זקוקים לנס: ברשות המים פרסמו היום (יום א') את הערכת התמודדות משק המים הישראלי בחורף 2019 שממנה עולה תמונה מדאיגה וקשה של מחסור נוסף ומעמיק במים, במיוחד באזור הצפון. גרעון מאגרי המים הטבעיים, אחרי חמש שנות בצורת רצופות מותיר את הכנרת מתחת לקו האדום ובמשבר ממשי, גם במידה שיתגשמו ההערכות לחורף ממוצע פלוס.
התחזיות לחודשים הבאים, המצטברות בימים אלה ברשות המים לקראת הסתיו הקרוב, מצביעות על סיכוי להפוגה בבצורת שפוקדת את ישראל בחמש השנים האחרונות. ואולם – המודלים המורצים בשירות ההידרולוגי שברשות המים, מצביעים על כך שגם בתרחיש של שנת גשם ממוצעת ואף מעט למעלה מכך בשנה הקרובה, הבצורת ההידרולוגית של מחסור במים במקורות הטבעיים צפויה להימשך ולא תצליח להצטמצם דיה גם אם השאיבה מהכנרת למוביל הארצי תושבת, בדומה לשנתיים האחרונות. רשות המים נערכת להקצאות מים ל-2019, וממתינה לתחזיות יותר מדויקות באמצע ספטמבר.
בסקירה שהציג יו"ר רשות המים גיורא שחם, הוא תיאר כי לקראת סיומו של קיץ 2018 מקורות המים במדינה – הנחלים, המעיינות, הכנרת והאקוויפרים – עומדים במצב הגרוע ביותר מזה שנים, חלקם אף בדרך לשבור שיאים שליליים היסטוריים של זרימה. לדוגמא, מפלס הכנרת נמצא כיום ברום של 214.20 – מ' ועד תחילת עונת הגשמים הוא צפוי להמשיך ולרדת בכ-1 ס"מ בכל יום ולהגיע קרוב לרום הקו השחור. להערכת אנשי הכנרת, בתוך כמה ימים ה"אי" שנחשף בכנרת, מול קיבוץ מעגן, צפוי להתחבר לחוף.
מול ביקורת על כך שברשות המים לא נערכו בצורה מספקת להתמודדות עם שינויי האקלים בתשקיף לחורף הבא, ולסיכום החורף שחלף, הסביר שחם כי להבדיל ממדינות האזור, שמצבם חמור בשל משבר המים האזורי, מדינת ישראל נערכה לשינויים האקלימיים ומתמודדת בהצלחה עם שינויי האקלים והמחסור המצטבר במים. לדבריו, בעשור האחרון הוקמו בישראל חמישה מתקני התפלה גדולים המספקים כמות מים השווה לכ-70% מכל המים המסופקים לבית ולעיר, כ-86% מכל השפכים בישראל מטופלים ומנוצלים ועוד.
שחם עדכן כי כעת עומדים בהליכי תכנון ומכרוז הקמת עוד שני מתקני התפלה גדולים, בשורק ובגליל המערבי, ופעולות נוספות שנועדו לתגבר את מקורות המים לכל השימושים. רשות המים גם מפתחת כלים לחיזוי זרימות בנחלים בטווחי זמן שונים: מצפי הופעת שיטפונות ועוצמתן (חיזוי שיטפונות מתקדם) ועד חיזוי עונתי של כמויות המים הצפויות להתקבל בשנה נתונה ובטווחים ארוכים יותר (מפלסי כנרת צפויים), זאת כדי לאפשר לכלל הגורמים במשק להתכונן ולתכנן מראש את פעילותם והשקעותיהם באופן מושכל ויעיל.
ומה באשר לשאלת המחיר שאותו ישלם הציבור בשל הבצורת? לדברי שחם מחיר המים עשוי לעלות בשל ההשקעות בפרויקטים למזעור נזקי הבצורת ובשל המאמצים לגרום לנו הצרכנים לצרוך פחות מים. לא מן הנמנע שבקרוב נדרש לצמצם גם בהשקיית הגינות הפרטיות והציבוריות בדומה לאיסור שהונהג בקיץ 2009.
באגודות המים לחקלאות עקבו בדאגה אחר הכותרות שיצאו מעדכון רשות המים. בהמשך להערכות שלפיהן צפויה שנת בצורת שישית ברציפות, ציין אורי דורמן, יו"ר החברה לפיתוח הגליל (בבעלות משקי גליל עליון): "אנו מקווים כי התחזית לשנת בצורת נוספת תתבדה. אחרי 5 שנות בצורת וקיצוץ במים, אנו מקווים כי הממשלה תבצע השקעות להקמת מפעלי התפלה לאספקת מי שתייה וחקלאות לגליל ולגולן. בכל מקרה, על הממשלה להכין תכנית מגירה, לפיצוי החקלאים והמגדלים במידה וחלילה תחזית קשה זו תתממש. אנו מקווים שלא יהיה צורך להשתמש בתוכנית זו".
