בתערוכת "לקראת ישראל 100", שמתקיימת במוסד הטכניון, הוקדש חלק לחברה החרדית. התערוכה עוסקת בעתידה של החברה הישראלית ובאתגריה בעוד שלושים שנה, עד שנת 2048.
אחד הקטעים בתערוכה מוקדש לחברה החרדית. תחת הכותרת "חרדים לעתיד" נכתב כיצד תראה ישראל, לאור הגידול הרב של הציבור החרדי: "על פי התחזיות בשנת 2048 עתידים החרדים להיות יותר מ-25% מאזרחי המדינה. הדבר יוביל להעמקת אי השוויון, השנאה והפחד בין החרדים לחברה הכללית. כתוצאה מכך תגבר ההסתגרות המרחבית בערים ובשכונות חרדיות והיא מאיימת על עתידו של המרקם החברתי-תרבותי בישראל".
בתערוכה מצוינת העיר בני ברק כמקרה בוחן להשתלבות החרדים בחברה הישראלית. לפי הטקסט שנכתב בדברי ההסבר, בני ברק היא מעין "גטו". "היא נמצאת בלב גוש אבל לא חלק ממנו", נכתב. "העיר בנויה כגטו שלא מאפשר לשינוי החברתי לחדור לתחומה". מטרת הפרויקט כפי שהוצג בתערוכה היא לגרום לבני ברק להיפתח למרחבים משותפים מעבר לעיר ולהתמודד עם הבעיות של חוסר מרחבים ציבוריים בעיר החרדית.
קבוצת סטודנטים חרדים בטכניון זעמה על הצגת הדברים בתערוכה כפי שנכתבו. אחד מהם, מרדכי חיים שטרנליכט, סטודנט למדעי המחשב, כתב בפייסבוק כי הדברים מזכירים לו קונוטציות מהעיתון האנטישמי דר שטירמר: "בתור סטודנט חרדי, שנכנס לטכניון כחלק מתכנית שעניינה הוא שילוב החרדים בטכניון קשה לי לקרוא את הפסקה הזו ולא להיפגע עד עמקי נשמתי. קשה להתעלם מהטחת ההאשמות במגזר החרדי, שגידולו יגרום להעמקת אי השוויון השנאה והפחד. אם הטענות לא היו עצובות הן היו מצחיקות, כי הן מביעות אי שוויון שנאה ופחד, במסווה של שמירה על המרקם החברתי-תרבותי. אני מנסה לחשוב מה היה קורה לו המיעוט החרדי במקרה זה היה מוחלף בכל מיעוט אחר, הן אתני והן מגדרי. לא צריך דמיון רב בשביל לצייר בעיני רוחי את קול הזעקה שהיה קם לו היה כתוב שם ערבי\להט"בי\רוסי\אתיופי".
למקור ראשון סיפר שטרנליכט כי לא רק הוא נפגע מתערוכת "חרדים לעתיד", אלא גם סטודנטים חרדים שלומדים בטכניון ו"נאלצו לגלות שגידול מספרם בחברה הישראלית מעורר שנאה ופחד".
תגובת הטכניון: "מדובר בפרויקט גמר אקדמי של סטודנט במסלול לאדריכלות נוף שהוצג במסגרת תערוכת הסיום בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים. חבל שהסטודנט שכתב את הפוסט לא קרא את תקציר העבודה עד סופו ולא הבין את מהות הפרויקט לאשורו. שכן הפרויקט מבקש ליצור גשר בין דתיים וחילוניים ולא היה בו כל מסר פוגעני. הסטודנט, שגם הוא דתי, ביקש בפרויקט הסיום שלו לתקן עוול היסטורי בחלוקת שטחים פתוחים לאוכלוסייה החרדית בבני ברק על ידי יצירת פארק עירוני על כביש 4 ובכך לתת מענה לסוגיית המחסור בשטחים פתוחים בעיר.
כותרת הפרויקט של הסטודנט – 'חרדים לעתיד' – אינו מושג המדבר על אנשים אלא מתייחס לשורש ח.ר.ד, המתאר דאגה מתוך איכפתיות ורצון היסטורי לתקן את העוול. נדגיש כי הטכניון משמש דוגמה ומופת לסובלנות בחברה הישראלית ואנו נחושים להמשיך ולפעול ברוח זו הדוגלת בשיוויון מלא לכל אדם, ללא קשר להשתייכותו החברתית, הדתית והתרבותית.
