כ-130 כתבי אישום הוגשו מאז טבח שמחת תורה ופרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר נגד אזרחים ותושבים ישראלים מהחברה הערבית, אשר פרסמו דברי הסתה לטרור ושבח עם חמאס ברשתות החברתיות או בדרשות שנשאו במסגדים.
על אף השקט שנשמר לרוב ברחובות הערים המעורבות והישובים הערביים – ברשת ישנה מגמה של הסתה והזדהות עם מעשי חמאס, עד כה הגיעו לידי המשטרה למעלה מ-700 פוסטים מסוג זה, נפתחו כ-400 תיקי חקירה וכאמור כ-130 כתבי אישום כבר הוגשו.
עו״ד שלומי אברמזון, ראש תחום ביטחון בפרקליטות המדינה, אשר מרכז את תיקי ההסתה בפרקליטות הן במהלך הפרעות במבצע "שומר החומות" והן במלחמה הנוכחית, אומר בשיחה עם אתר מקור ראשון כי העובדה שהמשטרה והפרקליטות במאמץ משותף מביאות למעצר המסיתים – היא מבין הגורמים שהובילו לשקט במרכזי הערים.
"בשומר החומות לא הגיעו אלינו כמעט תיקים, ולא כי לא היו מקרי הסתה", הוא אומר. "אלא כי לא הועברו אלינו מהמשטרה מקרים כאלה. אפילו את מקרה הדגל – ההסתה של אימאם המסגד הגדול בלוד, שייח' יוסף אלבאז – קיבלנו בפרקליטות רק אחרי שתושב לוד יגאל יהושע כבר נרצח".
"כיום אנחנו במבצע מטורף של הגשת כתבי האישום, עם הרבה שותפים – המשטרה, המחלקה לתפקידים מיוחדים, המחוזות השונים בפרקליטות וכמובן פרקליט המדינה והיועמ"שית, שכל תיק כזה מקבל את אישורם. אנחנו אחרי כ-130 כתבי אישום בתקופה מאוד קצרה. זה מרשים בעיניי. הוגשו המון תיקים, והאמירה שלנו היא אפס סבלנות כלפי הזדהות עם חמאס או תמיכה במעשי 7.10. אנחנו מגישים כתב אישום גם נגד אנשים שאין להם עבר פלילי".
אברמזון משרטט את ההליך שעובר כל תיק, משלב התלונה והדיווח למשטרה ועד הגשת כתב אישום לבית משפט, עם בקשה למעצר עד תום ההליכים: "המשטרה פונה אלינו עם בקשה לפתיחה בחקירה, אנחנו מאשרים, נפתח תיק, והוא מגיע למחוז הרלוונטי לאישור המשך הליך. אחרי שהם מביעים את דעתם אם יש תשתית ראייתית או לא – זה עובר לאישור סופי ואחריו הגשת כתבי אישום. סך הכל בית המשפט אישר כמעט את כל בקשות המעצר עד תום ההליכים, למעט במקרים בודדים. אבל אושרו הארכות מעצר גם במקרים של סטודנטית בטכניות ללא עבר פלילי, דרשן מוסלמי במסגד, עובד שירות רפואי או כל אחד אחר".
אברמזון מודע גם לביקורת, בעיקר מצד החברה הערבית, לפיה יש חשש כי מדיניות החקירות תהווה פגיעה בחופש הביטוי. לדבריו "אנחנו בודקים כל דבר באופן קפדני. לא שינינו את הרף להגשת כתב האישום. אנחנו מגישים כתבי אישום על הזדהות ותמיכה בטרור, אבל מקפידים גם לשמור על חופש הביטוי. לא נגיש כתב אישום על פסוקים המקוראן, תפילות מוסלמיות, הבעת ביקורת על הממשלה וצה"ל. צריך להיות פה זהיר כל הזמן. מותר להתבטא, אני אומר את זה גם בתגובה לביקורת שיש עלינו, תבדקו את כל המקרים של הגשת כתבי האישום – בחנו במסננת אדוקה את המקרים שבהם יש הסתה לטרור וקריאה לטרור".
את הרושם שלפיו ההליך הפלילי משפיע על השטח – מקבל אברמזון גם מגורמים נוספים. לדבריו "זה מהלך נכון שבהחלט משפיע על השטח, קיבלנו רושם גם מגופי הביטחון שאיתם אנחנו עובדים שהמעצרים המקדימים והגשת כתבי האישום עוד בשלב ההסתה תרמה מאוד להרגעת השטח".
נזכיר כי אתמול (א') הוגש כתב אישום נגד עובדה דנדיס, תושב ירושלים, אשר מאז ראשית הלחימה פרסם דברי שבח בעד חמאס. בין הפרסומים שהעלה לרשתות הוא כינה את יום השנה להקמת ארגון הטרור "החזית העממית" כ"יום זיכרון לתהילה ונצח לשאהידים שלנו", כמו כן העלה שורת פרסומים עם שירי הלל ושבח למחבלים מהארגון, חלקם במאסר עולם בבתי הכלא בישראל.
