28 נשיאים ורקטורים של מוסדות אקדמיים בישראל חתמו על מכתב נגד חוק הגיוס, בו טענו כי הדבר יעגן בחוק את השתמטות תלמידי הישיבות החרדים ויעלה את נטל המילואים על הציבור המשרת – רבים מהם סטודנטים באקדמיה – דבר שיפגע באיכות הלימודים.
על פי תזכיר החוק המוצע, חיילים שאינם קצינים ישרתו עד 42 יום בשנה בממוצע, לעומת 18 ימים כעת, וקצינים ישרתו עד 55 יום בשנה, לעומת 28 יום כעת, וזאת עד גיל 45 ו-50, בהתאמה.
"לחוק השתמטות כזה יש השלכות מרחיקות לכת על האקדמיה, מצוינותה ויכולתה לשרת כראוי את המדינה והחברה. לאחר טבח 7 באוקטובר והמלחמה שבעקבותיו, הנטל הביטחוני עלה וממשיך לעלות באופן חד. אם לא יגדל ציבור המשרתים בצה"ל, תוספת הנטל תיפול כולה על הציבור המשרת כיום", אמרו החותמים על המכתב וציינו כי "כשליש מציבור הסטודנטים באוניברסיטאות שירת תקופות מילואים ארוכות מאד במהלך המלחמה, ורבים מהסטודנטים נקראו לתקופת שירות מילואים נוספת".
"חלוקת הנטל הלא שוויונית, אשר בה רק חלק מן הציבור מסכן את חייו ומקדיש מזמנו למען הגנת הכלל, היא לא מוסרית בעליל ופוגעת במרקם החיים המשותפים של כולנו. לשירות מילואים ממושך יש השפעות כלכליות וחברתיות קשות. באקדמיה, הוא פוגע בראש ובראשונה, בסטודנטים ובחוקרים המשרתים במילואים, שסיכוייהם להצליח בלימודים ובמחקר נפגעים מאוד עקב השירות עצמו וכן עקב ההשלכות ארוכות הטווח שלו".
"שירות ממושך פוגע באיכות הלימודים האקדמיים ובמשך הזמן הנדרש לסיומם, באיכות התואר האקדמי ובתרומת המחקר המדעי בכללו. שירות ממושך יגרום לסטודנטים ולחוקרים, ובפרט הצעירים שביניהם, שהקריירה והקידום שלהם ייפגעו, להעדיף לעזוב את הארץ ולמסיימי ההשתלמויות האקדמיות בחו״ל – לבחור לא לשוב ארצה. התוצאה הבלתי נמנעת תהיה פגיעה חמורה בחוסנה, בביטחונה ובמעמדה התרבותי והמדעי של מדינת ישראל, הן בטווח המיידי והן בטווח הארוך", אמרו בכירי האקדמיה.
"אנו קוראים לפעול לצמצום נטל המילואים, באמצעות גיוס תלמידי הישיבות. אנו מחזקים את ידי חברות וחברי הקהילה האקדמית, ובכללם מנהיגי מוסדות אקדמיים, במאבק נחוש באי השוויון בנטל ובכוונה לחוקק חוק אשר ינציח מציאות זו. נושא זה הינו בנפשה של האקדמיה בישראל, ואנו תומכים בהובלה אקטיבית של המוסדות האקדמיים את המאבק החשוב לקידום שוויון, ולצמצום נטל המילואים על הציבור המשרת".
החותמים על המכתב: פרופ' יצחק אפלויג, לשעבר נשיא הטכניון; פרופ' יוסי בן-ארצי, לשעבר רקטור אוניברסיטת חיפה; פרופ' אהרון בן-זאב, לשעבר רקטור ונשיא אוניברסיטת חיפה; פרופ׳ חיים בן שחר, לשעבר נשיא אוניברסיטת תל-אביב; פרופ׳ אבישי ברוורמן, לשעבר נשיא אוניברסיטת בן גוריון; פרופ' חנוך גוטפרוינד, לשעבר רקטור ונשיא האוניברסיטה העברית; פרופ' צבי הכהן, לשעבר רקטור אוניברסיטת בן-גוריון בנגב; פרופ' ג'ימי וינבלט, לשעבר רקטור אוניברסיטת בן גוריון; פרופ׳ דניאל זייפמן, לשעבר נשיא מכון וייצמן; פרופ׳ שמעון ינקלביץ׳, לשעבר רקטור אוניברסיטת תל אביב; פרופ׳ נילי כהן, לשעבר רקטורית אוניברסיטת תל אביב; פרופ׳ רבקה כרמי, לשעבר נשיאת אוניברסיטת בן גוריון; פרופ׳ דני לויתן, לשעבר רקטור אוניברסיטת תל-אביב; פרופ' מנחם מגידור, לשעבר נשיא האוניברסיטה העברית; פרופ׳ ברק מדינה, לשעבר רקטור האוניברסיטה העברית; פרופ' רפי מלניק, לשעבר נשיא אוניברסיטת רייכמן; פרופ׳ מיכל נאמן, לשעבר משנה לנשיא מכון וייצמן; פרופ' משה סידי, לשעבר משנה בכיר לנשיא הטכניון; פרופ׳ ירון עוז, לשעבר רקטור אוניברסיטת תל אביב; פרופ׳ דן עמיר, לשעבר רקטור אוניברסיטת תל אביב; פרופ' פאול פייגין, לשעבר משנה בכיר לנשיא הטכניון; פרופ' דוד פרג'י, לשעבר רקטור אוניברסיטת חיפה; פרופ׳ יוסי קלפטר, לשעבר נשיא אוניברסיטת תל-אביב; פרופ׳ איתמר רבינוביץ׳, לשעבר רקטור ונשיא אוניברסיטת תל אביב; פרופ' אדם שוורץ, לשעבר משנה בכיר לנשיא הטכניון; פרופ׳ אהרון שי, לשעבר רקטור אוניברסיטת תל-אביב; מר עמוס שפירא, לשעבר נשיא אוניברסיטת חיפה; פרופ' זאב תדמור, לשעבר נשיא הטכניון.
