לוחם צה"ל במילואים נהרג ועוד עשרה נפצעו במתקפת כטב"מי נפץ של חיזבאללה סמוך לחורפיש ביום רביעי. לפי הדיווחים, שני כטב"מים חדרו מלבנון ופגעו בבסיס ארעי במגרש כדורגל ליד צומת אלקוש, כ־4.5 קילומטרים מהגבול. לפי עדי ראייה, המתקפה בוצעה בשני גלים, והכטב"ם השני שפגע בשטח כוון לעבר אנשי כוחות ההצלה שהגיעו לטפל בפצועים לאחר פגיעת הכטב"ם הראשון. ההרוג במתקפת חיזבאללה הוא סמ"ר במיל' רפאל קאודרס, בן 39 מצור־הדסה, רכז מסורת ורוח בגדוד 5030 בחטיבת אלון (228). יחד איתו נפצעה קשה חיילת צה"ל במילואים מהחטיבה.
לדברי גורמים בחיזבאללה, המתקפה על הבסיס באה בתגובה לחיסולים הממוקדים של חיל האוויר בדרום לבנון. "בתגובה להתקפות האויב הישראלי וההתנקשויות שביצע, במיוחד אתמול בעיירה נאקורה, פתחו המוג'אהדין של ההתנגדות האסלאמית במתקפה אווירית עם נחיל של טיסני תקיפה על שטח כינוס חדש מדרום למושב אלקוש", הייתה לשון קבלת האחריות הרשמית בחיזבאללה.
אין זו הפעם הראשונה שחיזבאללה תוקף בשני גלים, שיטה שאינה ייחודית לחיזבאללה ומשמשת את ארגוני הטרור עוד מימי האינתיפאדה השנייה. אז אירעו הפיגוע הכפול בצומת בית־ליד בשנת 1995 והפיגוע הכפול בשוק מחנה יהודה בירושלים בשנת 1997. תקיפה בשני גלים היא שיטת הפעולה התקנית של חיזבאללה, והוא נוקט אותה לאורך כל תקופת הלחימה בצפון, בגזרה המערבית ובגזרה המזרחית. הפעם היא גבתה מחיר כבד. אכן, לצד מספר הנפגעים הגבוה, הצלחת המתקפה מעידה שחיזבאללה אולי איתר נקודות תורפה במערך ההגנה האווירית בצפון, והוא מנצל אותן כדי לפגוע בחיילים.
לאחר שיגור מאות כטב"מים ובחינה של מערכי הגילוי וההתרעה של ישראל מיקד חיזבאללה בשבועות האחרונים את פעולותיו ההתקפיות במערך ההגנה האווירית של ישראל – הן כדי לבחון אותו, הן כדי לפגוע ביכולותיו.
כך למשל, ביום העצמאות פגע חיזבאללה בבלון תצפית טקטי ליד קיבוץ אדמית, באמצעות טיל מתקדם נגד טנקים מסוג אלמאס; יומיים לאחר מכן, ב־16 במאי, החדיר חיזבאללה שני כטב"מי נפץ למרחק של 40 קילומטרים מהגבול ופגע בבלון "טל שמיים", בלון תצפית אסטרטגי שנועד לגילוי איומים אוויריים, בין השאר בטווחים רחוקים ובגבהים נמוכים יחסית, כגון טילי שיוט וכלי טיס בלתי מאוישים; ב־31 במאי תקף חיזבאללה וטען שפגע באמצעות כטב"מי נפץ בסוללת תותחנים במרחב זעורה שבצפון רמת הגולן; שבוע לאחר מכן, ב־6 ביוני, פרסם ארגון הטרור תיעוד שבו נראית לכאורה פגיעה בסוללה של כיפת ברזל שהוצבה ליד רמות־נפתלי, באמצעות טיל מתקדם נגד טנקים מדור שלישי.
האירוע שלשום מבטא גם את שינוי המגמה של חיזבאללה, שעבר מירי רקטי סטטיסטי לירי מונחה ומדויק. חיזבאללה, שזיהה שישראל מתקשה להתמודד עם טילים נגד טנקים וכטב"מי נפץ, החל לעשות בהם שימוש נרחב יותר ויותר בתקופה האחרונה.
לפי נתוני מרכז עלמא, המתמחה בחקר הזירה הצפונית, מספר שיגורי הטילים נגד טנקים במאי היה כפול ממספר השיגורים באפריל: 95 אירועי ירי במאי לעומת חמישים אירועים בחודש הקודם. במאי היו 85 אירועים של חדירת כטב"מים למרחב האווירי של ישראל, לעומת 42 אירועים באפריל. נתונים אלה הם חלק ממגמת העלייה בשימוש בכלי טיס זעירים חמושים.
בארבעת החודשים האחרונים, פברואר עד מאי, חל גידול של יותר מפי 12 במספר אירועי חדירת הכטב"מים לישראל. גם בגזרת הירי תלול המסלול נרשמה עלייה בחודש מאי, עם 139 אירועי ירי תלול מסלול לעומת 128 בחודש אפריל. כך, מאי 2024 הוא החודש עם מספר ההתקפות הגבוה ביותר של חיזבאללה נגד ישראל מאז אוקטובר 2023.
כדי להתמודד עם חדירת כטב"מים מלבנון הגביר מערך ההגנה האווירית את רגישותו, והפעיל יותר התרעות שווא. זו הסיבה שבעקבות זיהוי שגוי יורט כטב"ם צה"לי בידי כיפת ברזל ליד שלומי לפני כשבוע, ולפני שלושה ימים הופעלה סוללת יהלום (פטריוט) עקב זיהוי שגוי. משברי טיל היירוט נפצע בינוני חייל מילואים ליד צפת.
בניגוד למקרים רבים אחרים של חדירת כטב"מים בתקופה האחרונה, שבהם התקבלה התראה מוקדמת על חדירת כלי טיס עוין מלבנון, במתקפה הכפולה סמוך לחורפיש לא הייתה התראה ולא נשמעה אזעקה לפני הפגיעות. דובר צה"ל הודיע שהסוגיה מתוחקרת, אך כבר עתה נראה שחיזבאללה הצליח לפגוע בשטח הסמוך לחורפיש מבלי שיחידות הבקרה האווירית של צה"ל זיהו את האיום.
לעת עתה, שיגור הכטב"מים לשטח ישראל – ובפרט מטווח קצר – הוא עדיין אתגר גדול למערכת ההגנה האווירית, שלא מצאה פתרון יעיל להתמודדות עם האיום. לדברי חוקרי מכון עלמא, "השיגורים לעבר ישראל מסייעים לאיראן ולחות'ים ללמוד את מערכות ההגנה של ישראל, את נקודות החוזקה והתורפה, ואת דרכי הפעולה שלהן. גם חיזבאללה פועל בצורה דומה, בייחוד בכל הקשור להפעלת כטב"מים".