקרים כבר עכשיו את מה שייחשב בעתיד כארכיאולוגיה" אומר ד"ר ראם.
תוצאות עבודת המחקר של חוקרי רשות העתיקות, הכוללות את צילומי הסמלים, השיחזור הצבעוני האומנותי של כל אחד מהם, והמידע הביוגרפי הקשור לבעליהם, לצד ממצאים ארכיאולוגיים חדשים מהמקום ותגליות נוספות, יוצגו בערב הפתיחה בתערוכה ב-"בית אות המוצר".
לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות: "כל אבן פה בירושלים מספרת סיפור. החוקרים שלנו הופכים כל אבן – תרתי משמע, על מנת לחשוף את ההיסטוריה המרתקת של ירושלים, על על כל גווניה ותרבויותיה".
