כשד' ובני משפחתה החליטו לעלות לישראל מארצות הברית והתחילו למלא את הטפסים הדרושים לכך, הם חשבו שזה יסתכם בקצת בירוקרטיה. לא עלה על דעתם שמחלת הנפש שאיתה אם המשפחה התמודדה לפני עשור עתידה לסבך אותם מול הרשויות בישראל.
סיפור דומה חווים לא מעט יהודים שעולים לארץ מכוח חוק השבות, כשבין כל הפרטים שעליהם למלא בטפסים השונים עבור משרד הפנים ורשויות האוכלוסין וההגירה, הם נדרשים להצהיר על ההיסטוריה הרפואית שלהם והאם יש להם עבר של מחלת השחפת, התמכרות לסמים ואלכוהול, מחלה העלולה לסכן את שלום ובריאות הציבור – וגם מחלת נפש.
"אנחנו מייצגים משפחות שמנסות לעלות לארץ, כל אחת והסיפור שלה", אומר הרב שאול פרבר מארגון "עיתים" ומספר: "בשנים האחרונות פונים אלינו עולים עם רקע בבריאות הנפש שהתבקשו להביא כל מיני מסמכים ואישורים מבתי חולים שמראים שהם לא מהווים סכנה לבריאות הציבור". הרב פרבר מתייחס לכך שהחוק מציין שלושה סייגים שבגינם ניתן למנוע את עלייתם לישראל: מי שפועל נגד העם היהודי, מי שעלול לסכן בריאות הציבור או בטחון המדינה, או בעל עבר פלילי העלול לסכן את שלום הציבור. "אני קורא לזה סעיף האבולה, כי הכוונה היא לדברים שבאמת יכולים להזיק לציבור. בחוק אין התייחסות מפורשת לבריאות הנפש, והפרשנות של הייעוץ המשפטי במשרד הפנים שמי שהייתה לו מחלת נפש מהווה סכנה לציבור עד שיבחנו את זה. זאת פרשנות מעוותת לחלוטין כי זה לא לשון החוק, זה פוגע בפרטיות ומשפיל מאוד".
ח"כ מיכל וולדיגר ("הציונות הדתית"), שפועלת רבות בתחום בריאות הנפש, נחשפה לעניין לפני מספר שנים וכבר פנתה לשרי הפנים האחרונים איילת שקד ומשה ארבל, וגם למנכ"לי רשות האוכלוסין וההגירה, תומר מוסקוביץ ואייל סיסו, אך עד כה, לא היה כל שינוי בטפסים. "פנתה אליי אישה שהתמודדה לפני שנים עם מחלת נפש, ואמרה שדרשו ממנה להביא מסמכים מקוריים מבתי חולים בחו"ל, להביא ולתרגם אותם בארץ. כל הרופאים נתנו לה אישור אבל אמרו לה ללכת לפסיכיאטר מוסמך ולהביא אישור על כך שהיא לא מסוכנת לציבור", אמרה וולדיגר וציינה כי מהיכרותה עם התחום, אלה שכן מטפלים בעצמם יהיו מוכנים להזדהות כמתמודדים, ומי שלא מוכן ללכת לטיפול פשוט לא יזדהה ככזה גם בטופס.
"זה אבסורד שאין כדוגמתו", אומרת וולדיגר, "כשהגיעה אליי הפניה הראשונה התקשיתי להאמין, אבל כשהגיעו עוד ועוד פניות מעולים חדשים וגם מארגונים שמטפלים בהם הזדעזעתי. מדינת ישראל עושה סלקציה ואומרת לעולה אחד שהוא יהודי מספיק טוב וחביב ויכול לעלות, ולעולה אחר שהוא יהודי לא מספיק טוב ועם בעיות נפשיות ולא יכול לעלות. זאת סטיגמה פגומה מיסודה, צריך לצעוק את הדבר הזה. זה מה שרואים בשער הכניסה למדינת ישראל – שעושים סלקציה למתמודדים עם בריאות הנפש".
"אם לפני 70 שנה היו עושים את זה אז מי היה עולה אחרי השואה?", מוסיף הרב פרבר, "במקום לעודד עלייה, משרד הפנים משתמשים בזה כדי להשפיל אנשים. זוהי דרכה של מדינה יהודית ודמוקרטית במיוחד בתקופה הזאת שמחפשים לחבר אנשים? במקום לעודד עלייה ולחבק אנשים שעולים ארצה – אנחנו נותנים להם סטירת לחי. זה אבסורד. אנחנו עוזרים בכמה מקרים פרטיים ושוקלים במקביל תביעה נגד המדינה כדי לצאת בקריאה שאסור לשתוק מול מדיניות כזאת".
מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר כי הנושא הובא לידיעת מנכ"ל הרשות ונמצא בטיפול.
