ארבעה ימים אחרי שמערכת החינוך בעיר שדרות החלה לפעול לראשונה מזה חמישה חודשים, קיימה אתמול (ד') ועדת החינוך של הכנסת דיון היערכות לחזרתם של כלל התלמידים למערכת החינוך ביישובי העוטף, במהלכה עלו נתונים מטרידים – לפיהם 40 אחוזים מתלמידי שדרות טרם שבו ללימודים בעיר.
רם זהבי, מנהל מחוז הדרום במשרד החינוך, אמר כי "החזרה של שדרות היא החזרה המשמעותית ביותר שמזיזה את כל העוטף. ההיערכות החלה עשרה ימים לפני ה-3 במרץ ונתנו לאנשים להתארגן על עצמם לפני החזרה הביתה. אפשרנו היערכות של צוותים חינוכיים. חייבנו סוג של אסיפת הורים לפני החזרה לבית הספר. היו מחנכים שלא פגשו את התלמידים שלהם חמישה חודשים כי הם פונו למקומות שונים. היה צריך לתדרך את כולם מה עושים ביום שאחרי. הגיעו לעיר 60 משאיות ציוד בשבוע של היערכות מיוחדת במהלכה השמשנו את מוסדות החינוך. העיר חזרה ורואים עיר חיה עם תושבים. ביום ראשון נפתחה כל מערכת החינוך. מספר הנוכחים מיום ראשון היה בין 55 ל-60 אחוזים וגם הסגל הגיע. הייתה גננת שביתה נהרס וסיפרה לי שהיא שבה לגן שלה כי היה לה חשוב לפגוש את ילדי הגן למרות שהיא עדיין מפונה. אנשים התעלו על עצמם".
כשנשאל זהבי האם כל המורים שבו ללמד השיב: "אנחנו מכירים כל מורה שלא חזר. יש כמה עשרות שלא חזרו ואנחנו איתם בדיאלוג אישי, ורובם הבטיחו שיחזרו עד ראשון הקרוב. אנחנו לא עם סטופר". ח"כ מאיר כהן שאל מי יעשו למורה שלא יסכים לחזור מסיבותיו השונות. "חל"ת לא יהיה", הבהיר מנהל מחוז דרום במשרד החינוך, "מדובר במקרים בודדים. יש 18 עובדי הוראה משדרות שהם לא תושבי העיר שהם עדיין מפונים. יש מחנכים שאין להם בית לאור המתקפה ועד שלא יסדירו להם את ביתם לא נשנה את תנאי העסקתם. אני מודאג מספטמבר", הודה זהבי, "יש דיאלוג עם אנשים שאומרים 'אני צריך כוחות לעצמי'. היו מורים שהתפרקו ואמרו שקשה להם לאסוף את עצמם. יש מורה שיש לה בני משפחה שבויים. יש מורה שאמא שלה חזרה מהשבי".
אל"מ במיל' מרקו אזואלוס, נציג פיקוד העורף, אמר: "מדברים על חזרה לשגרה אבל המלחמה עדיין נמשכת והתלמידים יראו מסוקי קרב ומסוקי פינוי פצועים וזאת הסיטואציה. בפיקוד העורף עובדים בשילוב עם המשטרה, הרשויות ומשרדי הממשלה ואנחנו עושים זאת ביחד. יש חזרה ללימודים בעוטף. לכל ישוב אנחנו בונים מבחינה ביטחונית מעטפת, לכל מוסד או מסגרת חליפה אישית. לכל מסגרת חינוכית אנחנו עושים בדיקת מיגון. מסמנים איפה אפשר להיות ואיפה לא. מבחינת אבטחה – לכל יישוב בעוטף יש אבטחה וגם לכל בית ספר שנפתח יש חיילי מילואים כולל אבטחה להסעות".
ליהי חן קריאף, נציגת מועצת התלמידים הארצית, ביקשה להשמיע את קולם של תלמידי העוטף: "אני תלמידת 5 יחידות פיזיקה. יש לנו צמצום של 40 שעות. יש פער של שלושה חודשים ואנחנו מפחדים שתעודת הבגרות שלנו תהיה שווה פחות באוניברסיטאות. אנחנו רוצים תחושת ביטחון בשביל שנחזור. יש בומים שהבית רועד. זה מצב בלתי אפשרי ללמידה. בית הספר נמצא ארבעה קילומטרים מעזה ויש חשש לחדירה מהים או מהאוויר. אני נוסעת 20 דקות לבית הספר ומפחדת שמחבל ישתלט על אוטובוס. לא מרגישה חופשית. עברנו מסביבה של המון ירוק לסביבה עירונית שאנחנו לא רגילים אליה. מבית ספר של 900 תלמידים נשארנו 400 תלמידים וצריך לחבר אותנו מחדש ולעטוף אותנו בפן חברתי, ביטחוני ולימודי". לאור הדברים, התחייב זהבי כי יתאם עם המועצה להשכלה גבוהה שלא תהיה שום פגיעה בתלמידי העוטף בקבלה למוסדות האקדמיים.
יו"ר הוועדה טייב אמר כי "יש פה מסר אמיתי לאויב. עם ישראל חוזר לשגרה. מורי ישראל מוכיחים פעם אחר פעם את מסירותם ומראים כי הם בשליחות אמיתית. לאור הנתונים אני עדיין מודאג ממחסור של 40 אחוזים מהתלמידים".
"המספרים עולים בשלושת הימים האלה", ענה לו מנהל מחוז דרום במשרד החינוך, "צריך לזכור שהיה צבע אדום בשני ושלישי ועדיין לא ירדנו במספרים. שאלו אותנו בשבוע המקדים האם אני יכול להבטיח ביטחון? אנחנו במלחמה אבל מוסדות החינוך תוגברו בחיילים עם נשק ארוך כדי לתת לכולנו תחושה שצה"ל איתנו בשטח. כל מוסדות החינוך בשדרות ממוגנים".
במקביל להחזרת השגרה הלימודית בשדרות, מתמודדים בעירייה עם האתגרים החינוכיים וההתנהגויות החריגות שהחלו בעקבות מאורעות ה-7 באוקטובר והשהות המתמשכת בבתי המלון ובנקודות הפינוי.
"מדובר כאן בסיטואציה לא נורמאלית במסגרתה נדרשים בני נוער וילדים לקיים סוג של שגרה במרחב שמעודד בדיוק את ההיפך", מסבירה שירן אוחנה, מנהלת המחלקה לביטחון קהילתי בעיריית שדרות, את מה שקרה בחודשים האחרונים, "לאחר שכל הצרכים הבסיסיים מולאו – מצאנו עצמנו עוסקים בתופעות החברתיות שאנו עוסקים בהן בשגרה – אלימות, אלכוהול, שימוש בסמים, שוטטות, חוסר הצבה של גבולות מצד ההורים, בסביבה אחרת ובהיקפים גדולים יותר. מצאנו שגם מי שהיה נורמטיבי לפני הפינוי, נכנע להתנהגות על רצף הסיכון, ושהמסגרות, הגבולות והכללים משתנים גם בקרב הילדים וגם בקרב ההורים. הלובי במלון הוא ה'סלון של הבית' או מרחב ציבורי? אפשר לסמוך על עובד המלון שמציע להכיר לי את העיר הגדולה? מי באמת הקובע במלון – ההורים או עובדי המלון? שאלות אלו ורבות נוספות מלוות את החיים במוקדי הפינוי. הנורות האדומות הרגילות לא פועלות".
"אם ניקח את אילת לדוגמה, עיר של קיץ, חופש ומסיבות – החיים שם עבור בני נוער במלונות זו חופשה אחת גדולה. עם כל הניסיון לייצר שגרה, האווירה בבית מלון מכניעה לבסוף", מוסיפה אוחנה, "זו יכולה להיות מכונת הברד ברקע, שולחן הסנוקר, הנגישות לכל צורך ובכלל האפשרות 'לנהל' חיים עצמאיים ולקשור קשרים חברתיים עם כלל השכבות, ויש בכך חשיפה לתוכן לא תואם והתנהגות לא מותאמת גיל". לצד ההשפעות שיש לחיים במוקדי הפינוי, בבתי המלון מתמודדים בני הנוער עם חשיפה מוגברת לתכנים קשים ברשתות, במיוחד כאלו הנוגעים לאירועי ה-7 באוקטובר, אך לא רק. "בעקבות החשיפה הם מסגלים התנהגויות מסוכנות ברשת. כשאין פיקוח והדרכה, בני הנוער עלולים ללכת לאיבוד במרחבים מזיקים".
על כן, בהנחיית ראש העיר אלון דוידי וסגנו אלעד קלימי שאחראי על תחום החינוך בעירייה, יזמו במרחבי הפינוי תוכנית מוגנות בשיתוף מחלקות החינוך, הרווחה והחוסן, במיוחד למידותיהם של תושבי שדרות המפונים, בדגש על בני נוער והוריהם. כך הוקמו להם סדנאות זוגיות להורים, גויס צוות ייעודי למשימת המניעה במוקדי הפינוי, הוקמה סיירת הורים שמורכבת ממתנדבים שסיירו במלונות, במוקדי הבילוי ובזירות השונות, ונפתחו 14 קבוצות הורים להחזרת הסמכות ההורית ומתן כלים לסייע בהגנה על ילדיהם.
השבוע, לאחר יותר מחמישה חודשים מאז יום הלימודים האחרון בעיר, חזרו התלמידים ללימודים במוסדות החינוך, לסמכות ההורית ובכלל להתמודד עם השינוי הקיצוני באורחות החיים. בעיריית שדרות החליטו להעתיק את כל התכנית מנקודות הפינוי לחיי השגרה כעת בעיר. "יש הבנה שאנו שבים לתקופת הסתגלות שבמסגרתה מוטל עלינו להשיב התנהגויות נורמטיביות למה שהיה קודם לכן. השבת הסמכות להורים, מעקב היכרות הלו"ז של הילד ומה שהוא עושה ברשת החברתית ועוד. מה שהיה לפני ה-7 באוקטובר השתנה ואנו מבינים שעלינו להרחיב משמעותית את המענים בתחום הביטחון הקהילתי. הכנו תכנית ראשונה בנושא מוגנות ומניעה בשיתוף אגף החינוך והשירות הפסיכולוגי, הרווחה ויחידת הנוער במסגרת קליטה מחודשת של עיר שפונתה כליל וחוותה שינוי קיצוני באורחות החיים של תושביה. המודל הוצג בפני משרדי ממשלה שלומדים אותו".
במסגרת תוכנית הקליטה ימוסדו קבוצות הורים על מנת לחזק את הסמכות ההורית שהתערערה בחודשים האחרונים, זיהוי התנהגויות חריגות, היכרות עם לוחות הזמנים של הילדים ושלל הנושאים אליהם הוא נחשף במרחבים השונים. לצד זאת תפעל התוכנית מול בני הנוער במסגרות השונות, על ידי צוות מקצועי שהכשרתו הותאמה במיוחד לשדרות, לצורך התמודדות עם טראומה ותחושת חוסר מוגנות בכל המובנים, העלאת המודעות בנושא סכנות הרשת, מוגנות מינית ומניעת שימוש בחומרים ממכרים כגון שתיית אלכוהול, שימוש בסמים ואלימות במרחב הציבורי ועוד..
ראש עיריית שדרות אלון דוידי אמר כי "תושבי שדרות והעיר עצמה התמודדו עם אתגרים ששום עיר בישראל לא נאלצה להתמודד עמם עד כה – עם פינויים של עשרות אלפי תושבים לבתי מלון, שינוי אורחות החיים והשגרה וכל זה תוך כדי התמודדות עם כאב על אירועי השעה. בשעה טובה העיר מתחילה להתמלא שוב בתושבים, משפחות וקולות ילדים, ומתפקידינו לעשות הכל על מנת לחזור לחיים כמה שיותר מהר. במסגרת זאת אנו נעניק ליווי והכוונה לתושבים באמצעות תוכנית מקיפה שהוכנה על ידי אנשי המקצוע הטובים".
