אלפים השתתפו הערב (ה') ב"עצרת הניצחון" מול קריית הממשלה, בקריאה להמשיך את הלחימה בעזה עד להכרעת חמאס, להשבת החטופים ולהחזרת הביטחון לתושבי הדרום. האירוע נעל צעדה בת חמישה ימים מעוטף עזה לירושלים, בהשתתפות אנשי מילואים, בני משפחות של חטופים בעזה ובני משפחות שכולות. בבירה הצטרפו אליהם אלפים מכל רחבי הארץ.
המוחים הניפו שלטים ועליהם סיסמאות כמו “עכשיו מכריעים, לא מתקפלים", “רק לחץ על חמאס יחזיר את החטופים", “במותם ציוו לנו ניצחון" ועוד. ההפגנות לוו בקריאות רמות של המשתתפים, שדרשו: “לא עוצרים עד שמנצחים".
העצרת התקיימה לצד מאהל המילואימניקים, שהקימו לוחמים ששוחררו משירות מילואים והקימו משמרת מול משרד ראש הממשלה בירושלים ומול בסיס הקריה בתל־אביב, בקריאה להמשיך בלחימה. לצידם עומדים גם ארגונים ותנועות מקבוצות שונות בישראל, כולל לובי 1701, אימהות הלוחמים, פורום תקווה, החזית האזרחית ועוד.
אליהו ליבמן, ראש מועצת קריית־ארבע שבנו אליקים נחטף בידי מחבלי חמאס לעזה, זעק בעצרת: “הניצחון של עם ישראל קריטי. על מקבלי ההחלטות להבין שעם ישראל דורש ניצחון למען ביטחון עם ישראל לנצח".
גדעאן עבאס, תושב פקיעין שאחיו ג'מאל נפל ברצועת עזה, סיפר מעל הבמה על השיחה האחרונה עם אחיו: “הוא אמר לי, ‘קודקוד קרנף, כאן אחיך. עד הניצחון, אחי, לזכר כל הנופלים'. לפני הכניסה לעזה אמר ג'מאל לחייליו: ‘אנחנו הולכים להחזיר את הכבוד למדינה'". את דבריו חתם עבאס: “את הכבוד שנרמס אנו צריכים להחזיר אך ורק בדרך אחת – הכרעה".
רבים ממשתתפי העצרת רואים בה הכרח קיומי. הילה ברוך לילאן, נציגת העיר שדרות ופורום עוטף ישראל, שיתפה אותנו בתחושותיה: “עצוב שארבעה חודשים אחרי המלחמה אנחנו צריכים לקרוא להכרעה ולביטחון, שזה לא ברור מאליו", אמרה. “הייתי שמחה שהעצרת הזאת לא הייתה מגיעה לעולם, אבל אנחנו לא רואים כיוון להכרעה".
מבחינתה, במצב הנוכחי היא אינה יכולה לשוב לביתה בדרום. “אני לא חוזרת לשדרות עד שאני רואה ביטחון בעיניים. זה המקום הכי יפה שיש, ואנחנו רוצים לגור בו, אבל רק כשיהיה ברור כשמש שהכול בטוח", היא הדגישה. “חזרה בטוחה וברורה, בלי מחבלים על הגדר ובלי צבע אדום".
גלעד אך, ממארגני העצרת, הסביר את הסיבות לקיומה. לתחושתו, הוא הסביר, יציאת הכוחות מהרצועה מסמנת את מה שנראה כסיום המלחמה. “התפיסה הביטחונית של ישראל לא עברה שינוי לתחושתי, ואנו חוזרים לאסטרטגיית הסבבים שתביא למתקפה הבאה של חמאס. כולנו שירתנו במילואים תקופה ארוכה ונלחמנו במשך חודשים, אבל אחרי שיצאנו הבנו שזה עומד להיגמר כמו סבבי הלחימה הקודמים".
אך מספר שסירב לבקשות של פוליטיקאים לנאום באירוע. “פנינו לארגונים נוספים עם אידאולוגיה לאומית מהצפון ומהדרום, ללוחמי מילואים. פוליטיקאים רצו לנאום בעצרת, אבל השבנו להם שכל מי שהיה חלק מההנהגה ב־7 באוקטובר צריך לערוך חשבון נפש.
"מצד שני, היה לנו חשוב להביא אנשים מהימין העמוק, אבל גם מהמרכז. הצענו גם לאנשים בשמאל להצטרף אלינו, אבל הם לא רצו להזדהות עם מסרים של הכרעה".
