אתמול (ד') היה היום האחרון של כנס החורף של הכנסת, כנס שנערך בצל המלחמה עם מעט חקיקה שרובה הוקדשה למצב החירום ועלייה בדיוני וועדות בנושאים של הסתה וטרור. במהלך כנס החורף הועברו כ-115 הצעות חוק בקריאה השנייה והשלישית, כ-148 בקריאה הראשונה, וכ-224 בקריאה הטרומית.
בין הצעות החוק שהועברו בקריאה השנייה והשלישית, אושר תקציב המדינה בפעם הרביעית בשל דרישות תקציביות של המלחמה, אושרה לראשונה הכרה בארוסות הנופלים ומתן מעטפת שיקומית כלכלית בשווי 600,000 ש״ח הכוללת תגמול חודשי, מימון תואר ראשון, טיפולים רפואיים ורגשיים. בנוסף, אושר סיוע כלכלי למשפחות החטופים, מימון תואר ראשון ומתן סיוע כספי ללוחמים וכן הקלות והתאמות לסטודנטים ששירתו במילואים ולבני זוגם.
כמו כן, הוחמרה ענישה למסיעי, מעסיקי ומליני שב״חים פלסטינים עם הגדלת קנסות ומאסר. על רקע העסקה להשבת החטופים ושחרור מחבלים, עבר החוק על הגבלת חזרתו של מורשע במעשה טרור לסביבת נפגעי העבירה או לסביבת קרובי משפחה מקרבה ראשונה של הקורבן.
חוק שלא קשור למלחמה עבר גם כן – הוספת נקודות זיכוי ממס להורים עובדים לילדים עד גיל 3; על ילדים עד גיל 1 ובגילי 3-4 תינתן תוספת של עד 484₪ בכל חודש עבור כל ילד, ועל ילדים בגילי 1-3 תינתן תוספת של עד 968₪ בכל חודש עבור כל ילד.
לקראת היציאה לפגרה שתימשך חודש וחצי, דרשו חברי הכנסת להמשיך את פעילותה הפרלמנטרית. אתמול תלו חברי הכנסת מיש עתיד שלטים על דלת לשכתם עם הכיתוב "כאן לא יוצאים לפגרה", אך מדובר בצעד פופוליסטי, הגם שאינו נכון.
בעבר לא היו מקרים בהם בוטלה הפגרה לחלוטין. לעיתים היא נדחתה במספר ימים על מנת להשלים חקיקה דחופה. במהלך מגיפת הקורונה קרה מקרה הפוך, כאשר גורמים בממשלה ביקשו להאריך את פגרת הכנסת, אך הייעוץ המשפטי לממשלה דחה זאת.
נתונים של המכון הישראלי לדמוקרטיה מראים כי פגרת הכנסת אינה חריגה בהשוואה לפרלמנטים בעולם. לפי החוקרות אביטל פרידמן וד"ר חן פרידברג, פגרת הכנסת השגרתית היא לא חופשה, אלא נועדה לאפשר לחברי הכנסת להתפנות לפעילות מפלגתית והכנה של עבודה פרלמנטרית לקראת הכנס הבא, כמו פגישות עם גורמי ציבור וכתיבת הצעות חוק, לצד יצירת קשר עם הציבור.
בנוסף, מלבד וועדות חוץ וביטחון והכספים שמתכנסות כרגיל גם בימי הפגרה, לכל אחת מן הוועדות ניתנה אפשרות לקיים מספר דיונים גם בימי פגרה, למרות שהמליאה לא אמורה לפעול. ניתן לכנס אותה בעקבות דרישה של 25 ח"כים או בשל דרישת הממשלה – למשל להעביר החלטה חשובה. זהו מצב חריג אך לא חסר תקדים. כך היה לדוגמה בפגרה האחרונה, עם תחילת המלחמה בה התכנסה המליאה פעמיים לאישור כניסתם כשרים בממשלה של בני גנץ, גדי איזנקוט, גדעון סער, חילי טרופר, יפעת שאשא ביטון ואוריאל בוסו.
