אלוף (מיל') אליעזר שקדי, שעמד בראש הצוות לשילוב תכליתי של חרדים בצה"ל, הציג אתמול (ב') את הדו"ח שגיבש לשר הביטחון יואב גלנט, לרמטכ"ל רב- אלוף הרצי הלוי ולמנכ"ל משרד הביטחון אייל זמיר. בין ההמלצות: הקמת מכינות קצרות טווח לפני הגיוס, הקמת בסיס טירונות והכשרה ייעודי למתגייסים החרדים ל"נחיתה רכה", פיתוח כלי הערכה מותאמים לציבור החרדי, גיוס למילואים אחרי גיל הפטור של בעלי מקצועות קריטיים, פתיחת מסלולים רבים המותאמים לאורחות החיים, הקמת אתר מידע ייעודי דיגיטלי, הקמת פלוגות הגנה קרביות במילואים ובסדיר.
בדצמבר 2023, כשביקש השר גלנט משקדי לעמוד בראש הצוות, הציב לו מפקד חיל האוויר לשעבר שלושה תנאים: לנהל את הצוות בהתנדבות, שהעבודה תהיה על דעת השר, הרמטכ"ל ומנכ"ל משרד הביטחון ושהעבודה השוטפת תהיה ללא מפגש עם חברי כנסת ובלי קשר לחוס הגיוס. "אמרתי שאעשה כל מה שאני יכול בלי ועם חוק", אמר שקדי וציין כי הוא מכיר את תחום שילוב חרדים עוד מהקמת תכנית "שח"ר כחול", לשילוב חרדים בחיל האוויר, תכנית שהוכתרה כהצלחה בצבא ובעולם החרדי גם יחד. "אני רואה חשיבות גדולה בצורך המבצעי שיש עכשיו לגיוס חרדים ומבקש להדגיש שלא מדובר במלחמה אידיאולוגית, אנחנו עם אחד שצריך למצוא את הדרך לעשות את הדברים כמו שצריך".
יחד עם שקדי חברי הוועדה הם: תא"ל שי טייב – רח"ט תכנון ומנהל כוח אדם, תא"ל גיל פנחס – היועץ הכספי לרמטכ"ל, ראש אגף התקציבים במשרד הביטחון וראש המערך הכלכלי בצה"ל, עו"ד איתי אופיר יועמ"ש מערכת הביטחון, אל"ם קובי רגב – רמ"ח ארגון באגף התכנון, אל"ם אלון מצליח מפקד מיטב, אל"ם במיל' אילן אבישי וסא"ל במיל' הרב רם משה ראב"ד – ממקימי תכנית "שח"ר כחול", הדר פרץ, יועצת לשר הביטחון והיועץ האסטרטגי אלי קמיר.
חברי הצוות נפגשו עם בכירי צה"ל ומערכת הביטחון: הרמטכ"ל וסגנו, אלופים ומפקדי זרועות, והבינו כי ישנה נכונות ופתיחות רבה להסיר חסמים בגיוס חסמים. במקביל, קיימו פגישות רבות עם רבנים חרדים ומנהיגי קהילות והבינו שמדובר ב"שעת רצון", יש שינוי עמוק בגישה בעקבות המלחמה ולכן יש פוטנציאל גדול להגדיל את הגיוס. מסקר שנערך על ידי חוקר חרדי מהמועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, בקרב חרדים מעל גיל הפטור, עולה כי 13 אחוז מהחרדים בגילים אלו לא עובדים ולא לומדים; 39 אחוז רק עובדים; 19 אחוזים עובדים ולומדים ורק 29 אחוזים רק לומדים ולמעשה מהווים "תורתם אומנותם", שזכאים לפטור מגיוס.
הצוות המליץ לפעול כך שחלק גדול מהפתרונות ייושמו כבר עד לסוף השנה הנוכחית. חשוב לציין כי חלק מההמלצות כבר יצאו לדרך כ"רגל בדלת" או יושמו בשטח כפיילוט.
עיקרי המלצות הצוות:
- פיתוח כלי הערכה ייחודיים למתגייס החרדי, תוך התחשבות ברקע החינוכי והחברתי שלו על מנת לאתר מועמדים לתפקידים מגוונים אשר יוכלו לשרת בהם שירות משמעותי המתאים לכישוריהם ורצונם.
- הקמת בסיס טירונות והכשרה ראשונית ייעודי למתגייס החרדי שיהווה "שער הכניסה לצה"ל".
- מתן תמיכה כלכלית וחברתית לצעירים חרדים אשר מבקשים להתגייס ואין להם עורף משפחתי תומך.
- הקמת אתר מידע ייעודי למתגייס החרדי וקליטת מוקדנים חרדים שייתנו מענה מוסמך לשאלות ולפניות של המועמדים לגיוס.
- איתור וגיוס של מועמדים אחרי גיל הפטור, בעלי משפחות שהם בעלי מקצועות ייחודיים הדרושים מאוד לצה"ל.
- פתיחת מסלולים רבים מותאמים למשרת החרדי- בכל הגילאים ובכל התחומים- כולל הרחבת תפקידי לחימה. דגש עיקרי: לא לשלוח לרבנות, למעט טיפול בחללים, מתוך הבנה שיכולות רבות "מתבזבזות" שם.
- הקמת פלוגות הגנה קרביות במילואים ובסדיר באזורי הישובים החרדים כמו מודיעין עילית, בית"ר עילית, אלעד, עמנואל, מעלה עמוס ומיצד.
- הגדרת "תו תקן" לסביבת שירות התומכת את אורחות חייו של המשרת החרדי בצה"ל, והקפדה על מימושה שיעוגנו בפקודה מטכ"לית. ככל הנראה כבר בקיץ הנוכחי.
- החלת מדיניות לפיה כל התפקידים בצה"ל, כולל קורס טייס, סיירות, תפקידי אמ"ן, תקשוב וסייבר וכד' יהיו פתוחים בפני מי שיבחר לוותר על מסלול ייחודי ולהשתלב כיחיד בהתאמות הבסיסיות לשמירת אורחות חיים.
- הסדרת מעמדם של עריקים ומי שהשתחררו משירות על בסיס נפשי, שלא בצדק, אשר מבקשים תיקון – לחזור בהם ולשרת בצה"ל.
- תוכנית להשתלבות חרדים בשוק האזרחי לאחר השירות הצבאי שתכלול הכשרה מקצועית וסיוע בהשמה.
- מינוי יוהל"ח – יועץ הרמטכ"ל לענייני חרדים. קצין חרדי בכיר בדרגת תא"ל שמוערך בצבא ובמגזזר החרדי, שישמש יועץ לפורום מטכ"ל ולרמטכ"ל בנושא. יחד עם שינוי ארגוני של מינהלת החרדים.
- הובלת ההליך על ידי סגן הרמטכ"ל ובניית תכנית רב שנתית שתחייב את הצבא לכך.
ראש הצוות, אלוף (במיל') אליעזר שקדי אמר: "הצורך בגיוס חרדים, שהתחדד במלחמה, הוא צורך עמוק ואמיתי ויש שעת רצון גדולה בצה"ל ובחברה החרדית. בראייה ארוכת טווח, אל פני העתיד אי אפשר להפריז בחשיבות הנושא על כלל היבטיו השונים למדינת ישראל ולעם היהודי. קירוב לבבות דורש עוצמה פנימית גדולה, אבל, מלחמת אחים היא קטסטרופה. גיוס חרדים לצה"ל ושילובם הנכון, היא משימה חשובה מאין כמותה וטמונה בה אחריות גדולה. עשייה שהיא זכות גדולה ומצווה גדולה. קירוב לבבות מחייב לראות את האחר, להקשיב לו, להבין, להכיל, לקבל, לא להיות שיפוטי, להפגין גדלות רוח, להתפשר, למצוא דרכים לחיות ביחד ולפעול יחד למרות המחלוקות".
על הטענה כי שילוב מוגבר של חרדים יפגע בשילוב הנשים שהולך ועולה בשנים האחרונות, אמר שקדי כי "יש לי ניסיון בזה, וכשרוצים מוצאים פתרונות. כל המהלכים צריכים להיות בהסתכלות אמיתית וכנה. אני לא חושב שהחרדים צריכים להיות ביחידות ובערוצים נפרדים. צריך לקלוט אותם, וצריך לחיות במתכונת שמאפשרת חיים לכל אחד כפי אמונתו. אי אפשר להפריז בחשיבות המהלך. מקווה ומאמין שהוא יעלה את כולנו על נתיב נכון".
לשאלת מקור ראשון האם המלצות הוועדה יתקבלו בצבא, אמר שקדי: "הגשתי את המסמך לשר ולרמטכ"ל, שניהם התייחסו לזה ברצינות, ושידרו מסר נחוש. זה ייכנס לתר"ש ומעריך שזה יקרה. יש סיכוי שהוא יעלה על נתיב של מימוש".
שר הביטחון גלנט הודה ליו"ר הוועדה שקדי על עבודתו ואמר: "יחד עם הצוות המסור ובשיתוף פעולה עם הרמטכ״ל ומנכ״ל משרד הביטחון, הבאנו בשורה לעם ישראל כולו ובפרט לבני המגזר החרדי – האפשרות להתגייס לכל יחידה בצה"ל ולשמור על אורח חייהם. מערכת הביטחון תמשיך לתמוך בכל מאמץ שיביא להרחבת השורות. בימים בהם צה״ל נלחם בשבע זירות, קרובות ורחוקות, על מנת לשמור על ביטחון ישראל ולהתמודד עם הצרכים, עלינו לדאוג כי כל מי שנדרש יוכל להצטרף, מדובר בצורך מבצעי אמיתי ובפעולה הכרחית וחיונית. אני סמוך ובטוח שאלפי החרדים שפנו כדי לבצע שירות משמעותי בצה״ל – יזכו ביחס הולם ובהתאמה לאורחות חייהם ויצליחו לתרום את חלקם למען ביטחון המדינה. מערכת הביטחון כולה וצה״ל בפרט ילמדו לעומק את הדו״ח והמלצותיו, ויגבשו תוך זמן קצר תוכנית עבודה מקיפה למימוש המסקנות".
