ישראל מתכננת לאפשר ליותר מכליות נפט לעגון בנמל אילת למרות הסיכונים הסביבתיים, שכן היא שואפת לשמור על ביטחון אנרגטי על רקע התפשטות המלחמה לחזיתות רבות, כך על פי גורמים ישראליים ומסמכי ממשלה.
לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו מבקשת לבטל את ההגבלות על כמות הנפט שניתן לפרוק בנמל אילת, היושב סמוך לאתרי נופש וחופים וגם צמוד לשונית אלמוגים עדינה. ההגבלות שהוטלו בשנת 2021 על ידי המשרד להגנת הסביבה ואשר עצרו למעשה עסקת אספקת נפט עם איחוד האמירויות הערביות, הוקלו זמנית בסוף השנה שעברה עם תחילת המלחמה בעזה.
הנמל שייך לחברת קצא"א שבבעלות המדינה, שמפעילה צינור החוצה את ישראל ומחבר את הים האדום והים התיכון ומהווה חלופה למכליות החוצות את תעלת סואץ. קצא"א רוצה לקבל אישור להעביר יותר נפט אבל הרגולטורים הסביבתיים וראש עיריית אילת מתנגדים לתוכנית.
כתגובה למלחמה נגד חמאס, שהציתה את העימות עם חיזבאללה בלבנון וגררה התקפות משלוחות איראניות אחרות בתימן, עיראק ואפילו מצד איראן עצמה, ישראל נקטה צעדים להבטיח שתוכל לשמור על כלכלתה. כאשר מקור האנרגיה העיקרי שלה, שדה הגז הימי "תמר", נסגר לזמן קצר בתחילת המלחמה עם חמאס, השתמשה ישראל באספקה שיועדה לייצוא. בעוד החות'ים משבשים את הסחר בים האדום, וספינות פנו לנמלי הים התיכון, חברות האנרגיה הקימו רשתות גיבוי משלהם.
קצא"א חתמה על עסקה להעברת כמויות גדולות של נפט מאיחוד האמירויות לאירופה דרך הצינור שלה ב-2020, זמן קצר לאחר שישראל ואיחוד האמירויות נירמלו את הקשרים ביניהם, באחת השותפויות המשמעותיות ביותר שנוצרו מהסכם אברהם בתיווך ארה"ב.
העסקה הייתה צפויה להעביר עשרות מיליוני טונות של נפט, כלומר כ-50 מכליות שעוגנות בקו החוף הצפוף של אילת מדי שנה, כך נמסר מהמשרד להגנת הסביבה. הממוצע השנתי הקודם היה שתיים. אך המשרד להגנת הסביבה נקט במדיניות נוקשה של "ללא סיכון נוסף" והציב מגבלה של שני מיליון טון נפט, ולמעשה חסם את העסקה.
שונית האלמוגים באילת היא ייחודית בכך שהוכיחה עמידות בפני שינויי האקלים, בזמן ששוניות רבות ברחבי העולם גוססות. היא נחשבת גם פנינת טבע המושכת תיירים רבים. קרבתה לנמל משאירה אותה פגיעה אפילו לדליפה הקטנה ביותר ממכלית אחת.
למרות הסיכונים הללו, משרד רה"מ המליץ החודש להרחיב את ההקלה בהגבלות כך שתכלול גם דלק למסחר וגם לשימוש ביתי, ואף להרחבת יכולת פריקת מוצרי הנפט באילת, כך עולה מדו"ח פנימי שראה רויטרס. "ממשלת ישראל לא נוקטת בגישה של הימנעות מוחלטת מסיכונים – לא בביטחון, לא באנרגיה ולא בסביבה", נאמר בדו"ח ועדת שרים שהקים יוסי שלי, מנכ"ל לשכת נתניהו, ולא פורסם לציבור. "אי ביטול ההגבלות על מדיניות 'ללא סיכון נוסף', ללא ניהול הסיכון, ואי הרחבת נמל התזקיקים עלולים להביא לסגירת מסוף אילת ולא לאפשר את המענה הנדרש בשעת חירום".
הוועדה הורתה למשרד לאיכות הסביבה לגבש תוכנית למזער סיכונים ממשלוחי הנפט.
המשרד להגנת הסביבה כתבה ללשכת נתניהו ב-16 באפריל לאחר קבלת הדו"ח, ובמכתבה, שהגיעה לידי רויטרס, נאמר כי חששותיהם זכו להתעלמות, ושהמלצות הדו"ח אינן מקובלות וכי אין ברשות המשרד המשאבים להסדיר את הגידול המוצע במשלוחים. בטענתו, המשרד ציטט תקלות עבר, כמו בשנת 2014 כאשר הצינור של קצא"א דלף, ושפך מיליוני ליטרים של נפט לתוך שמורת טבע.
לא ברור אם הסרת המגבלות על נמל אילת תחייה את עסקת הנפט עם איחוד האמירויות.
חברת פטרומל, יחידה של נשיונל הולדינג מאבו דאבי ואחד מבעלי החברה שחתמה על העסקה עם קצא"א, לא הגיבה מיד לבקשת התגובה של רויטרס.
שמירה על זרימת הנפט
יו"ר קצא"א ארז חלפון בירך על פניית הפרסה של הממשלה ואמר כי המלחמה הבהירה את "החשיבות האסטרטגית, הביטחונית והאנרגטית של מתקן קצא"א באילת". ללא אספקת נפט קבועה, המתקן באילת יתנוון ויהפוך לבלתי אמין, נמסר מקצא"א.
כמעט כל הסחר של ישראל, כולל משלוחי אנרגיה, עובר דרך הים ורובו מתרחש לאורך חוף הים התיכון בנמלי חיפה, אשדוד ואשקלון. בשנת 2023 ייבאה ישראל 267,000 חביות נפט גולמי ליום, על פי נתונים של חברת האנליטיקה קפלר, בעיקר מקזחסטן, אזרבייג'ן וכורדיסטאן.
עסקת הנפט האמירתית עשויה להיות שווה כ-50 מיליון דולר בשנה עבור קצא"א, לפי הדו"ח הפנימי. משרד האנרגיה הישראלי אמר לרויטרס כי משלוחי נפט צריכים להספיק לשמירה כלכלית על הטרמינל, אך יש לטפל בהם כראוי שלא יגרמו נזק סביבתי.
גורם ממשלתי אחד דחה טענה של מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה שיש דרכים אחרות לשמור על תפקוד הנמל. "העמדה המקצועית צוינה בבירור שכל אמצעי מלבד פעילות ממשית לא יספיק כדי לשמור על תפקוד ערוץ זה", אמר הגורם לרויטרס.
הוועדה, הדגיש הגורם, לא אמרה למשרד להגנת הסביבה בדיוק כמה נפט יש לאפשר או כיצד לבצע את הבדיקה, אלא רק לבצע אותה. זה נתן למשרד שלושה חודשים לעמוד בדרישות.
