מעל אלף פניות של חיילים: קווי הסיוע הנפשי של הצבא מלאים עבודה

מאז החלה המלחמה בעזה, נכנסו לחיינו יוזמות רבות בתחום בריאות הנפש – מוקדי סיוע נפשי לתושבי העוטף, מתחמי טיפול לאנשים שהיו בפסטיבל נובה וניצלו ועד קווי טלפון לעזרה ראשונה נפשית לכל ישראלי שמחפש אוזן קשבת. בניגוד לעבר, אז תחום בריאות הנפש הייתה תחת סטיגמות מיושנות, בצה"ל נותנים דגש רב לסיוע לחיילים שמתמודדים עם מצוקות נפשיות, תגובות קרב ופוסט טראומה, ומשקיעים בכך משאבים וכוח אדם רב.

בשגרה מערך הטיפול כולל קב"ן – קצין בריאות נפש, בכל חטיבה. מתוקף תפקידו הוא מכיר את משימות היחידה, את המפקדים והחיילים, ואז ברגע שקורה אירוע חריג הוא יודע להגיב והמפקדים יודעים לפנות ולשלוח אליו חיילים עם סימפטומים שונים. בנוסף הוא עוזר למפקדים להוציא חיילים למשימה, לסכם פעילות בצורה שמאחדת ומלכדת את היחידה.

בזמני חירום, המערך הזה מעובה ומחוזק באנשי מקצוע נוספים. מגוייסים צלט"קים – צוות לטיפול בתגובות קרב, שמורכב מקציני בריאות הנפש ופסיכיאטרים שמסתובבים בין המוצבים ושטחי הכינוס ונותנים מענה לחיילים. עם פרוץ הלחימה גוייסו שני צוותים כאלה לפיקוד דרום, כשבכל אחד מהם יש מספר גדול מאוד של אנשי מקצוע שבתור השלב הראשון הם פגשו חיילים שסבלו מתגובות קרב וטיפלו בהם.

בשבוע שעבר פורסמו מספר מקרים בהם חיילים שנפצעו בקרבות בעוטף עזה ופונו לבתי החולים, פיתחו הפרעת דחק פוסט טראומתית חריפה ונמלטו מהמקום. בצה"ל אמרו למקור ראשון כי כל חייל אשר מפונה לבית חולים נרשם ביחידת ר"מ 2 ומלווה על ידיהם ועל ידי בתי החולים בטיפול רפואי מתאים. לא ידוע על חיילים אשר סיימו קליטה לר"מ 2 ושוחררו ללא אישור הגורמים המקצועיים. מוכר מקרה אחד בו חייל הגיע למיון, ועזב טרם קליטתו. המקרה מוכר והחייל יקבל את המענה הרפואי והנפשי הנדרש.

בנוסף, עם תחילת הלחימה הקים המערך הקליני בצה"ל את מלש"ע – מרכז לשיקום עורפי, שהוא למעשה יחידה גדולה של פסיכיאטרים וקב"נים שמטפלת בחיילים עם תגובות קרב שנפלטו, נפצעו ופונו לבית החולים ולא יכולים לחזור ליחידה. בצה"ל הבינו שטוב שמטפלים ביחידות שבחזית, אבל יש גם את היחידה בעורף.

כבר ביום השני ללחימה נפתח קו סיוע, שקיבל כבר קרוב ל-1,000 פניות, במספר 6690*, שלוחה 3. המוקד מקבל פניות מחיילים בתחום בריאות הנפש, בעיקר כאלה שהיו עדים למחזות קשים ונותן התערבות טיפולית. בניגוד לקווי סיוע אחרים שמורכבים ממתנדבים שאינם אנשי מקצוע, הקו הזה מאויש אך ורק על ידי קציני בריאות הנפש מצה"ל. יש מקרים בהם ההתערבות הטיפולית מסתכמת בשיחת הטלפון, אך יש כאלה שמערבים את הקב"ן של אותה יחידה בטיפול. כל חייל שמתקשר מקבל מענה מלא מהתחלה ועד הסוף.

בימים אלו מוקם מוקד פרו-אקטיבי שיורכב מהרבה מאוד קב"נים שיתקשרו בעצמם לחיילים שידוע שהיו במוקדי לחימה, יבדקו מה מצבם והאם הם צריכים התערבות טיפולית.

לא מה שהיה פעם

בעבר הסטיגמה על חיילים שמשוחחים עם קב"ן הייתה ברורה: אם עשית זאת, כנראה שאתה רוצה להיפלט מהמערכת. היום המצב שונה לחלוטין, והשיח הפנים צה"לי בתחום בריאות הנפש עשה מהפך של 180 מעלות. 42 אחוזים מכלל חיילי צה"ל, רואים קב"ן לפחות פעם אחת במהלך השירות הסדיר. גורמים בצה"ל אומרים למקור ראשון כי "קב"ן היום זה כמו לעשות מנוי לחדר כושר. הרבה מהחיילים מתגייסים במהלך טיפול פסיכולוגי ויש להם מין ציפייה להמשיך את זה בשירות. הסטיגמה שהייתה פעם היא לא משהו שאנחנו חווים היום".

דוגמה נוספת לשינוי בתפיסה של צה"ל, אפשר לראות מהפריסה של המלש"ע, שבעבר היה נפרס בשלב מאוד מאוחר של הלחימה, אך הפעם הבינו בצה"ל שיש דרישה מהשטח לתמיכה נפשית ולכן המרכז שנמצא בעורף נפתח כמעט מהיום הראשון למלחמה.

בצה"ל אומרים כי כרגע יש מאות קב"נים בקבע ובמילואים שעברו כמעט בכל היחידות הסדירות שנלחמו בימים הראשונים ללחימה. היחידות שעברו את החוויות והפגיעות הקשות יותר מוכרות ולכן מירב המאמצים והמשאבים מושקעים שם. עד היום ממשיכות להגיע לראשי הענף הקליני בצה"ל פניות מפסיכיאטרים פרטיים ומהציבור על חיילים ויחידות שזקוקים לטיפול בתחום בריאות הנפש בהקדם, והקב"נים הצה"ליים ממהרים "לסגור מעגל" על אותן פניות.