הבחירות לראשות התנועה הקיבוצית נערכו השבוע על רקע הפגיעה הקשה שחלק מהם ספגו ב־7 באוקטובר. אם מוסיפים לכך את המאבק נגד הרפורמה המשפטית שהתנועה השתתפה בו, הרי שיש כאן אירוע משמעותי בחוגי השמאל. התנועה הקיבוצית החליטה לקיים את הבחירות חרף המלחמה, ארבעה חודשים בלבד לאחר המתקפה הרצחנית של ארגון הטרור חמאס על יישובי הנגב המערבי, שבה נרצחו 252 חברים ותושבים בקיבוצים, ועוד 140 נחטפו לרצועת עזה. לנוכח הנסיבות הללו, הקמפיין לא הורגש כמעט.
ב־259 הקיבוצים שהשתתפו בבחירות לא נראו השבוע שלטי תמיכה בשני המועמדים שהתחרו בבחירות: הדס דניאלי־ילין (50) מקיבוץ יגור וליאור שמחה (47) מקיבוץ נצר־סירני. שמחה ניצח בבחירות לאחר שקיבל את תמיכתם של 250 קיבוצים מתוך ה־259 שהשתתפו בהן, כולל יותר מחמישים קיבוצים שפונו מעוטף עזה ומגבול הצפון. הוא יחליף את ניר מאיר, שכיהן בתפקיד בתשע השנים החולפות.
שיעורי ההצבעה היו גבוהים באופן יחסי, ועמדו על 48.7 אחוזים. במרבית הקיבוצים התאפשרה לראשונה הצבעה בקלפי דיגיטלית, וכך יכלו חברי הקיבוצים המפונים להצביע במקומות שבהם הם שוכנים, כמו מלונות ים המלח, מעלה־החמישה ושפיים.
לאחר היוודע התוצאות הסופיות כתב שמחה בעמוד הפייסבוק שלו: "יגעת ומצאת – תאמין. חשוב לי לומר שאין יותר מחנות, וזה לא באמת חשוב למי הצבעת – התנועה היא אחת, ושל כולנו. מתוך גודל השעה נפשיל יחד שרוולים, ונהיה שם בשביל כולם. כולנו יחד נהיה רתומים לחזון אחד ולמטרה משותפת – שמתחילה בשיקום קיבוצי הנגב המערבי וחיזוק יישובי הצפון. אני מודע לכובד האחריות המוטלת עליי, ומחויב אליה בכל מאודי. נמשיך להיאבק עד לשובם הביתה של כל החטופים. נהיה גאים במי שאנחנו, נזקוף קומה ונוביל יחד תנועת הגשמה ועשייה".
במלון שבקיבוץ מעלה־החמישה משוכנים עדיין תושבי קיבוץ זיקים שפונו לפני למעלה מארבע חודשים, וחציו השני נמצא בשדות־ים. "בקיבוץ שלנו אין הצבעה דיגיטלית, והפעם קיבלנו אישור מיוחד מרשם העמותות", מספר דנטו, עובד במחלקת החברה בתנועה, חבר קיבוץ זיקים שהתפנה באופן עצמאי להרצליה. "אני שמח מאוד שניתנה לנו האפשרות הזאת, כי קשה לאנשים להתפנות לדברים האלו. הם מתלבטים אם לחזור לקיבוץ ולא עוסקים בבחירה של מזכ"ל התנועה, אבל ביום האחרון אנשים שאלו, פרסמו דעות והתעניינו".
לדבריו, המשימה שעומדת בפניו של ליאור שמחה היא חיזוק מעמד הקיבוצים – "גם אלו שבעוטף ובצפון, מול מוסדות המדינה. זו אחת המשימות המרכזיות, מבחינתי. משימה אחרת נוגעת לכוח האנושי, כלומר החזרתם בצורה הכי טובה ובריאה לעוטף לאחר האסון".
דברים דומים אומר מאיר זרעיה מקיבוץ צובה, המכהן כציר במועצת התנועה הקיבוצית. זרעיה משמש גם מנהל אולפן עציון בקיבוץ צובה ויושב ראש ועד ההנהלה של אולפני הקיבוץ. "המשימה כיום של ההנהגה הקיבוצית היא שיקום 56 הקיבוצים שנפגעו בצפון ובדרום. זה ייקח שלוש עד חמש שנים בעזרת המדינה".
בהקשר הפוליטי הרחב מציין זרעיה כי התנועה הקיבוצית עברה שינוי ניכר. "אם פעם היו מתייצבים לצד מרצ ומפלגת העבודה, היום ההתפלגות רחבה יותר בין כלל המפלגות בגוש המרכז־שמאל. אני חושב שהכוחות ילכו לבני גנץ, יש נטייה למחנה הממלכתי. אני מקווה שהוא ישמור עליה, ויצליח לתת מענה לליכוד. הקיבוצים יתנו לו את המנדט".
ב־2017 מונתה דניאלי־ילין למנכ"לית התנועה הקיבוצית. אחר כך שימשה משנה למזכ"ל התנועה עד שנת 2022, ובסוף שנה זו מונתה באופן זמני למנכ"לית שדולת הנשים. לפני הבחירות קיבלה תמיכה ברשת החברתית מפעילים המזוהים עם המחאה נגד הממשלה, ובהם משה רדמן ואורלי בר־לב. בשל כך נמתחה עליה ביקורת, שכן השניים אינם חברי קיבוץ.
"אני מברך את ליאור שמחה על הזכייה, ומקווה שיפעל להביא לידי ביטוי את הרצון של הציבור הקיבוצי, הפעיל והמעורב, למעורבות משמעותית של התנועה ומנגנוניה במאבק על פרצופה של ישראל", צייץ רדמן, והוסיף: "אני גאה על המאבק העיקש ועל כך שהבאנו לאחוזי שיא בהצבעה, ולשיח ער על תפקידה של התנועה הקיבוצית במאבק על פרצופה של ישראל. גאה בחברים לדרך שלא מצמצו ולא פחדו לנקוט עמדה גם 'בתוך המחנה'".
תנועת הקיבוצים הצטרפה למחאה עם פרסום הרפורמה המשפטית. באתר התנועה נכתב כי "המטה יארגן את ההפגנות השבועיות ויספק כלים למחאות השונות במטרה להגביר את המאבק של כל אחת מהן נגד ההפיכה". התנועה הציעה רישום להסעות מסובסדות להפגנות בתל־אביב, בשביל התארגנויות של קיבוצים בודדים או כמה קיבוצים באזור. באתר פורסם גם שהקיבוצים יצאו למחאה בתגובה להעברת החוק לצמצום עילת הסבירות.
המחנך והיזם החברתי דני זמיר, איש התנועה הקיבוצית, טוען שההתערבות של תנועת "אחים לנשק" בבחירות איננה במקום אף היא. "הם גוף שאמור לייצג עמדה פוליטית לא מפלגתית, שרוב חברי הקיבוצים מזדהים איתה. אחים לנשק נכנסו לתוך המאבק בתנועה הקיבוצית כאילו יש שם שני צדדים. מדובר באנשים בעלי מידות, ערכיים ומוסריים, וזה מעלה שאלות קשות על שיקול הדעת שלהם".
זרעיה, שתמך במועמדותו של שמחה, הוסיף: "שני המועמדים הם חברים ראויים, עם רקורד של עשייה חשובה בתפקידי ניהול. הדס גייסה את אנשי המחאה לקמפיין, מה שהרגיז לא מעט אנשים. אני לא כל כך התרגשתי מזה. אלו רעשי רקע, ובכל זאת לא אוהבים להביא כוחות מבחוץ אל תוך הבית. מבחינתי השאלה הייתה אם האדם מסוגל להנהיג את התנועה – וליאור ענה על זה".
בסיבוב הבחירות הקודם הפסיד ליאור שמחה לניר מאיר. שמחה מכהן כמנכ"ל התאחדות יצרני החלב בישראל, ובעבר כיהן כמזכיר קיבוץ נצר־סרני וכבכיר בקבוצת התקשורת אדלר חומסקי ורשבסקי. את התמיכה בו הובילו ארגוני החקלאים, והמסרים שהשמיע כללו גם שיתוף פעולה עם הממשלה. "לתנועה הקיבוצית חשיבות אדירה בשיקום קיבוצי מערב הנגב והצפון, וכמובן בחידוש שליחותה הלאומית של התנועה הקיבוצית על שלל ערכיה. נעשה זאת יחד עם הממשלה, הפקידות, החברה הישראלית והשותפים שלנו בתנועת המושבים והמועצות האזוריות", הסביר שמחה את התמודדותו.
התנועה הקיבוצית היא אגודה שיתופית המייצגת את הקיבוצים מול המדינה בנושאים כלכליים, חברתיים וקהילתיים. אומנם כוחה נחלש בשנים האחרונות, אך חבריה מקווים לעמוד כמקשה אחת מול משרדי הממשלה והרשויות לטובת השיקום.
"הבחירות היו מורכבות", מודה דובר התנועה הקיבוצית אביב לשם. "היה כאן עניין שלא הכרנו, ש־40 אחוזים מבעלי זכות ההצבעה מפונים מביתם. זו מציאות טרגית ודרמטית, ולמזכ"ל הבא בהחלט יהיה אתגר גדול מאוד לשמור את הקהילה גם ביום שאחרי – בעיקר לתושבי גבול הצפון, שפוזרו לכמה מקומות".
