שיחה שהתקבלה במוקד 100 של משטרת ישראל, במרכז השליטה (משל"ט) הדרומי, בבוקר ה-7 באוקטובר:
מוקדנית: משטרה שלום.
שיחה ברקע של האזרח עם אחרים: יש ירי חי, להיכנס.
אזרח: יש ירי חי על יד רחוב הכרמים, כנראה פיגוע.
מוקדנית: בשדרות? בשדרות?
אזרח: באופקים… ירי חי, צרור, צרור.
מוקדנית: מה הכתובת?
שיחה ברקע של האזרח עם אחרים (מדבר ככל הנראה עם מי שעל ידו): יש מחבל, תיכנס, תיכנס.
מוקדנית: מה הכתובת?
אזרח: אני בחוץ…
מוקדנית: אז תיכנס בבקשה לבית … תיכנס בבקשה לבית וכל מי שאיתך תיכנסו לבית. אדוני…
אזרח: כן.
מוקדנית: תהיה איתי בבקשה… זה חשוב, כנס בבקשה לבית.
אזרח: אני מעדכן אותך, אני במקלט, אני מעדכן אותך… על יד רחוב הכרמים.
מוקדנית: על יד איזה רחוב?
אזרח: על יד רחוב הכרמים.
מוקדנית: החיל?
אזרח: רחוב הכרמים, רחוב הכרמים אופקים.
מוקדנית: כרמים, כרמים כמה?
שיחה ברקע של האזרח עם אחרים: אתה חמוש, בוא, יש ירי חי, בוא… כנס יש מחבלים, בזהירות בזהירות… בוא בוא…
מוקדנית: מה השם שלך אדוני?
אזרח: ברחוב הכרמים… תביאי ניידת.
שיחה ברקע של האזרח עם אחרים: בוא בוא, אתה לוחם?
מוקדנית: אדוני, אדוני. תכנס למרחב מוגן בבקשה… אנחנו כרגע שולחים ניידת למקום.
אזרח: טוב.
"אני יודעת לפתוח אירוע, לשלוח ניידת, ללוות אזרח. אבל בדברים כאלה לא נתקלנו. אלה היו שיחות קשות. קיבלתי שיחה של ילד קטן שמספר לי שהוא ואחותו נעולים בארון, אלה היו מיכאל ועמליה עידן. מיכאל סיפר לי שההורים שלו נרצחו והם לידו ואת אחותו הקטנה, אביגיל עידן, חטפו כשהיא רצה לשכנים. הגופה של אמא שלהם הייתה ממש לידם. הוא אמר שיש לו אופניים מחוץ לבית, כדי שנוכל לזהות ולהגיע לשם. אחרי השיחה הזאת, הוא אמר לי להגיע לבית שבו יש אופניים מבחוץ. אחרי השיחה הזאת היה לי מאוד קשה. לקחתי נשימה עמוקה והמשכתי".
רש"ט גאיה טסלר, מוקדנית ומשגרת ניידות במוקד 100 של משטרת ישראל במשל"ט הדרומי הספיקה כבר לשמוע את כל סוגי הפניות למשטרה. החל בפניות מגניבות, דרך מקרי אלימות, שוד, אבדה של ציוד יקר ערך וכלה בפיגועים. אבל גם היא לא חשבה שאי פעם תקבל כאלה שיחות ובכזu כמות – בבוקר אחד.
כאשר הגיעה למשל"ט אותו היא מכירה היטב עוד מתקופתה כשוטרת בשירות חובה במשטרה, היא לא דמיינה לאן תתפתח המשמרת במוקד. "בשש בבוקר הגענו. אנחנו פותחים שיחות מאזרחים היו כמה על גרימות רעש, אירועי שגרה. קרוב לשעה שבע התחילו להיות אזעקות בעוטף ובבאר שבע, איפה שאנחנו יושבות. ככה התחלנו לרדת לממ"ד, לחזור למוקד, לקבל שיחות, להוציא ניידות, ושוב אזעקה".
"לפתע האזרח שפנה השתתק והבנו שהוא נרצח"
גם את שגרת האזעקות והירי גאיה מכירה, אך השיחות שהגיעו מאוחר יותר הבהירו לה עד כמה מדובר בבוקר חריג.
"אני מקבלת שיחה מאזרח שנמצא בחוף זיקים. הוא מספר שהם במיגונית וזורקים עליהם רימונים לתוך המיגונית וצועק: 'יש הרוגים תבואו מהר'. קודם כל זה הלם, בחיים לא ציפיתי שזה יגיע לאירועים מהסוג הזה. אני חושבת שלא הבנתי עד הסוף למה הוא התכוון. ישר שלחנו ניידת. ניסיתי להרגיע אותו, להגיד לו שהניידת בדרך ושיהיו רגועים ואז הוא אמר לי שיש המון מחבלים בחוף.
"זו הייתה רק שיחה אחת, שהייתה הפתח לרצף פניות מאותו הסוג. "אני מקבלת עוד שיחות על מחבלים בשדרות. אזרחית אומרת לי 'יש לי מחבל בתוך הבית, בבקשה תישארי איתי על הקו', נשארתי איתה כמעט עשר דקות על הקו. ובזמן הזה כל המוקד מקבל שיחות מהמסיבה, מהקיבוצים, אופקים, שדרות, היו שיחות ששמענו ברקע את היריות ולפתע האזרח שפנה השתתק והבנו שהוא נרצח.
"הגיעו שיחות של הורים שדואגים לילדים שלהם שהיו במסיבה", סיפרה חברתה רס"ר אפרת חדד. "אנשים שהחברים שלהם תקועים במסיבה או בקיבוצים ושלחו מיקום וציפו שמישהו יגיע לחלץ אותם. בכל עמדה היו אירועים; נפילות טיל, חדירות מחבלים, צעקות לעזרה. ניסינו להשתלט על מה שקורה, גם עם כל הקריאות, לאסוף את המידע מהמוקד ולהעביר. שמענו את השוטרים בשטח מדווחים על היתקלויות. בשעה שבע בבוקר כבר הבנו באיזה סוג של אירוע אנחנו נמצאים".
פקודה שהכירו עד אז רק מתרגולים
"במשטרת ישראל יש 7 מרכזי שליטה, לכל מחוז יש משל"ט", תיאר סנ"צ משה שטרית, מפקד המשל"ט במחוז הדרום, היכן שמתקבלות פניות האזרחים ומתורגמות, במידת הצורך, לעבודה בשטח. "המשל"ט הוא מרכז העצבים של המחוז. כל שיחות ה-100 מגיעות לשם, כל העבודה מול הכוחות בשטח מתרחשת שם. אחד המאפיינים הכי בולטים של משל"ט זה שאין משהו קטן כגדול שלא התחיל ממנו".
שטרית ניסה להסביר, באופן יחסי, עד כמה אירועי ה-7.10 היו חריגים מההיבט של המוקד. "עכשיו סיכמנו את 2023, במחוז הדרומי קיבלנו מעל 1.6 מיליון שיחות שתורגמו לחצי מיליון אירועים".
"בוקר ה-7.10 מתחיל במשהו שאנחנו מכירים. האזעקה הראשונה לא הייתה משהו שמעורר יותר מדי סימני שאלה. אתה שואל את עצמך מה קורה, או שבמהלך הלילה הצבא סיכל מישהו או שזה ירי של מישהו שרוצה לשבש את החג, דברים שאנחנו יודעים שקרו. איפה התחלנו להבין שזה לא משהו שאנחנו מכירים? כשזה אזעקה רודפת אזעקה רודפת אזעקה. אחראי המשמרת מעדכן אותי, אני אומר לו כן אני מבין שיש אזעקות. הוא אומר שיש אזעקות בכל רחבי המחוז.
"תוך כדי מדליקים את הטלוויזיה ורואים שיש אזעקות גם בתל אביב ועוד מוקדים. כל זה לוקח שש-שבע דקות. אני כבר מבין שזה לא אירוע נורמלי ולא משהו שאנחנו מכירים. אני עולה על מדים, לא מחכה. ויוצא לכיוון המחוז. כשאני בדרך ממשיך לנהל קשר ולהקפיץ שוטרים ואז בשעה 6:50 מתחילים להגיע דיווחים על מחבלים. ברמה הטכנית יש יכולת דרך לחיצת כפתור לנתב שיחות לכל הארץ, כשהבנו שכמות השיחות הולכת להיות מאוד מאוד גדולה, ביקשתי מהמטה הארצי שהשיחות ינותבו לכל המשל"טים כדי שלא יהיה אזרח שיתקשר ולא יקבל מענה".
כבר בתחילת האירוע, במחוז הדרום הכריזו על פקודה שאותה הכירו השוטרים עד כה רק מהתרגולים. "בשש ארבעים ואחת, מפקד המחוז ניצב אמיר כהן הכריז על פקודת 'פרש פלשת'. זו פקודה שאנחנו מכירים אותה טוב, מתאמנים לקראתה ונערכנו אילה שנים רבות כי אתה מבין שברגע שמוכרזת פקודה כזו – זה אירוע מאוד משמעותי. כשהוא אמר את זה החסרתי פעימה".
"שוטרי המחוז הדרומי, כולל שוטרי מג"ב ויחידות ארציות, יודעים שברגע שיש הפעלה של הפקודה – כולם מגיעים לפה. אחד הדברים שהבנו לאחר מעשה, הוא שההכרזה על פקודת פרש פלשת היא זו שיצרה את קו הבלימה של המחבלים. אם לא הייתה הפקודה ולא היינו פורסים מחסומים – היו מגיעים מחבלים לאשדוד, לראשון לציון, לתל אביב ואולי גם לירושלים וצפונה. התוצאה יכולה הייתה להיות הרבה יותר גרועה וחמורה".
"כל השוטרים הפכו ללוחמים"
מוקד 100 הוא מרכז המידע היחיד שהיה פעיל בשעות הראשונות לטבח. מחבלי הנוח'בה, שהתכוננו היטב למתקפת הטרור, נטרלו את המצלמות הצבאיות. גם זרועות המודיעין האחרות הופתעו מהמתקפה ותמונת המצב שוקפה אז כמעט כולה – כך אמר שטרית – מדיווחי האזרחים.
"המקום היחיד שהייתה בו בתחילת האירוע הבנה מלאה של מה שקורה, הייתה במשל"ט. מקורות המידע של המשל"ט הם האזרחים; אזרחים יש בכל מקום וכל אזרח יודע לצלצל 100. ידענו שיש שמחבלים ברעים, בשדרות ובאופקים, הבנו שהם נמצאים בהמוניהם בנחל עוז, בארי, כפר עזה וניר עוז. כשנכנסות שיחות שמדווחות על שדרות, כפר עזה, רעים ואופקים, אתה יודע לומר ש'אלה המקומות ששם אני מבין שיש מחבלים ולשם צריך לראות איך להתחיל לתת מענה'. עד לשעה 7:40 בבוקר כבר הייתה לנו תמונת מצב שהועבר למפקד המחוז ולכלל זרועות הביטחון".
דרך המוקד הוציא שטרית והמשגרים שתחתיו את הניידות לשטח. "השוטרים יצאו, נלחמו ו-58 מהם נפלו", אמר שטרית. "מנגד, ישבו פה שוטרים, מוקדנים ומשגרים שענו לשיחות 100 ובאמצעותן ידעו לתת הנחיות. יש לנו שיחה של רבע שעה שיחה של מוקדן עם אזרחית שחייגה מהמסיבה ברעים והייתה עם החברים. המוקדן שהבין איפה המחבלים אולי נמצאים, נתן לה הנחיות איך לנסוע מציר אחר, להיכנס לבארי, להתחבא שם באיזה מחסן וכעבור כמה שעות הצבא חילץ אותם".
"אחרי שהבנו באיזה צירים יש מחבלים, יכולנו להכווין אזרחים. הצלחנו לשלוח ניידות לחלק מהאירועים, כאשר היו ניידות שיצאו ובדרך נתקלו במחבלים. אתה שולח כוח ולא בטוח אם יגיע אם ייתקל בדרך. כל השוטרים הפכו ללוחמים, כל הניידות ספגו ירי מחבלים. ואז, כשאתה מבין שבנקודה מסוימת יש מחבלים, אז אתה מדריך את הכוחות שבאים אחרי הכוח שבהיתקלות איתם להגיע מציר אחר, או להתכונן לחילופי אש. מוקד 100 הציל חיים של עשרות אזרחים ואנחנו מכירים מה שאומרים על כל המציל נפש אחת. ביום הזה הוא קיבל משמעות יתירה".
"המחבלים מעבר לדלת הממ"ד – ואין ניידת לשלוח לשם"
סנ"צ שטרית הכניס אותנו אל המספרים החריגים שהיו באותו היום במוקד. "ביום שבת רגיל, מתקבלות ביממה סביב 35 אלף שיחות בכל משטרת ישראל. ביום הזה, רק אצלי התקבלו 24 אלף שיחות ובכל המשטרה 140 אלף. באותו יום כל השיחות היו 'מחבלים, מחבלים, ירי', לא היו שיחות עם תלונה על זה שאזרח חסם לשכן שלו את המעבר, או משהו על גניבה. כל השיחות התקבלו על מחבלים או על בני משפחה שהיו במסיבה ולא עונים, או מישהו שיש לו משפחה בכפר עזה ולא עונה. לא לכל דבר יכולנו לתת מענה, אבל באותו בוקר נתנו הנחיה לכל המוקדנים: לענות לכל השיחות, לשלוח כוחות לאיפה שאפשר כדי שיצילו חיים, ואיפה שלא – ללוות את האזרח בטלפון".
"ככלל", אמר שטרית, "זו עבודה לא פשוטה בשגרה. בטח שלא בחירום. מוקדן עובר הרבה מאוד הכשרות בדרך לפני שהוא מוסמך לפתוח קו 100. הוא מגיע למשל"ט ועובר הכשרה פנימית של שלושה שבועות ואחרי יוצא לקורס מוקדנים. אחרי 10 שבועות הוא מוסמך לפתוח קו 100. זה מעיד על כמה חשיבות המשטרה מייחסת לתפקיד".
"המוקדנים יודעים שכשמגיעה שיחת 100, צריך להיות ענייני ותכליתי. יחד עם זאת, ב-7.10 הציפייה הזאת הייתה אמנם להיות ענייני ותכליתי, אבל גם שאם עכשיו יש שיחה שצריך להחזיק אותה קצת יותר – תחזיקו. שיחה של רבע שעה שמנהל מוקדן, זה אומר שהוא לא ענה להרבה שיחות אחרות. הוא הבין שכרגע האזרחית שמעבר לקו אבודה. לכן הוא החזיק שיחה של רבע שעה וליווה אותה והחברות שלה לאורך הדרך שלהן עד שהוא הבין שהגיעו למקום יחסית בטוח. גם אזרח שמתקשר מנחל עוז ואמר שהוא בממ"ד עם הילדים והמחבלים מעבר לדלת – אין ניידת לשלוח לשם, אבל לפחות הוא לא ניתק לו אלא ליווה אותו".
כלקח מבוקר שמחת תורה, החליטו במשרד לביטחון לאומי ובמשטרה לקדם תוכנית שהייתה עד היום על המדף. בניית מרכז מידע משותף לכלל זרועות הביטחון שיפעל בעת חירום. "ביום הזה פתחנו פה מת"מ, מרכז תיאום מבצעי. שברגע שפותחים אותו מגיעים לפה כלל הגורמים, כיבוי אש, צה"ל, מד"א, וגורמי חירום נוספים שבסוף הרעיון הוא לאגד את כל המידע שמגיע מכל מוקדי החירום. אבל כמו שראית, אין מסכי טלוויזיה ואין מחשוב שנדרש לכל האירוע הזה. צריכה להיות סביבת עבודה נורמלית עם מסכים שמציגים את המידע מכלל הגורמים עם סביבת עבודת מבצעית שתואמת בהלימה לאיומים שיש במחוז דרום. ה-7 באוקטובר הוא דוגמא. אירועים כמו שומר החומות, הפרות סדר שידענו בהזדמנויות שונות וגם אסונות אחרים שעלולים להתרחש – אנחנו רוצים להיות ערוכים אליהם טוב יותר".
כיום, 100 ימים אחרי אותו בוקר, משטרת ישראל מבקשת, באמצעות המשרד לביטחון לאומי, תוספת תקציב של כחצי מיליארד שקלים במסגרת תקציב המדינה, על מנת לרכוש מערכת קשר משותפת אשר תסנכרן את פעולות המשטרה וצה"ל במצבי חירום.
Video: צילום: דוברות המשטרה
"הייתי צריך להתנהל כמו שדכן"
מפקד תחנת נתיבות, סנ"צ יורי מוזובובסקי סיפר כיצד ב-7 באוקטובר, חבר למפקד אוגדת 99 על מנת לחבר בין כוחות משטרה לבין כוחות צה"ל, בעקבות מערכות הקשר הנפרדות.
"הקשר בינינו לבין צה"ל לא תואם", הוא אמר, "המכשירים אינם תואמים אחד את השני. לא הצלחנו לקבל מצה"ל תמונת מצב עדכנית ולא הצלחנו להעביר לצה"ל תמונת מצב שקיבלנו משיחות 100, בזמן שהחיילים נלחמו בפנים, בתוך היישובים, יחד איתנו. גם כאשר נכנסנו להילחם בשטח בט"פ צה"ל – כוחות משטרה לצד החיילים – לא הצלחנו להעביר דיווחים אחד לשני, לא הצלחנו לקבל תמונת מצב עדכנית ולהעביר גם לגורמים חוברים נוספים כמו מד"א, שהיו חלק בלתי נפרד מההיערכות שלנו ומהלחימה".
לדברי מוזובובסקי, "חשוב מאוד לציין שבהמשך הלחימה הייתי צריך לחבור למפקד אוגדת 99 וממש כמו שדכן להתנהל מולו ולהעביר לו – בזמן שאנחנו עומדים אחד ליד השני – דיווחים ממוקד 100. קיבלנו שיחות מאותם אזרחים שהיו סגורים בתוך הבתים ובאמצעות קשר צה"לי הצלחנו להכווין כוחות לשם ולחלץ את האנשים מתוך הבתים".
