מתקרב הניצחון על הפטרייה הקטלנית שכילתה שדות בזיליקום בכל רחבי העולם וגם בישראל, ואיימה להפוך את הצמח לנדיר ויקר. חוקרים מאוניברסיטת בר־אילן, בשיתוף חברת "זרעי ג'נסיס", הצליחו השנה לפתח זני בזיל מתוק (בזיליקום) מסחריים חדשים, בעלי עמידות לפטריית הכשותית, ולפתוח פתח להצלת היבולים העתידיים. הפטרייה כילתה יבולי בזיליקום רבים בישראל בחמש השנים האחרונות.
הבזיליקום הוא מהגידולים הפופולריים ביותר באזור הים התיכון, ובמטבחים רבים משתמשים בו למאכל, לקישוט ולתיבול תבשילים. הכשותית תקפה אותו בארץ בפעם הראשונה ב־2012, כשנמצאה בישראל בשני מוקדים, בצפון ובדרום. בתוך זמן קצר היא הועברה באמצעות הרוח והדביקה את כלל גידולי הבזיליקום ברחבי ישראל. החקלאי שחר מידני ממשק "תבליני נהר הירדן" במושב מחולה, המגדל צמחי תבלין למאכל זה שלושה עשורים, סיפר שבחמש השנים האחרונות הם נאלצו להשליך כמויות גדולות של בזיליקום שהשחיר ונרקב.
"בזיל הוא תבלין שנאכל כמו שהוא, ולכן יש מגבלות מאוד חמורות על הריסוסים. בלי ריסוסים המחלה הזאת פשוט חיסלה את הצמחים", אומר פרופ' יגאל כהן מהמחלקה למדעי החיים של אוניברסיטת בר־אילן. בשיתוף "ביראד חברה למחקר ופיתוח" ו"זרעי ג'נסיס" פיתח כהן עם שותפו ד"ר יריב בן־נעים את זן הבזיליקום העמיד המהפכני.
"אנחנו הראשונים בעולם שפיתחנו יכולת של עמידות גנטית בפני המחלה הקשה", אומר כהן. "כשאתה מחפש גנים לעמידות, אתה קודם כול סורק את כל זני הבזיליקום בעולם ובודק אותם. כולם היו רגישים לפטרייה הזאת. כשבדקנו זני בר של בזיליקום, שאינם אכילים ואינם טעימים, התברר שיש כמה מינים עמידים, אבל הבנו שאי אפשר להכליא בינם ובין הבזיליקום התרבותי. לכן לקחנו את בזיל הבר, והצלחנו להוציא ממנו את הגן בצורה עקיפה". התהליך כלל אלפי הכלאות, שבסופן הצליחו החוקרים ליצור זרעים של בזיליקום עמיד.
לזן החדש יש השפעות כלכליות עולמיות, לדברי כהן. "הפטרייה הרסנית, ובארצות רבות אי אפשר לגדל בזיל כי המחלה פשוט אוכלת אותו. כעת, לאחר שמצאנו פתרון, חקלאים יוכלו לגדל אותו בבטחה ללא ריסוס".
כחלק מהפיתוח, נבחנה עמידותו של הזן החדש במשק של מידני: הוא זרע את זרעי הבזיליקום, ולאחר זמן דיווח שהמחלה לא תקפה את הזרעים העמידים. "זו פריצת דרך גדולה, כי במקום לקבל את המחלה ולזרוק כמויות עצומות של ירק, הזן החדש מאפשר לנו לגדל בלי הפחד מהמחלה. יש מזיקים ובעיות אחרות, אבל לפחות עם זה כבר נדע להתמודד".
במשק "תבליני נהר הירדן" במושב מחולה מגדלים צמחי תבלין למאכל מזה שלושה עשורים. שחר מידני, חקלאי במשק סיפר כי בחצי העשור האחרון הם נאלצו לזרוק כמויות גדולות של בזיליקום שהשחיר ונרקב בגלל המחלה. כחלק מהניסוי לבחון את עמידות זן הצמח החדש הוא זרע במשק שלו את זרעי הבזליקום ודיווח כי המחלה לא תקפה את הזרעים העמידים. "זו פריצת דרך משמעותית מבחינתי כי במקום לקבל את המחלה ולזרוק כמויות עצומות של ירק, הזן החדש מאפשר לנו לגדל מבלי הפחד של המחלה. יש מזיקים ובעיות אחרות אבל לפחות עם זה כבר נדע להתמודד". מידני מספר כי המחלה שהייתה מוכרת ברחבי העולם הגיעה לישראל ותקפה בפעם הראשונה, שני מוקדים, בצפון ובדרום. בתוך זמן קצר היא הועברה באמצעות הרוח והדביקה את כלל המשקים החקלאיים שמגדלים בזיליקום ברחבי ישראל.
בענף הקולינריה הישראלית התקבלו בהקלה הבשורות על הצלת הבזיליקום. השף אבי לוי, זוכה 'מאסטר שף' סיפר כי "יש לבזיליקום כל מיני שימושים נרחבים. הוא משמש לקינוחים ולמנות ראשונות, עיקריות ולמשקאות וקוקטיילים. זה מצרך די חשוב במטבח והוא משתלב בהרבה טעמים. צריך לדעת להשתמש בו מאוד בעדינות כי הוא צמח תבלין מאוד טעים אבל אסור לשים ממנו יותר מידיי. הוא לא נחשב לצמח יקר אבל גם לא זול".
לפי השף משה שגב, הבזיליקום הדומיננטי במטבח האיטלקי תואם גם את האופי הישראלי: "הוא יודע לחבק כמעט כל מתכון. הוא סלחן ואוהב לתת מטעמו תמיד באלגנטיות. כמובן יש לתבל תמיד בסוף, כדי למקסם את הניחוח".
