העימות המתמשך בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לתאגיד השידור הציבורי כאן התנקז השבוע למשבר שהטיל ספק על קיומה של תחרות האירוויזיון בישראל בשנה הבאה. יו"ר התאגיד גיל עומר הזהיר במכתב שאם משרד האוצר לא יעמיד ערבויות בסך 12 מיליון אירו (כ־50 מיליון שקלים) הם ייאלצו להודיע לאירופים שלא יוכלו לקיים את התחרות בישראל.
מנגד איימו גורמים באוצר כי אם אכן כך יקרה, יפעל נתניהו לסגירת התאגיד, והפעם כחלון לא ימנע ממנו זאת. המחלוקת הסתיימה בפשרה בין הצדדים: "כאן" יעמידו את הערבויות הנדרשות לקיום האירוויזיון בישראל באמצעות הלוואה שייקח התאגיד, והמדינה תתחייב לפצות את התאגיד במקרה שהאירוע יבוטל מסיבות שאינן תלויות בו, והערבויות יחולטו בידי האירופים.
במסגרת מיזם חוכמת ההמונים של מקור ראשון, בשיתוף "צוריאל שרון דיגיטל קמפיינים אסטרטגיה", בחנו השבוע באמצעות מערכת סקרים דיגיטלית את עמדות הציבור על משבר קיום מופע האירוויזיון בישראל בשנת 2019 ועל יחסי תאגיד השידור כאן עם הממשלה.
מהממצאים עולה שרוב מוצק בציבור הישראלי – 74.7 אחוזים – סבור שהאירוויזיון הוא אירוע בעל חשיבות לאומית כשהוא מתקיים בישראל. רק 20.9 אחוזים מהנשאלים ענו שלתחרות השירים אין חשיבות לאומית מיוחדת. 4.4 אחוזים השיבו שאין להם עמדה בנושא. בשאלה מי צריך לממן את קיום התחרות, הציבור נחלק בין מצדדי טענת הממשלה שהתאגיד הוא שאמור לשאת בעלויות הגבוהות (42.6 אחוזים), ובין רוב קטן לטובת תומכי התאגיד שאמרו שהממשלה אמורה להעניק תוספת תקציב מיוחדת (45 אחוזים). עוד 12.4 אחוזים לא הכריעו בסוגיה.
בפילוח המשיבים לפי זיקה פוליטית אפשר לראות שרוב התומכים בעמדת הממשלה נמנים עם מצביעי הימין (56 אחוזים) ורוב התומכים בעמדת התאגיד זיהו את עצמם כאנשי שמאל (61 אחוזים) ומרכז (58 אחוזים).
שאלה נוספת שנתונה בדיון ציבורי היא מיקום התחרות. היו שסברו שהאירוויזיון צריך להתקיים בירושלים, אחרים התנגדו מפאת חילול השבת הכרוך בקיום אירוע כזה, ואילו ראש עיריית תל־אביב חולדאי הודיע השבוע שהעירייה תתגייס ותספוג את העלויות, והמיקום המוצע הוא גני התערוכה בעיר. לשאלה אם האירווזיון צריך להתקיים דווקא בירושלים, למרות חילול השבת ההמוני, ענו כ־60 אחוזים מהמשיבים שהאירוע יכול להתקיים בכל עיר אחרת בישראל. רק 29 אחוזים סבורים שהוא צריך להתקיים דווקא בירושלים הבירה. 11.2 אחוזים מעדיפים לוותר על ההפקה בישראל בכלל, אם היא כרוכה בחילול שבת המוני.
גם בקרב הימין יש רוב לסבורים שהאירוע יכול להתקיים בכל עיר אחרת: 48 אחוזים לעומת תומכי קיום האירוע בירושלים דווקא (36 אחוזים). בשמאל ובמרכז רוב מוצק לקיום האירוע מחוץ לעיר הבירה (76 אחוזים ו־68 אחוזים בהתאמה) לעומת אלה שהיו שמחים לראות את האירוויזיון בירושלים (17 אחוזים ו־26 אחוזים).
המשבר הנוכחי הוא גם הזדמנות לבחינת עומק של היחס לשידור הציבורי בישראל. שאלנו האם הממשלה צריכה בכלל לממן שידורי רדיו וטלוויזיה ציבוריים, או שעליה להותיר זאת לגופים מסחריים. 62 אחוזים ענו שהמדינה צריכה להמשיך לתמוך בשידורי רדיו וטלוויזיה ציבוריים (בפילוח לפי עמדות פוליטיות נמצא רוב דומה של 52 אחוזים גם בקרב מצביעי הימין), לעומת רק כ־28 אחוזים שהתנגדו לכך (עוד 10 אחוזים לא השיבו).
השאלה האחרונה עסקה ביחס הציבור לתאגיד השידור כאן. העימות על מימון האירוויזיון פתח מחדש את המתיחות הישנה בין ראש הממשלה לתאגיד. נתניהו טען אז שהתאגיד יהיה חד־צדדי ועוין לממשלת הימין. קצת יותר משנה להקמתו, נראה שרוב הציבור דווקא שבע רצון מתפקוד התאגיד. 42.6 אחוזים השיבו שנתניהו טעה והתאגיד הוגן ומאוזן, 28.2 אחוזים סבורים שראש הממשלה צדק בטענתו והתאגיד אכן חד־צדדי. כשליש מהציבור, 29.2 אחוזים, יושבים על המדוכה ומתקשים לקבוע עמדה לגבי הצדדים.
הפילוח לפי עמדות פוליטיות לא מביא עמו הפתעות: 43 אחוזים ממצביעי הימין תומכים בעמדת נתניהו שהתאגיד מוטה (לעומת 24 אחוזים שסבורים שהוא מאוזן), בקרב מצביעי המרכז 60 אחוזים לטובת התאגיד וכ־15 אחוזים סבורים שנתניהו צדק, ובשמאל – 64 אחוזים סבורים שהתאגיד מאוזן ופועל היטב, לעומת 12 אחוזים בלבד שמצביעים על חד־צדדיות בשידורי כאן.
הסקר נערך ביום שלישי השבוע בפיקוח מומחים בתחום סקרי דעת קהל בישראל, והשתתפו בו 476 תושבים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הכללית הבוגרת בישראל. מתוך כלל הנשאלים 14.6 אחוזים סירבו לענות, מרביתם מהמגזר החרדי והערבי. הנתונים בסקר מתייחסים לבעלי הדעה (כ־86 אחוזים) שענו על השאלות. טעות הדגימה היא 4 אחוזים.
