ועדת החינוך קיימה היום (ג') דיון חקיקה בנוגע לשורת הקלות וצעדי סיוע לסטודנטים משרתי מילואים ובנות זוגם. שר החינוך ויו"ר המל"ג יואב קיש הדגיש בדיון את החשיבות וההכרח בתעדוף לוחמים ולוחמות בקבלה למוסדות השכלה גבוהה. במשרד המשפטים טענו מנגד שצעד כזה אינו שוויוני.
בדיון מוזגו שלוש הצעות חוק: הראשונה היא הצעת החוק הממשלתית המבקשת לתת עדיפות למשרתי מילואים בקבלת מלגות מטעם קרן הסיוע של המל"ג. השנייה היא הצעת חוק פרטית עליה חתומים 85 חברי כנסת ומבקשת לתת הקלות לימודיות לאותה אוכלוסייה, כמו מועד בחינה נוסף, דחיית מועד הגשת עבודות ודחיית קורסים. המיזוג כלל גם הצעת חוק פרטית נוספת, לפיה 2 נקודות זכות יינתנו למשרתי מילואים עבור שירות מילואים של 10 ימים במקום 14, ואפילו אם לא נעשו ברצף.
שר החינוך ויו"ר המל"ג יואב קיש ביקש להדגיש בפתח הדיון כי "לוחמים ולוחמות בסדיר שבוחרים לסכן את חייהם, צריכים לקבל תעדוף בקבלה למוסדות השכלה גבוהה, על אף ההתנגדות של משרד המשפטים שטוען שזה לא שיוויוני. כן, זה צריך לבוא על חשבון מישהו. זוהי בשורה משמעותית, מהלך הכרחי, ובעניין הזה אין הוראת שעה, זה חייב להיות קבוע. אני פונה אליכם חברי הכנסת כדי לא לוותר על כך אל מול לחצים שישנם".
נציג משרד המשפטים הביע התנגדות לנוסח המוצע ואמר כי "קבלה ללימודים אקדמיים היא לא עוד הטבה, כמו הקלה למי שכבר החל את לימודיו למשל. זה יכול לשנות מסלול חיים של אדם. במידה ומבקשים להעניק הטבה זו ללוחמים מתוך הבנה כי מדובר במשאב מוגבל, שממומן מכספי ציבור, יש לזכור שיהיו קבוצות שלא יוכלו להיכלל בהטבה, לעתים כאלו שלא בחרו שלא להשתייך לאותה קבוצה מדוברת, כמו למשל מי שרצה להתגייס כלוחם אבל הפרופיל שלו לא איפשר את זה".
"בנוסף, היום החוק הקיים כולל התייחסות למתן תעדוף לאוכלוסיות ממעמד סוציו אקונומי נמוך", הוסיף נציג משרד הבריאות, "כך שאם חייל, ללא קשר לתפקידו הצבאי, נכלל באוכלוסייה זו – הוא זכאי לקבלת תעדוף. יש לבדוק שדרך ההוקרה שמעוניינים להעניק תהיה מידתית ולא פוגענית. אפשר לתת הטבות למי ששירת בצבא אבל זה צריך להיות מידתי; מה מיוחד בשירות שנותן את ההטבה ומה הקשר בין השירות לבין ההטבה. חשובים הקשר והעוצמה וכאן מדובר על עוצמה גדולה מאוד של הטבה – כרטיס כניסה להשכלה גבוהה. יש לבדוק את החלופה הכי פחות פוגענית ולא מרחיקת לכת".
ראש המגמה לפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת בר אילן, פרופ' דני חורש, ביקש להצביע על אוכלוסיות נוספות שנמצאות בחזית הפגיעה, מלבד הלוחמים. "אנחנו באקדמיה נמצאים בקליטת מסה אדירה של חיילים שחוזרים עם סימפטומים נפשיים שונים, כאלה שחווים פלאשבקים, דיכאון וסימפטומים גופניים. יש סימפטומים קוגניטיביים – פגיעה בקשב ובריכוז, זיכרון וביכולת של חייל שחוזר עכשיו מלחימה לבצע משימה בכיתת הלימוד. כל מי שצריך לעשות עבודה אקדמית איכותית – נפגע, אפילו אם אתה מוכשר עם 800 בפסיכומטרי. לא רק לוחמים הם בחזית הפגיעה הנפשית, אלא גם אוכלוסיות אחרות של מילואימניקים כמו קצינות נפגעים וקב"נים שעושים מילואים במחנה שורה".
בנוסף, פרופ' חורש אמר כי "להקלות יש גם ערך טיפולי. כשנותנים הקלה בעצם אומרים לאדם שהוא זקוק לכך ושרואים אותו. אלה שכבר קיבלו כאלה הקלות הם מכירי תודה על ההקלה המיידית שהם מקבלים מהמערכת".
קצין המילואים הראשי, תא"ל בני בן ארי הבהיר כי "העמדה שלנו היא שניתן לתעדף בחקיקה לוחמים – אבל לא על חשבון פגיעה אחר. בעינינו, חלופה שמדברת על הוראת קבע שמטרתה לתמרץ בחירה בשירות כלוחם או תומך לחימה – נותנת מענה. מבחינתנו, יהיה בעייתי להפריד מסגרת, אם ברמת הגדוד נלחמו לוחם לצד מכונאי הרק"ם. לא נכון יהיה להתייחס למקצוע, אלא לפי יחידה שבייעוד קדמי. יש לתת מענה מבלי לפרק מסגרת".
במענה לבקשתו של ח"כ מיכאל ביטון להקמת מינהלת שתהווה גוף מתכלל עבור כלל הסטודנטים שמשרתים במילואים, אמר השר קיש כי "אנחנו במהלך משמעותי מול סטודנטים במילואים כדי לראות איפה ישנם פערים, ובשבוע שעבר התקיים דיון אצל ראש הממשלה שנכנס לאירוע. המוסדות עשו צעד משמעותי למתן הקלות והטבות, אבל זה עדיין לא מספיק, בעיקר עבור מי שמפסיד את סמסטר א'. כל מוסד מפעיל מוקד וגם הקמל"ר. אם עדיין אחרי בחינה נראה שסטודנטים לא מצליחים לקבל מענה – נבחן את הצעתך להקמת מינהלת".
