ג'מיל תמימי (58) מראס אל-עמוד שבירושלים אובחן כמי שלוקה במחלות נפש, בהן סוגים שונים של סכיזופרניה, שהביאו להתפרצויות אלימות מצדו. תמימי רשם לעצמו עבר עשיר של אירועי אלימות. בין השאר הורשע ב-2011 במעשים מגונים בבתו, וכן ביצע ניסיון התאבדות באמצעות בליעת סכין גילוח. מגיל צעיר הוא מאושפז במוסדות לחולי נפש, ובשנים האחרונות אושפז בהוסטל בצפון הארץ והוגדר כאלים ותוקפני.
למרות שהוגדר כאלים ותוקפני על ידי גורמי הטיפול, נשלח תמימי ללא כל השגחה מבית החולים בכפר שאול שם אושפז אל ההוסטל בצפון. למרות שצוות ההוסטל היה מודע להיותו מסוכן, אישר לו גם הוא יציאה מההוסטל ללא כל השגחה. על פי כתב האישום, בהזדמנות זו עשה דרכו לירושלים, רכש סכין ויצר קשר עם ילדיו בבקשה להתארח אצלם. לאחר שסירבו, ב-14.04.17, עלה על הרכבת הקלה ודקר את התיירת הבריטית חנה בלדון ז"ל.
כתב האישום הוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים על רצח, אך ללא מניע לאומני. התיק מתנהל בקושי זה כשנה וחצי בפני השופטים ארנון דראל, חגית מאק קלמנוביץ וענת זינגר, ולמעשה, הדיונים המהותיים טרם החלו. הסיבה לעיכובים הרבים היא קשיים שעלו באבחון שערכו הגורמים המקצועיים לתמימי. עו"ד מוסטפא יחיא, שייצג אותו בתחילה, תיאר: "רמת שיתוף הפעולה היא מינימלית. איני סבור שהנאשם יודע היכן הוא נמצא ובאיזו סיטואציה. הוא נמצא אצלי תקופה לא קצרה ואפילו איש משפחה אחד לא טרח לברר לגביו מאומה".
לאחר מכן הוחלף הייצוג של תמימי והסנגוריה הציבורית מינתה את עו"ד דוד ברהום לייצגו. עו"ד ברהום סיפר לשופטים כי "הנאשם לא מתמצא בזמן ובמקום. הוא טען בפניי שהגיע מכלא נפחא, אך הגיע מכלא רמלה. הוא במשמורת של שב"ס, אך טוען שהוא מתגורר אצל בנו. הוא אינו מזהה את עורך דינו הקודם".
לאחרונה הודיע עו"ד ברהום כי בכוונתו לטעון לטובת תמימי טענת הגנה מן הצדק, כלומר, טענה המבקשת לזכות את תמימי. הסיבה לכך היא טענתו של עו"ד ברהום כי המדינה התרשלה בכך שאפשרה את יציאתו של אדם מסוכן שלבסוף ביצע את הרצח. לטענתו, האחריות לפיגוע ולמותה של בלדון ז"ל הינה של המדינה.
עו"ד ברהום תיאר בפני השופטים טיפול לקוי, לכאורה, בתמימי, כבר מתחילת הדרך. "מדובר באדם שמגיל צעיר, אמנם לא באופן רציף, נמצא באשפוזים פסיכיאטריים על ידי כל מיני גורמים ולא תמיד הגורם האחד יודע על הגורם השני. איש לא יודע לתאר את הטיפול הקודם". בבית המשפט חשף עו"ד ברהום כי "מיד לאחר האירוע ברכבת הקלה החלו עולים פרסומים בתקשורת. עוד קודם שנודעה זהותו של המבצע, מתקשר הרופא מכפר שאול להוסטל ושואל איפה הנאשם. לטעמנו, הראיות שנמצאות בתיק לעניין מה שעשה כפר שאול ומה שעשה ההוסטל, יותר נכון מה שהם לא עשו, מצביעים על כך שהם שחררו אדם שלא היה צריך לשחררו מבית החולים או ההוסטל והאחריות במצב זה רובצת לפתחם. גם זיכוי של נאשם חולה לא מביא לשחרור לרחובות. טענה זו, ככל שמדובר באינטרס הציבורי, לא חורגת ממה שכתוב בחוק לעניין זיכוי מחמת הגנה מן הצדק".
אלא שבעיית התביעה אינה נגמרת כאן, תמימי ניגש לשני חוות דעת, האחד בפני פסיכיאטר פרטי מטעם ההגנה, והשני בפני הפסיכיאטר המחוזי מטעם הפרקליטות – התביעה. שניהם קבעו כי תמימי פעל מתוך מודעות למעשיו וכי כיום הוא כשיר לעמוד לדין.
הפסיכיאטר הפרטי הוסיף דבר מה נוסף, לפי חוות דעתו זכאי תמימי להיכנס תחת הקטגוריה של "אחריות מופחתת", לפי סעיף 300א בחוק העונשין, בשל מצבו הרפואי. כלומר, הפסיכיאטר הפרטי קובע כי יש להקל בעונשו של המחבל בשל מצבו הנפשי. הפסיכיאטר המחוזי מטעם המדינה קבע כי אין לו סמכות לקבוע בנושא ולכן לא הביע דעתו. לאחר דיון בבית המשפט, ובעקבות דרישת הפרקליטות, השופטים הורו לו לשוב ולעדכן את חוות הדעת לגבי דעתו לחלות הסעיף, אך הוא שב וסירב לעשות זאת בטענה שאין זה מסמכותו. מבחינת התביעה מדובר בבעיה מאחר שכרגע על שולחן השופטים ישנה חוות דעת אחת המאשרת אחריות מופחתת וידם של הפרקליטות על התחתונה.
בשבועות הקרובים יכריע בית המשפט האם לדון בשאלת הגנה מן הצדק, לזכות את תמימי ולהשליך את האחריות לרצח על המדינה. או לחילופין, להמשיך בניהול המשפט הרגיל ולדון בהפחתה בעונשו כפי שקבע הפסיכיאטר. פרקליטות מחוז ירושלים תצטרך לגבש עמדה בשאלות הללו. בכל אופן, התיק רחוק מלהסתיים.
העיכוב הרב בהליך קומם את משפחת בלדון במושבם באנגליה. יומיים לאחר יום השנה לפיגוע התקיים דיון בבית המשפט. אל הדיון הגיע נציג המשפחה, עו"ד מוריס הירש שזעם מדוע התיק מתעכב כל כך הרבה זמן "אנחנו שנה ויומיים לאחר הרצח וטרם התקדם דבר" אמר לשופטים, לפרקליט ולסנגור, "אני מבין בהחלט את הזכויות של הנאשם ואת הצורך ליישם אותן, אבל יש גם זכויות לקורבנות, למשפחה שתקועה, שלא יכולה לסיים את הפרשייה וממתינה לסגירה נפשית ועובדתית של האירוע.
"המשפחה נמצאת באנגליה והם לא מבינים כלל מדוע נערך ההליך כל כך הרבה זמן. ביום השנה עוד יותר קשה להם להבין איך מתנהלת מערכת המשפט הישראלית ואני הולך ומאבד את היכולת להסביר. אני מבקש לקבוע מועד סופי ולהתקדם. יש גם זכויות לקורבנות".
עו"ד דוד ברהום מסר בתגובה כי "משפטו של תמימי התעכב עד כה בשל הצורך לאסוף חומרים רפואיים רבים כפועל יוצא ממחלת הנפש שלו. לאחר איסוף החומרים באנו לכלל מסקנה כי שחרורו מבית חולים כפר שאול ויציאתו מההוסטל בצפון, שבו שהה, אל ירושלים ביממה לפני שדקר את המנוחה נבעו מרשלנות של גורמי הטיפול ולכן אנו טוענים כי המדינה היא זו שגרמה ברשלנותה לתוצאת המוות. כטענה חלופית אנו טוענים כי גם אם תמימי רצח את המנוחה, הרי שלנוכח מצבו הנפשי יש להשית עליו עונש מופחת, כאשר טענה זו נתמכת בחוות דעת של מומחה מטעמנו. מנגד, המדינה לא הצליחה להציג חוות דעת סותרת".
