ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות והוועדה לענייני ביקורת המדינה התכנסו היום (ב') לדיון משותף בנושא דו"ח מבקר המדינה על יישום החלטת הממשלה בדבר העלאת יהודי אתיופיה, אשר נכתב לפני 16 שנה.
החלטת ממשלה 713 עסקה במבצע "צור ישראל" להמשך הבאת הממתינים מאדיס אבבה וגונדר לישראל, במסגרתה הוחלט על הבאתם של 3,000 ממתינים לישראל ובמסגרת הבדיקות שנעשו נמצאו עוד 1,226 אנשים שמתאימים לעלייה אך הם לא מובאים לישראל בגלל היעדר מקור תקציבי. לפי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, ישנם כ-14 אלף אנשים שנמצאים במחנות באתיופיה וממתינים לעלייה ארצה.
Video: צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת
יו"ר הוועדה חבר הכנסת עודד פורר אמר: "1,226 אנשים שהם זכאי עלייה לפי החלטה הממשלה צריכים לעלות לישראל באופן מיידי. מדינת ישראל צריכה להביא לכך את המקור התקציבי המתאים למרות שהיא העבירה את תקציב בשבוע שעבר. מדינת ישראל לא צריכה להתנהל עם מכסות לעולים. דלתות העלייה של ישראל תמיד צריכות להישאר פתוחות. כל מי שנמצא באתיופיה והוא זכאי לעלייה צריך להגיע לישראל כמה שיותר מהר. לא סביר בעיניי שיש אלפי ממתינים באתיופיה. משרדי הממשלה לא עושים מספיק כדי להעלות את הממתינים באתיופיה לישראל. צריך להעלות את בני הקהילה האתיופית לישראל בטווח הזמן המיידי. בסוף תקום ועדת חקירה ממלכתית על פיצול המשפחות של הקהילה האתיופית".
ח"כ מיקי לוי, יו"ר הוועדה לענייני ביקורת המדינה ציין כי "דו"ח המבקר בנושא העלאת שארית יהודי אתיופיה אמנם נכתב בשנת 2008 אך העלאתם של כלל יהודי אתיופיה עדיין לא הסתיימה. ממשלת ישראל קיבלה חמש החלטות שנוגעות בהעלאת יהודי אתיופיה אך עדיין אלפי אנשים ממתינים לעלות לישראל. לא יכול להיות שהחלטות הממשלה לא מתבצעות בצורה מלאה. ראוי שמשרד מבקר המדינה יבצע דו"ח מעקב אחר העלאת יהודי אתיופיה. אנחנו מבקשים מהפרויקטור להציג את מסקנות הוועדה שלו בדיון אצלנו".
שר העלייה והקליטה ושר הפנים מינו בחודש אוגוסט האחרון את הראל קנפו להיות פרויקטור שמכהן כיו"ר צוות אשר אמון על גיבוש מתווה ההמלצות לשרים בהתאם להחלטת הממשלה 713. במסגרת עבודת צוות הוועדה, הצוות יגבש קריטריונים להמשך העלייה והכניסה לישראל והמלצות לעניין הממתינים בגונדר ואדיס אבבה וסגירת המחנות. צוות הוועדה יעביר את המלצותיו לשרים מיד עם סיום עבודת הוועדה.
הראל קנפו, פרויקטור העלייה מאתיופיה אמר כי "בוועדה שהקמנו חברים רבנים, קייסים ונציגים שונים ממשרדי הממשלה. ארגונים רבים של קהילת יוצאי אתיופיה מדברים אצלנו בוועדה, אך הם לא חברים בוועדה באופן רשמי. המחשבה היא שמשרדי הממשלה לוקחים אחריות מלאה על העלאת בני הקהילה האתיופית לישראל. ריבוי האינטרסים בנושא העלאת יהודי אתיופיה הוא גדול מאוד, לכן חשוב שהוועדה שקמה תהיה אובייקטיבית לחלוטין. אנחנו נגיש לשרים את מסקנות הוועדה לאחר חג הפסח. ממשלת ישראל צריכה לקבל החלטה כיצד היא רוצה להתקדם עם העלייה לישראל. שר העלייה והקליטה רוצה לגבש מדיניות חדשה וברורה להעלאת הקהילה האתיופית לישראל".
נציגים מבני הקהילה האתיופית דיברו בפניי הוועדה והציגו את הקשיים שעוברים על המשפחות שהעלייה לישראל פיצלה אותן. אסרס דמלש, ששירתה יותר מ-100 ימי מילואים כקצינה בדרגת סרן, סיפרה: "יש לי שתי אחיות שנמצאות באתיופיה והן לא עולות לישראל. נמאס לנו כבר מהחלטות שמתקבלות, אנחנו צריכים מעשים. פגשתי מערכת אטומה שפעם אחר פעם תסכלה אותי ופגעה בתחושת השייכות שלי למדינה. אבל לא ויתרתי. בשבעה באוקטובר לא התבלבלתי לשנייה והתייצבתי במערכה. נתתי את כל כולי בלי להתחשבן, אבל כשאני פושטת את המדים אני נמצאת במערכה אחרת – על האחיות שלי. אני לא אוותר".
עמית גיל-בייז, מנהלת מחלקת אפריקה במשרד החוץ ציינה כי "אנחנו עוקבים כל העת אחר ההתפתחויות באתיופיה. בחודש אוגוסט האחרון ביקרה נציגות של שגרירות ישראל באתיופיה במחנות של הממתינים לעלייה". נציגת משרד האוצר הוסיפה כי "ככל שתתקבל החלטת ממשלה להעלות קבוצות נוספות מבני הקהילה האתיופית, יידרשו לכך מקורות תקציביים נוספים. על מנת להעלות את יתר הממתינים באתיופיה לישראל שעומדים בקריטריונים של החלטת הממשלה, נדרש למצוא מקור תקציבי של כ-200 מיליון שקלים".
ברשות האוכלוסין וההגירה הדגישו כי הקריטריון המרכזי לעלייה לישראל הוא ההיכללות ברשימות של "זרע ישראל" במחנות באתיופיה. "לפי הבדיקות שלנו, אין כרגע אף אחד ברשימות האלה שיש לו הורה או ילד בישראל. כל מי שחושב שהמשפחה שלו זכאית לעלייה במסגרת חוק השבות ולא במסגרת החלטת ממשלה, יכול להגיש בקשה בערוץ פתוח. באופן היסטורי, הזכאות לעולים מאתיופיה לפי חוק השבות נמצאת במשרד הפנים ולא בסוכנות היהודית – כפי שמקובל ביתר המדינות בעולם", אמרה נציגת רשות האוכלוסין וההגירה.
גבריאל סוד מפדרציית ניו-יורק סיפר בדיון כי הפדרציה היהודית הקימה בית מרקחת במחנות שם הם גם מחלקים מזון. "אנחנו רוצים לדעת האם לממשלה יש תוכנית חילוץ וסיוע לכל אותם אלפים שממתינים במחנות באתיופיה. לא הגיוני שהפדרציות היהודיות בעולם נושאות בנטל הזה לבד בלי סיוע של הממשלה".
חבר הכנסת משה סולומון אמר כי קיבל הבטחה שברגע שהוועדה שמונתה לטפל בנושא תסיים את עבודתה, יימצא מקור תקציבי להעלאת הקהילה האתיופית לישראל: "בני הקהילה האתיופית שהם זכאי חוק השבות לא צריכים לחכות בשום רשימה והם צריכים לעלות מידית לישראל. אני יודע להגיד שתקציב כספי לא יהווה בעיה בעלייה לישראל".
חברת הכנסת צגה מלקו טענה כי "חייבים להיות נציגי הקהילה כחברים רשמיים בוועדה שקמה. מדינת ישראל גוררת רגליים מאז מבצע שלמה בהעלאת כלל יהודי אתיופיה לישראל. המדינה חייבת לשתף את מנהיגי העדה הזקנים בתהליך קבלת ההחלטות כי הם מכירים הכי טוב את השושלת של כל משפחה".
חבר הכנסת פורר סיכם את הדיון ואמר כי הוא "מתבייש שמדינת ישראל לא מצליחה לפתוח את השערים שלה בפני יהדות אתיופיה. הוועדה דורשת למנות קונסול עלייה שיאשר את זכאי חוק השבות שנמצאים באתיופיה. אנחנו דורשים ממשרד החוץ לבקר במחנות הממתינים בהקדם ולתת לנו דיווח על הביקור הזה עד לישיבה הבאה. מבקשים ממשרד החוץ להציג בפנינו את תוכנית החילוץ של הממתינים באתיופיה. מבקש מהפרויקטור של הוועדה להעלאת הקהילה האתיופית לישראל למנות נציג ציבור מטעם הקהילה. הדיון הבא יתקיים עם פתיחת כנס הקיץ".
