תשובתה של היועצת המשפטית לממשלה עו"ד גלי בהרב־מיארה, לבג"ץ השבוע, הבהירה כי בראייתה החלטת הממשלה להכפיף את המשרדים לעמדת הממשלה בסוגיית הגיוס אינה תקפה: העמדה המשפטית היחידה המחייבת את משרדי הממשלה היא זו שלה, ולכן יש לקבל את העתירה שהוגשה נגד הממשלה בנושא.
"החלטת הממשלה 1724 ניתנה בחוסר סמכות, היא סותרת הלכות מפורשות של בית המשפט הנכבד, וחותרת תחת עיקרון שלטון החוק", קבעה בהרב־מיארה, "בכסות של מחלוקת הנוגעת, לכאורה, להיקף הייצוג הנפרד שהותר, ביקשה הממשלה ליצור מצב חסר תקדים שבו היא קובעת את פרשנות הדין בניגוד לחוות דעתה המחייבת של היועצת. דהיינו, אף שהיועצת קבעה שדרך פעולה מסוימת אינה חוקית, ובית המשפט לא קבע אחרת, ביקשה הממשלה להביא לכך שחוות דעת היועצת לא תחייב את גופי המדינה; ושהממשלה – באמצעות עורך דין פרטי – היא שתקבע את פרשנות הדין לעצמה ולמוסדות המדינה. על כן דינה של ההחלטה להתבטל, וכאמור דינו של הצו על תנאי שהוצא להפוך למוחלט".
היועצת המשפטית לממשלה, שמונתה כזכור בימי הממשלה הקודמת, תמכה ברבות מהטענות שהוצגו בעתירות נגד הגיוס, בניגוד לעמדת הממשלה הנוכחית. אף שנתנה היתר לייצוג נפרד לממשלה בדיונים בבג"ץ, היא הדגישה שתמשיך לייצג את משרדי הממשלה – וכי עמדתה תחייב את התנהלותם. אולם הממשלה, שרצתה ליישם את מדיניותה המשפטית לפי הבנתה, החליטה שמשרדיה יפעלו בסוגיית הגיוס בקול אחד, בהתאם לעמדה המשפטית שתוצג לבג"ץ מטעם הממשלה בידי עורך דין פרטי. ההחלטה עוררה את חמתם של היועמ"שית וצוותה, והם שיגרו למזכיר הממשלה מכתב נזעם, המאשים את הממשלה בהמשכת "הרפורמה המשפטית".
בנאומה השבוע בכנס לשכת עורכי הדין התייחסה היועצת להתפתחויות הללו, ותקפה שוב את התנהלות הממשלה. "ממשלת ישראל ביקשה להרחיק את שומרי הסף מהאירוע", היא טענה, "ולבטל את יכולתו של הייעוץ המשפטי לשמש כבלם על הכוח השלטוני או לשמור על שלטון החוק. את הניסיון לנטרל את הבלמים על הכוח השלטוני שלא בדרך של חקיקה, אלא בדרך של פירוק דרכי העבודה הרגילות והתקינות, ניתן לכנות 'רפורמה שקטה', רפורמה 'הסמויה מן העין'. תפקידנו הוא לכוון זרקור אל התופעה, כי המחירים הכלכליים, החברתיים, הביטחוניים והדמוקרטיים של היעדר שלטון חוק הם כבדים".
בעקבות ההחלטת הממשלה ההיא הוגשה עתירה לבג"ץ, בטענה שהיא אינה חוקית, ושופטי בג"ץ החליטו לצרף אותה לחמש העתירות בנושא הגיוס שכבר הוגשו ויעלו לדיון ביום ראשון. הם אף הוציאו בה צו על תנאי "מטעמים של יעילות הדיון". אתמול הוגשה כאמור תגובת היועצת המשפטית, המבקשת מבג"ץ לקבל את העתירה.
הרכב מורחב של תשעה שופטים ידון ביום ראשון בעתירה הזאת ובחמש העתירות הנוספות בנושא גיוס החרדים ותקצוב תלמידי הישיבות, אף שאין מדובר בעתירה חוקתית. בראש ההרכב ישב ממלא מקום נשיא העליון השופט עוזי פוגלמן, ולצידו יהיו השופטים יצחק עמית, נועם סולברג, דפנה ברק־ארז, דוד מינץ, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין וגילה כנפי־שטייניץ.
חמש העתירות המונחות על שולחנם הוגשו לאחר שתוקפו של חוק הגיוס פקע סופית בסוף יוני 2023. לקראת פקיעת החוק, ומאחר שחוק חלופי טרם אושר, החליטה הממשלה בגיבוי היועמ"שית שצה"ל לא יחל בינתיים לפעול לגיוס תלמידי הישיבות. במשך תקופת הביניים עד סוף מרץ 2024 תפעל הממשלה לחוקק חוק חדש, ובמקביל תמשיך לתקצב את תלמידי הישיבות.
לאחר קבלת ההחלטה הוגשו חמש העתירות. שלוש מהן ביקשו מבג"ץ לקבוע שהחלטת הממשלה בלתי חוקית, וממילא על צה"ל להתחיל לפעול לגיוס תלמידי הישיבות. שתיים נוספות ביקשו מבג"ץ לאסור על המדינה להעביר תקציבים לתלמידי הישיבות שדחיית גיוסם הסתיימה וטרם נשלחו אליהם צווי גיוס. לטענת העותרים, מאז בג"ץ רובינשטיין בשלהי שנות התשעים נקבע במפורש כי הממשלה אינה מוסמכת לאשר דחיית שירות לתלמידי ישיבות ללא עיגון בחקיקה. החלטת הממשלה, לטענתם – גם אם היא זמנית בלבד – לא יכולה לשמש במקום חוק. בעתירות התקציביות טענו העותרים כי בעבר כבר נקבע לאחר פקיעת "חוק טל" ולפני חקיקת חוק הגיוס בכנסת ה־19 כי אין לתקצב תלמידי ישיבות שחייבים בגיוס, גם אם צה"ל עדיין לא שלח להם בפועל צו גיוס אישי.
ב־26 בפברואר נערך בבג"ץ הדיון המקדמי בעתירה בפני פוגלמן, עמית וסולברג. הדיון נערך כשכבר היה ברור שלא יאושר חוק גיוס חדש עד פקיעת החלטת הממשלה במרץ. בדיון הבהירו השופטים כי ללא חקיקה אין לממשלה סמכות להמשיך בדחיית השירות, ובסיומו הוציאו צו על תנאי המחייב את המדינה לנמק מדוע לא תתחיל בנקיטת צעדים מעשיים לגיוס התלמידים שדחיית שירותם פקעה.
בסיום הדיון הורו השופטים למדינה להעביר נתונים מלאים גם בנוגע לתקצוב תלמידי הישיבות, ובחלוף חודש הוציאו צו ביניים שאסר את המשך התקצוב לתלמידי הישיבות שחייבים בגיוס. צו הביניים נכנס לתוקף ב־1 באפריל, ומאז נפסק בפועל התקצוב לחלק ניכר מתלמידי הישיבות החרדיות.
